Tosafot Shevuot 22a – תוספות שבועות כב.‏ – Shas HaMeforash

תִּיפְשׁוֹט דְּבָעֵי רָבָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל עָפָר בְּכַמָּה תִּפְשׁוֹט עַד דְּאִיכָּא כְּזַיִת כִּי קָאָמְרִינַן בְּמִידֵּי דְּבַר אֲכִילָה קָאָמְרִינַן. וַהֲרֵי קוּנָּמוֹת קוּנָּמוֹת נָמֵי כִּמְפָרֵשׁ דָּמֵי.: אָמַר לָהֶן הֵיכָן מָצִינוּ בִּמְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן שֶׁזֶּה מְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן.: וְלָא וַהֲרֵי מְגַדֵּף מְדַבֵּר וְאוֹסֵר קָאָמְרִינַן וְהַאי מְדַבֵּר וְחוֹטֵא הוּא. וַהֲרֵי נָזִיר מֵבִיא קׇרְבָּנוֹ עַל דִּבּוּרוֹ קָאָמְרִינַן וְהַאי מֵבִיא קׇרְבָּן לְאִשְׁתְּרוֹיֵי לֵיהּ חַמְרָא הוּא דְּקָא מַיְיתֵי. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ אוֹסֵר לְעַצְמוֹ קָאָמְרִינַן וְהַאי אוֹסֵר עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ הוּא. הֲרֵי קוּנָּמוֹת קָסָבַר אֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת. אָמַר רָבָא מַחֲלוֹקֶת בִּסְתָם ^אאֲבָל בִּמְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַכֹּל בְּכׇל שֶׁהוּא מַאי טַעְמָא מְפָרֵשׁ נָמֵי כִּבְרִיָּה דָּמֵי. וְאָמַר רָבָא מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁלֹּא אוֹכֵל ^באֲבָל בְּשֶׁלֹּא אֶטְעוֹם דִּבְרֵי הַכֹּל בְּכׇל שֶׁהוּא פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לִיטְעוֹם נָמֵי כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב פָּפָּא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁבוּעוֹת ^גאֲבָל בְּקוּנָּמוֹת דִּבְרֵי הַכֹּל בְּכׇל שֶׁהוּא מַאי טַעְמָא קוּנָּמוֹת נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא קָא מַדְכַּר שְׁמָא דַּאֲכִילָה כְּדִמְפָרֵשׁ דָּמֵי. מֵיתִיבִי ^דשְׁנֵי קוּנָּמוֹת מִצְטָרְפִין ^השְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת אֵין מִצְטָרְפוֹת ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר קוּנָּמוֹת כִּשְׁבוּעוֹת וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַיָּיב בְּכׇל שֶׁהוּא לְמָה לִי לְצָרֵף. ^ודְּאָמַר אֲכִילָה מִזּוֹ עָלַי קוּנָּם אֲכִילָה מִזּוֹ עָלַי קוּנָּם אִי הָכִי אַמַּאי מִצְטָרְפוֹת סוֹף סוֹף זִיל לְהָכָא לֵיכָּא שִׁיעוּרָא וְזִיל לְהָכָא לֵיכָּא שִׁיעוּרָא דְּאָמַר אֲכִילָה מִשְּׁתֵּיהֶן עָלַי קוּנָּם. דִּכְוָותֵהּ גַּבֵּי שְׁבוּעוֹת דְּאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל מִשְּׁתֵּיהֶן אַמַּאי אֵין מִצְטָרְפִין אָמַר רַב פִּנְחָס ^זשָׁאנֵי שְׁבוּעוֹת מִתּוֹךְ שֶׁחֲלוּקוֹת לְחַטָּאוֹת אֵין מִצְטָרְפוֹת. אִי הָכִי ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר קוּנָּמוֹת כִּשְׁבוּעוֹת בִּשְׁלָמָא שְׁבוּעוֹת הוֹאִיל וַחֲלוּקוֹת לְחַטָּאוֹת אֶלָּא קוּנָּמוֹת אַמַּאי לָא אֵיפוֹךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שְׁבוּעוֹת כְּקוּנָּמוֹת וְלֵית לֵיהּ לִדְרַב פִּנְחָס. רָבִינָא אָמַר כִּי קָאָמַר רַב פָּפָּא לְעִנְיַן מַלְקוֹת כִּי תַּנְיָא הָהִיא לְעִנְיַן קׇרְבָּן דְּבָעֵינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה. לְמֵימְרָא דְּסָבְרִי רַבָּנַן ^חיֵשׁ מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת וְהָתַנְיָא ^טכִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ בֵּין הוּא בֵּין חֲבֵירוֹ מָעַל לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן כִּכָּר זוֹ עָלַי הֶקְדֵּשׁ (הֲרֵי) הוּא מָעַל חֲבֵירוֹ לֹא מָעַל לְפִיכָךְ אֵין לָהּ פִּדְיוֹן דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִירמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבועות ד׳:א׳-ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א
טור יורה דעה רל״ח:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ח:א׳

^ב רמב״ם הלכות שבועות ד׳:א׳-ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א
טור יורה דעה רל״ח:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ח:א׳

^ג רמב״ם הלכות נדרים א׳:ה׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רט״ז:י׳
שולחן ערוך יורה דעה רט״ז:י׳

^ד רמב״ם הלכות נדרים א׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב

^ה רמב״ם הלכות שבועות ד׳:ח׳

^ו רמב״ם הלכות נדרים א׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב

^ז רמב״ם הלכות שבועות ד׳:ח׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א

^ח רמב״ם הלכות מעילה ד׳:ט׳

^ט רמב״ם הלכות מעילה ד׳:ט׳

והרי מגדף – ה״נ הוה מצי למפרך משבועת העדות והא דפריך ממגדף משום דאפי׳ חטאת קבועה מייתי. והרי הקדש – תימה מאי פריך דנימא דמתני׳ הכי קאמר היכן מצינו מדבר ומביא קרבן על דבורו בלא שום מעשה שזה מדבר ומביא קרבן בלא שום מעשה כגון שבועה שאוכל ולא אכל אבל הקדש מביא קרבן על מה שאכל שעשה מעשה. אבל בקונמות דברי הכל בכל שהוא – תימה דחמיר קונם מהקדש ואיהו גופיה לא אסיר אלא משום דהוי כהקדש והקדש בעי שוה פרוטה. מתוך שחלוקות לחטאות אין מצטרפין – פי׳ בקונטרס אבל קונמות אם נהנה וחוזר ונהנה בהעלם אחד חדא הוא דמיחייב דכולה חדא מעילה היא כדתנן צירף את המעילה לזמן מרובה ואין נראה להביא ראיה משם דהתם לחומרא תנן ליה שאם נהנה מחצי פרוטה וחזר ונהנה לזמן מרובה חצי פרוטה מצטרף כאילו נהנה כל הפרוטה בבת אחת ולא היה צריך לפרש אלא דלענין חטאת חלוקה משום דכתיב (ויקרא ה) לאחת מאלה אבל גבי מעילה לא כתיב הכי. רבינא אמר כי קאמר רב פפא למלקות כו׳ – לרבינא נמי טעמא דרבנן כדרב פנחס כדמסיק בסמוך ובא רבינא לחדש דאין צריך לומר איפוך דכיון דר״מ לאו טעמא דנפשיה קאמר אלא לדבריהם דרבנן קאמר להו כדקאמר בסמוך וטפי ניחא ליה לאפוכי דרבי מאיר לרבנן בההיא בתרייתא דמייתי מלהגיה ולהפך דר״מ משום דבין שבועות לקונמות ובין קונמות לשבועות לא טעי תנא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון