×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תמורה י׳:גמרא
;?!
אָ
לְעוּבָּרָה גּוּפֵיהּ אֲבָל הָכָא דְּאַקְדְּשַׁיהּ לְאִימֵּיהּ הָא בִּכְלַל אִימֵּיהּ לָא קָדוֹשׁ. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בָּתְרָיְיתָא הָתָם הוּא דְּאַקְדֵּישׁ לַהּ וְכֹל דְּאִית בַּהּ אֲבָל הָכָא דְּאַקְדְּשֵׁיהּ לֵיהּ כֵּיוָן דְּלֵיתֵיהּ אַבָּרַאי לָא קָדֵישׁ צְרִיכָא. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר וְעוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא וְתַרְתֵּי לְמָה לִי. צְרִיכָא דְּאִי אִתְּמַר בְּהָא מִשּׁוּם דְּאִימֵּיהּ חַזְיָא לְגוּפֵיהּ מִגּוֹ דְּנָחֲתָא קְדוּשָּׁה לַהּ נָחֲתָא נָמֵי לְוָלָד אֲבָל אִידַּךְ לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן הָדָא. וְאִי אִתְּמַר בְּהָא מִשּׁוּם דְּקָא מְפָרֵשׁ קְדוּשָּׁה עַל (הָאֵם) הַוָּלָד אֲבָל הָהִיא לָא צְרִיכָא. יָתֵיב ר׳רַבִּי זֵירָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ ר׳רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא כֵּיצַד מַעֲרִימִין עַל הַבְּכוֹר הַמְבַכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה מְעוּבֶּרֶת אוֹמֵר מָה שֶׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה יָלְדָה זָכָר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה אַלְמָא קָדוֹשׁ עוּבָּר. אֲמַר לֵיהּ כִּי מִתַּנְיָא הָהִיא בִּקְדוּשַּׁת דָּמִים מִי אַלִּימָא קְדוּשַּׁת דָּמִים דְּקָא מַפְקְעָא לֵיהּ מִן הַבְּכוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ אִין וְהָתְנַן כֹּל קָדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּישָׁן וְנִפְדּוּ אחַיָּיבִין בַּבְּכוֹרָה בוּבַמַּתָּנוֹת טַעְמָא דִּלְאַחַר שֶׁנִּפְדּוּ דְּחַיָּיבִין אֲבָל קוֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ פְּטוּרִין [אַלְמָא] דְּאַלִּימָא קְדוּשַּׁת דָּמִים דְּמַפְקַע לֵיהּ מִבְּכוֹרָה. אֵיתִיבֵיהּ הָאוֹמֵר גמָה שֶׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה מוּתֶּרֶת בְּגִיזָּה וַאֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה מִשּׁוּם כִּחוּשׁ עוּבָּר שֶׁבָּהּ אֲמַר לֵיהּ הָא נָמֵי קְדוּשַּׁת דָּמִים. וּמִי אַלִּימָא קְדוּשַּׁת דָּמִים דְּאָסְירָא לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה אֲמַר לֵיהּ אִין וְהָתְנַן יוֹצְאִין לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד טַעְמָא מִשּׁוּם דְּנִפְדּוּ הָא קוֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ אֲסוּרִין בָּעֲבוֹדָה אַלְמָא קְדוּשַּׁת דָּמִים אָסְורִין לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה. אֵיתִיבֵיהּ אֵין מְמִירִין לֹא אֵבָרִין בְּעוּבָּרִין וְלֹא עוּבָּרִין בְּאֵבָרִין אֵימוּרֵי הוּא דְּלָא מֵימַר הָא מִיקְדָּשׁ קָדְשִׁי. אֲמַר לֵיהּ בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים הוּא דְּקַדִּישִׁי וְקָיְימִי. אִי וְלַד קָדָשִׁים בִּמְעֵי אִמָּן הוּא דְּלָא עָבְדִין הָא אַבָּרַאי עָבְדִין וְהָא תַּנְיָא דאֵין הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. אִי ר׳רַבִּי יְהוּדָה תְּמוּרָה הוּא דְּלָא עָבְדִי הָא מִקְדָּשׁ קָדְשִׁי הא״רהָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵבָרִין לָא קָדְשִׁי (אֲמַר) הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן הבְּאֵבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. אֵיתִיבֵיהּ מַקְדִּישִׁין אֵבָרִין וְעוּבָּרִין אֲבָל לֹא מְמִירִין הָכָא נָמֵי בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים. אִי בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים מַאי מַקְדִּישִׁין הָא קַדִּישִׁי וְקָיְימִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אבל הכא דאקדשיה לאימיה הוא בכלל אימיה – וקשה לה״ר מ״ר למה לי להאי צריכותא לימא בהדי׳ דאי אשמועינן קמייתא הוה אמינא דשיירו אינו משוייר ולהכי איצטריך למימר רצה בולדה מתכפר לאשמועינן דשיירו משוייר כדפירש ועוד קשה דהיכי מצי למימר דהוא בכלל אימיה לא קדיש התנן בהדיא פרק כיצד מערימין (לקמן דף כה.) היא שלמים וולדה עולה הרי זה ולד שלמים אלמא קדוש הוא בכלל אימיה וי״ל דהכי פירושו הוא בכלל אימיה לא קדוש על פי האדם אלא מטוניה דאמו הוא קדוש דעובר ירך אמו הוא ואי שיירו אינו משוייר משום הכי איצטריך בבתרייתא לאשמועינן דקדוש הולד על פי האדם ולא מטוניה דאמו. הר״ם. כי תניא ההיא קדושת דמים – וקשה אם כן מאי קאמר פרק כיצד מערימין (לקמן דף כד:) סיפא דהאי ילדה שני זכרים אחד מהן יקרב עולה כיון דלית ליה אלא קדושת דמים אמאי יקרב עולה ואי אמרת דימכר לצרכי עולה הא קתני התם והשני ימכר לצרכי עולה ואם כן מה בין ראשון לשני וצריך לומר כיון דנחת בראשון קדושת דמים נחת ביה נמי קדושת הגוף. אימורי הוא דלא מימר הא מקדש קדישי עוברין – דאי לא קדישי פשיטא דאין ממירין שלימין (בהן) דחולין [בהן] והכא לא מצי לתרוצי קדושת דמים כדלעיל דהא אין עושין תמורה. הא מני ר׳ יהודה היא – יש ספרים גרסינן אי ר׳ יהודה רישא היכי מתוקמא דקתני ולא אברין דחולין בשלמים דקדש דמשמע תמורה הוא דלא עבדי אברין לבהמה דליחול קדושת תמורה על כל גוף הבהמה משום אבר דידיה שהמירו בשלימים הא מיקדש קדישי אברים בתחילת הקדש אם הקדיש אבר אחד פשטה קדושה בכולה דהא תנא דמתני׳ האי סברא אית ליה מדקמהדר ליה והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה מכלל דמודה תנא קמא בתחילת הקדש דפשטה בכולה ור׳ שמעון הוא דהוי בר זוגיה דרבי יוסי לקמן בברייתא ואמר בתחילת הקדש כולה עולה ואשמועינן בתמורה דלא אי משום דדריש בהמה בבהמה אי משום דמקיש תמורה למעשר בסיפא דפירקין מה מעשר קרבן יחיד כו׳ ומההיא היקשא גופא יליף מה מעשר אינו נוהג באברים אף תמורה אינה נוהגת באיברים והכי אמרינן בפרק בהמה המקשה (חולין דף סט:) דאי רבי יהודה האמר לקמן בברייתא דלא פשטה קדושה בכולה הכא במאי עסקינן דדייקינן הא שלא ע״י תמורה קדשה כל הבהמה ע״י אבר אחד כגון שהקדיש אבר שהנשמה תלויה בו דאמרי׳ לקמן מודה ר׳ יהודה בדבר שיעשה אותה טרפה כגון אם הקדיש אחת מרגליה מן הארכובה ולמעלה הרי כולה עולה ובתמורה לא דדרשי׳ בהמה בבהמה ע״כ לשון רש״י ונראה דאין צריך לגרוס כל זה דמשמע דפריך מטעם דמהדר ליה ר׳ יוסי והלא במוקדשין כולה מכלל דמודה ת״ק בה ובפ׳ בהמה המקשה (חולין סט:) יש לשון אחר דרבי יוסי אדנפשיה קמהדר אבל תנא קמא פליג עליה אפילו בתחילת הקדש ואם כן איכא למימר דרבי יהודה היא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×