×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים י״א:גמרא
;?!
אָ
עַל מָמוֹנוֹ אָמְרִינַן אִי שָׁרֵית לֵיהּ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מוּם אָתֵי לְמֶעְבַּד בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מוּם. וְרַבָּנַן כׇּל שֶׁכֵּן דְּאִי לָא שָׁרֵית לֵיהּ כְּלָל אָתֵי לְמֶעְבַּד. וּמִי אָמְרִינַן לְרַבִּי יְהוּדָה אָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ וְהָתְנַן ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין (מְקַדְּרִין) הַבְּהֵמָה בי״טבְּיוֹם טוֹב מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה אֲבָל מְקַרְצְפִין וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מְקַדְּרִין אַף אֵין מְקַרְצְפִין. וְתַנְיָא אֵיזֶהוּ קִידּוּר וְאֵיזֶהוּ קִרְצוּף קִידּוּר קטני׳קְטַנִּים וְעוֹשִׂין חבור׳חַבּוּרָה קִרְצוּף גְּדוֹלִים וְאֵין עוֹשִׂין חַבּוּרָה. הָתָם דְּאִי שָׁבֵיק לי׳לֵיהּ מָיֵית אָמְרִינַן אָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ הָכָא אִי שָׁבֵיק לי׳לֵיהּ צַעֲרָא בְּעָלְמָא הוּא לָא אמרי׳אָמְרִינַן אָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ. ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה מַאי שְׁנָא גַּבֵּי חָמֵץ דְּגָזַר וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי קִרְצוּף דְּלָא גָּזַר לֶחֶם בְּלֶחֶם מִיחַלַּף קִידּוּר בְּקִרְצוּף לָא מִיחַלַּף.: מתני׳מַתְנִיתִין: ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אוֹכְלִים כׇּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אאוֹכְלִין כׇּל אַרְבַּע וְתוֹלִין כׇּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ. וְעוֹד א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה שְׁתֵּי חַלּוֹת שֶׁל תּוֹדָה פְּסוּלוֹת מוּנָּחוֹת עַל גַּב הָאִיצְטְבָא כׇּל זְמַן שֶׁמּוּנָּחוֹת כׇּל הָעָם אוֹכְלִין נִיטְּלָה אַחַת תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין נִיטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן הִתְחִילוּ כׇּל הָעָם שׂוֹרְפִין. ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חוּלִּין נֶאֱכָלִין כׇּל אַרְבַּע וּתְרוּמָה כׇּל חָמֵשׁ וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנַן הָתָם באֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה עֵדוּתָן קַיֶּימֶת. שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. גאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה וְאֶחָד אוֹמֵר בה׳בַּחֲמִשָּׁה עֵדוּתָן בְּטֵלָה אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת עֵדוּתָן קַיֶּימֶת אֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ עֵדוּתָן בְּטֵלָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עֵדוּתָן קַיֶּימֶת אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע עֵדוּתָן בְּטֵלָה שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בְּמִזְרַח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בְּמַעֲרָב. אָמַר אַבָּיֵי כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֵין אָדָם טוֹעֶה וְלֹא כְּלוּם לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אָדָם טוֹעֶה חֲצִי שָׁעָה לְדִבְרֵי רַבִּי1 מֵאִיר אֵין אָדָם טוֹעֶה וְלֹא כְּלוּם מַעֲשֶׂה כִּי הֲוָה בְּמִיפַּק תַּרְתֵּי וּמְעַיֵּיל תְּלָת וְהָא דְּקָאָמַר שְׁתַּיִם בְּסוֹף שְׁתַּיִם וְהָא דְּקָאָמַר שָׁלֹשׁ בִּתְחִלַּת שָׁלֹשׁ. לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אָדָם טוֹעֶה חֲצִי שָׁעָה מַעֲשֶׂה כִּי הֲוָה בְּפַלְגָא דְאַרְבַּע הֲוָה וְהַאי דְּקָאָמַר שָׁלֹשׁ בְּסוֹף שָׁלֹשׁ וְקָטָעֵי פַּלְגָא דְשַׁעְתָּא לְקַמֵּיהּ וְהַאי דְּקָאָמַר חָמֵשׁ בִּתְחִלַּת חָמֵשׁ וְקָטָעֵי פַּלְגָא דְשַׁעְתָּא לַאֲחוֹרֵיהּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר אַבָּיֵי כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אָדָם טוֹעֶה מַשֶּׁהוּ לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אָדָם טוֹעֶה שָׁעָה וּמַשֶּׁהוּ לְדִבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר אָדָם טוֹעֶה מַשֶּׁהוּ מַעֲשֶׂה כִּי הֲוָה אוֹ בְּסוֹף שְׁתַּיִם הֲוָה אוֹ בִּתְחִלַּת שָׁלֹשׁ וְחַד מִינַּיְיהוּ טוֹעֶה מַשֶּׁהוּ לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אָדָם טוֹעֶה שָׁעָה וּמַשֶּׁהוּ מַעֲשֶׂה כִּי הֲוָה אוֹ בְּסוֹף שָׁלֹשׁ אוֹ בִּתְחִלַּת חָמֵשׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
זה ידע בעיבורו של חדש – וה״ה דה״מ למימר זה ידע בחסרונו של חדש וזה לא ידע דחדש שעבר חסר היה והקשה ריב״א ומה אלו דייקינן בהני סהדי דתרוייהו ידעי בעיבורו של חדש וה״ל עדות מוכחשת ואיך ניקום וניקטול מספיקא דהכי פריך בסמוך אע״ג דבפ׳ בן סורר (סנהד׳ סט.) דייק מהכא דרובא דאינשי עבידי דטעי בעיבורא דירחא מ״מ מה נפסיד אם נדקדק בהם וי״ל דהכא דייקינן בהו שפיר כיון דשיילי להו באיזה יום וקמיכווני ליום אחד ש״מ שזה לא ידע ומ״מ שפיר מוכיח בבן סורר (שם) מהכא דאזלינן בתר רובא בדיני נפשות דרובא טעי בעיבורא דירחא דאי לא אזלי׳ בתר רובא כיון שזה אומר בשנים וזה אומר בשלשה מיד ה״ל מוכחשין וכי הדר מכוונים ליום אחד ה״ל חוזר ומגיד תדע דהא אחד אומר בג׳ ואחד אומר בה׳ עדותן בטלה אע״פ שמכוונים ליום אחד ולא אמרינן דטעו בשני עיבורים דבתרי עיבורי לא טעו אינשי וחשבינן להו חוזר ומגיד. אחד אומר בשתי שעות – וא״ת אמאי עדותן קיימת אילו דייקינן בהני סהדי הא דקאמר שתים בתחילת שתים וה״ל קודם הנץ החמה ועדותן בטלה כדאמר לקמן דתחילת שעה שניה קודם הנץ החמה הוא דמהלך אדם ביום עשר פרסה שהן מ׳ מילין ומעלות השחר עד הנץ החמה מהלך ה׳ מילין כדאמר במי שהיה טמא (לקמן צג:) וזה עולה לשעה ומחצה וי״ל כשזה אומר קודם הנץ החמה וזה אומר לאחר הנץ החמה דמדקדקין בהנץ לא טעו אינשי אבל הני לא דקדקו אלא בשעות ואין בני אדם בקיאין בשעות וסבורין שהשניה התחילה אחר הנץ החמה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×