×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת נ׳:גמרא
;?!
אָ
אנָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק. אֶלָּא הָא וְהָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא וּתְרֵי תַנָּאֵי אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה הַאי תַּנָּא אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר גָּרֵיר וְהַאי תַּנָּא אַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָא גָּרֵיר. בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה אֵימָא סֵיפָא אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מוּתָּר הָא מְעַבַּר שֵׂיעָר. אִיבָּעֵית אֵימָא בְּקָטָן וְאִיבָּעֵית אֵימָא בָּאִשָּׁה וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּסָרִיס. אָמַר רַב יְהוּדָה בעֲפַר לְבֵינְתָּא שְׁרֵי אָמַר רַב יוֹסֵף כּוּסְפָּא דְיַסְמִין שְׁרֵי אָמַר רָבָא עֲפַר פִּלְפְּלֵי שְׁרֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בַּרְדָּא שְׁרֵי. מַאי בַּרְדָּא אָמַר רַב יוֹסֵף תִּילְּתָא אַהֲלָא וְתִילְתָּא אָסָא וְתִילְתָּא סִיגְלֵי אָמַר רַב נְחֶמְיָה בַּר יוֹסֵף גכׇּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא רוּבָּא אַהֲלָא שַׁפִּיר דָּמֵי. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת מַהוּ לִפְצוֹעַ זֵיתִים בְּשַׁבָּת אֲמַר לְהוּ וְכִי בְּחוֹל מִי הִתִּירוּ קָסָבַר מִשּׁוּם הֶפְסֵד אוֹכָלִין. לֵימָא פְּלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל דעוֹשֶׂה אָדָם כׇּל צוֹרְכּוֹ בְּפַת אָמְרִי פַּת לָא מְאִיסָא הָנֵי מְאִיסֵי. אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ בַּרְדָּא אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי מְשׁוֹ מָר זוּטְרָא לָא מְשָׁא אֲמַרוּ לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת בַּרְדָּא שְׁרֵי אֲמַר לְהוּ רַב מָרְדֳּכַי בַּר מִינֵּיהּ דְּמָר דַּאֲפִילּוּ בְּחוֹל נָמֵי לָא ס״לסְבִירָא לֵיהּ. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּתַנְיָא מְגָרֵר אָדָם גִּלְדֵי צוֹאָה וְגִלְדֵי מַכָּה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ בִּשְׁבִיל צַעֲרוֹ אִם בִּשְׁבִיל לְיַפּוֹת אָסוּר. וְאִינְהוּ כְּמַאן סַבְרוּהָ כִּי הָא דְּתַנְיָא רוֹחֵץ אָדָם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּכׇל יוֹם בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ט״ז:ד׳} כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ.: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר קוּפָּה מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל שֶׁמָּא יִטּוֹל וְכוּ׳.: אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי (אָמַר רַב) ההַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיר. תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹטֵל וּמַחֲזִיר הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא שַׁפִּיר קָא אָמְרִי רַבָּנַן אֶלָּא לָאו אַף עַל פִּי דְּנִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא. לָא לְעוֹלָם דְּלָא נִתְקַלְקְלָה וְהָכָא בְּחוֹשְׁשִׁין קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָּא וּמָר סָבַר ואֵין חוֹשְׁשִׁין. אָמַר רַב הוּנָא זהַאי סְלִיקוּסְתָּא דָּצַהּ שָׁלְפָה וַהֲדַר דָּצַהּ שריא וְאִי לָאו אֲסִיר. אָמַר שְׁמוּאֵל חהַאי סַכִּינָא דְּבֵינֵי אוּרְבֵי דָּצַהּ שַׁלְפָהּ וַהֲדַר דָּצַהּ שְׁרֵי וְאִי לָאו אֲסִיר. מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי אָמַר בְּגוּרְדְּיָתָא דִּקְנֵי שַׁפִּיר דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרָבָא מֵתִיב רַב קַטִּינָא תְּיוּבְתָּא הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן אִם הָיָה מִקְצָת עָלָיו מְגוּלִּים אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
רבי שמעון אומר נזיר חופף ומפספס כו׳ – ומיירי בנתר וחול דתנן בתר הכי בפ׳ ג׳ מינין (נזיר דף מב.) ר׳ ישמעאל אומר נזיר לא יחוף ראשו באדמה לפי שמשיר את השער. אבל לא סורק – התם מפרש טעמא משום דלהשרת נימין המדולדלות מתכוין. במאי אוקימתא כר׳ יהודה אימא סיפא כו׳ – בשלמא אי כר״ש אתיא שפיר דאיכא למימר דשערות פניו ידיו ורגליו אינם נושרות מהר ולא הוי פסיק רישיה ושרי אבל בראשו אסור דהוי פסיק רישיה אבל השתא דאוקימתא כר׳ יהודה אע״ג דלא הוה פסיק רישיה הוה לן למיסר. מהו לפצוע זיתים בשבת – פירש בקונט׳ להכותם על הסלע למתק מרירותן ומיבעיא ליה אי אסיר בשבת משום שווי אוכלא ותיקוני אוכלא ופריך ובחול מי התירו דאיכא הפסד אוכלין שנפסד המשקה הזב מהן. וקשה לפ״ז דבפ׳ חבית גבי דיני סחיטה ה״ל למיתני ועוד מה הפסד אוכלין יש כיון שעושה לתקנם ומפרש ר״י מהו לפצוע לחוף פניו ידיו ורגליו כי ההוא דלעיל ודרך מי זיתים להעביר וללבן כדאמר במסכת ע״ז חולטן ברותחין או מולגן במי זיתים ופריך ובחול מי התירו דאיכא הפסד דנמאסין לאכילה (ת״י). בשביל צערו – ואם אין לו צער אחר אלא שמתבייש לילך בין בני אדם שרי דאין לך צער גדול מזה. הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא שאסורה להחזיר – ואפי׳ לר״א בן תדאי דאמר בפרק כל הכלים (לקמן קכג.) תוחב בכוש או בכרכר והן ננערות מאליהן דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול וכן קי״ל הכא עדיף טפי מטלטול מן הצד שצריך לטלטל אילך ואילך כשרוצין להטמין. אי לא נתקלקלה הגומא פשיטא – טפי הוה ליה למפרך מ״ט דמאן דאסר. גורדיתא דקני – מין אילן כפירוש הקונטרס כדמשמע בעושין פסין (עירובין יט:) ומיירי למטה מג׳ דליכא איסור משתמש במחובר כדאמר בפרק כל הכלים (לקמן קכה:) ובפרק בתרא דעירובין (עירובין ק.). הטומן לפת וצנונות כו׳ – ע״כ בשלא השרישו מיירי דבהשרישו לא היו ניטלין בשבת ואם תאמר בשלמא כלאים ושביעית איצטריך לאשמעינן דלא גזרינן כשמתכוין להטמין אטו דילמא אתי לנוטעה אבל מעשר אמאי נקטיה דאפי׳ השרישו לא שייך מעשר כיון דליכא תוספת ואי נקטיה דשרי לעשר מן התלוש ממקום אחר עליו או לעשותו מעשר על התלוש ולא חיישי׳ דילמא אתי לעשר מן התלוש על המחובר או להפך א״כ הוה ליה למינקט תרומה דבכל דוכתא רגיל להזכיר תרומה על זה כדאמר (תרומות פ״א מה) אין תורמין מן התלוש על המחובר פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברין ואומר ר״י דרגילות הוא שמתוספין מחמת ליחלוחית הקרקע כמו שאנו רואין שומין ובצלים שמתוספין אפי׳ כשמונחין בחלון ועל אותו תוספת קאמר דלא בעי לעשורי ודוקא נקט הטומן אבל במתכוין לנטיעה חושש משום כולן. מקצת עליו מגולים – משום דבעי למתני וניטלין בשבת נקט מקצת עליו מגולים כדפירש בקונטרס ובערוך משמע דמשום כולהו נקט דפירש בשם רב האי גאון דגרס אם היו מקצתם מגולים שאם האמהות טמונים בקרקע והעלים מגולים הרי זו זריעה מעולה אלא דוקא מקצתן מגולים אינו חושש משום כלאים ושביעית דלאו זריעה היא ומה שהקשה והלא זריעה מעולה היא לאו פירכא היא דבלא השרישו איירי כדפרישית ולפירושו קשה דבפרק חלון (עירובין דף עז. ושם) קאמר רב יחיאל כפה ספל ממעט ופריך והא ניטלת בשבת הוא ואמאי ממעט ומשני דאית לה אוגנים וחבריה בארעא ופריך וכי יש לו מאי הוי והתנן הטומן לפת כו׳ ואי גרס מקצת מגולים מאי פריך הא לא דמי לספל שיש לו אוגנים ואומר ר״י דיש לומר דבנטיעה איכא קרקע קשה ודבוק ביותר ומדמה ליה לספל שיש לו אוגנים ואין להקשות לפירוש הערוך דמאי פריך מינה לשמואל לימא דהך משנה סבר טלטול מן הצד לא שמיה טלטול כאלעזר בן תדאי ומקצת מגולין נקט משום אחריני ולא משום שבת ושמואל סבר כרבנן דאיכא למימר דמשמע ליה דמשום שבת נמי נקט לה מדלא תנא בהדיא וניטלין בשבת אפילו מכוסין ש״מ דמכוסין אסורין כרבנן ואפ״ה מקצתן מגולין שרי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144