×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות כ״א:גמרא
;?!
אָ
אֵימָא סֵיפָא זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר זוֹ הִיא לְמַעוֹטֵי מַאי מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי דְּלָא לָקֵי. לָא זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר מִקׇּרְבָּן אֲבָל אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי עַל שִׁגְגָתָהּ חַיָּיב קׇרְבָּן ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא דִּמְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר כִּלְהַבָּא. הָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא כּוּלַּהּ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וְרֵישָׁא לָאו לְמַעוֹטֵי אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי מִקׇּרְבָּן אֶלָּא לְמַעוֹטֵי אוֹכַל וְלֹא אָכַל מִמַּלְקוֹת אֲבָל קׇרְבָּן מִיחַיַּיב. וּמַאי שְׁנָא מִסְתַּבְּרָא קָאֵי בִּלְהַבָּא מְמַעֵט לְהַבָּא קָאֵי בִּלְהַבָּא מְמַעֵט לְשֶׁעָבַר.: שבועה שֶׁלֹּא אוכל וְאָכַל כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב כּוּ׳.: אִיבַּעְיָא לְהוּ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן ס״לסְבִירָא לֵיהּ דִּמְחַיֵּיב בְּמַשֶּׁהוּ דְּתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת וְלֹא אָמְרוּ כְּזַיִת אֶלָּא לְעִנְיַן קׇרְבָּן. וּבְדִין הוּא דְּבָעֵי אִיפְּלוֹגֵי בְּעָלְמָא וְהַאי דְּקָא מִיפַּלְגִי הָכָא לְהוֹדִיעֲךָ כּוֹחָן דְּרַבָּנַן דְּאַף ע״געַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר הוֹאִיל וּמְפָרֵשׁ חַיָּיב סְתָם נָמֵי חַיָּיב קָא מַשְׁמַע לַן דְּפָטְרִי. אוֹ דִלְמָא בְּעָלְמָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא הוֹאִיל וּמְפָרֵשׁ חַיָּיב סְתָם נָמֵי חַיָּיב. ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמְרוּ לוֹ לר״עלְרַבִּי עֲקִיבָא הֵיכָן מָצִינוּ בְּאוֹכֵל כָּל שֶׁהוּא חַיָּיב שֶׁזֶּה חַיָּיב וְאִם אִיתָא לֵימָא לְהוּ אֲנָא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לִי. לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ לְדִידִי בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לִי לְדִידְכוּ אוֹדוֹ לִי מִיהָא הוֹאִיל וּמְפָרֵשׁ חַיָּיב סְתָם נָמֵי חַיָּיב וַאֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לָא. תָּא שְׁמַע ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אנָזִיר שֶׁשָּׁרָה פִּתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת חַיָּיב וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּעָלְמָא כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ לְמָה לִי לְצָרֵף. וְעוֹד תְּנַן שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים חַיָּיב ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר וְהָוֵינַן בַּהּ אַמַּאי חַיָּיב מוּשְׁבָּע מֵהַר סִינַי הוּא רַב וּשְׁמוּאֵל ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בְּכוֹלֵל דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין עִם דְּבָרִים הָאֲסוּרִין. ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אִי בִּמְפָרֵשׁ חֲצִי שִׁיעוּר וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן אִי בִּסְתָם וְאַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר אָדָם אוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכׇל שֶׁהוּא. וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ בְּעָלְמָא כר׳כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ כָּל שֶׁהוּא נָמֵי מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ בְּעָלְמָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ שְׁמַע מִינַּהּ.: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא הֵיכָן מָצִינוּ כּוּ׳.: וְלָא וַהֲרֵי נְמָלָה בבְּרִיָּה שָׁאנֵי. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ גהָא בָּעֵינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה. וַהֲרֵי מְפָרֵשׁ מְפָרֵשׁ נָמֵי כִּבְרִיָּה דָּמֵי. וַהֲרֵי עָפָר אֶלָּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ומה ראית מסתברא כו׳ – פי׳ בקונט׳ דלמא דאתא נמי למעוטי אכלתי ולא אכלתי ואין ומה ראית שבגמרא כן אלא ונימא איפכא ונראה לפרש ומה ראית פירוש דטפי הוה לן לאוקמה כולה כר׳ ישמעאל ותיהוי רישא דומיא דסיפא דתרוייהו למעוטי אכלתי ולא אכלתי ורישא למעוטי מקרבן וסיפא ממלקות א״נ סיפא למעוטי אוכל ולא אכל ממלקות ורישא למעוטי אכלתי ולא אכלתי מקרבן ואתי כולה כר׳ ישמעאל ולאו אדרבי יוחנן קפריך וזה הפירוש נראה יותר דמסברא אין לנו למעט אכלתי ולא אכלתי ממלקות כדי להקשות לר׳ יוחנן ומשני מסתברא כו׳ והוא הדין דה״מ לשנויי דניחא ליה לאוקומה כר״ע דכולהו סתמי כוותיה. היכן מצינו באוכל כל שהוא כו׳ – ואע״ג דבמפרש כל שהוא חייב כדאמר בגמרא סתמא דמילתא דעתו אסתם אכילות שבתורה. היכן מצינו במדבר ומביא קרבן כו׳ – הלכך כיון דחמיר דעתו אכל שהוא. כרבי שמעון סבירא ליה – ר׳ יוחנן דאית ליה בפרק בתרא דיומא (יומא עד.) דחצי שיעור אסור מן התורה אתי שפיר כרבנן דבחצי שיעור ליכא מלקות אלא איסור בעלמא ובסוף פרק גיד הנשה (חולין צח.) מוכח בהדיא דכרבנן סבירא ליה ובפרק אלו עוברין (פסחים מג:) קאמר רבי יוחנן דבכל התורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר ואי כל שהוא למכות למה לי צירוף. ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן – ודוקא בשאר איסור בעינן כזית לקרבן שהקרבן תלוי בכרת וזדונו בכרת לא הוי אלא בכזית אבל בשבועת בטוי דאין בו כרת אלא לאו והקרבן תלוי בלאו כי היכי דלוקין אכל שהוא מביא קרבן אכל שהוא. ואי ס״ד כרבי שמעון סבירא ליה למה לי צירוף – תימה דלמא שאני הכא דגלי קרא כדדרשינן באלו עוברין (פסחים דף מג: ושם) ובפ׳ ג׳ מינים (נזיר לה:) ממשרת וכל משרת וי״ל דאי סבירא ליה כר״ש הוה מוקי ליה לקרא למילתא אחריתי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144