×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים ס״ו.גמרא
;?!
אָ
לוֹמַר שֶׁאֵין מְקָרְעִין שְׁטַר כְּתוּבָּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: אפּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים אוֹתָן הַיָּמִים מוּתָּרִין וּשְׁאָר כׇּל הַיָּמִים אֲסוּרִין עַד שֶׁבָּא ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד בשֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ. כֵּיצַד גאָמַר קוּנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן הוּתְּרוּ כּוּלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כּוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין (הוּתַּר הָאֶמְצָעִי הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּר הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר). שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָזֶה קׇרְבָּן וְלָזֶה קׇרְבָּן צְרִיכִין פֶּתַח לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. דקוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִים אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִים הוּתַּר בִּמְיוּשָּׁן וְלֹא בִּמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַיַּיִן קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֵנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב אָמְרוּ לוֹ הֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב הוּתַּר בַּכּוּפְרִי וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכׇל הַבְּצָלִים מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ ר״מרַבִּי מֵאִיר בְּכׇל הַבְּצָלִים.: גמ׳גְּמָרָא: הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין מַאן תַּנָּא. אָמַר רָבָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד.: קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם וְכוּ׳.: וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי.: קוּנָּם בָּצָל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל וְכוּ׳.: וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין רַע אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא וְעוֹד יָפֶה קָתָנֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: הפּוֹתְחִין לָאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו אוֹמְרִים לוֹ אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ כָּךְ הִיא וִוסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יְהוּ אוֹמְרִין בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ וְאָמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר ה״זהֲרֵי זֶה מוּתָּר.: קוּנָּם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר בָּהּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה ואֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָיה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי מִזּוֹ נָדַרְתָּ אָמַר לוֹ לָאו וְהִתִּירָהּ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּולְתָּן וּכְשֶׁמֵּת ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל {שמואל ב א׳:כ״ד} בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עַל שָׁאוּל בְּכֶינָה.: גמ׳גְּמָרָא: מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֲפִילּוּ כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ וְכוּ׳מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פותחין לאדם בימים טובים – במי שנדר שלא לשתות יין עד שלשים יום אומרים לו אילו היית יודע שיש ביניהם שבתות וימים טובים מי היית נודר.
נדר שהותר מקצתו הותר כולו.
שאיני נהנה לזה ולזה – לעיל פרק ארבעה נדרים (נדרים כו:) אוקימנא דתלאן זה בזה דאמר קונם שאני נהנה לפלוני לכך הותר הראשון הותרו כולן דתלויין בו הותר האחרון שאין האחרים תלויין בו. שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן – דכיון דאמר קרבן לכל אחד וא׳ כל אחד נדר בפני עצמו ולא נתבטל נדר של חבירו ובגמרא מוקי לה כר״ש דאמר צריך שבועה לכל אחד ואחד דלרבנן דפליגי עליה כי נמי אמר קרבן שאני נהנה לזה ולזה הוי כל אחד קרבן. ר״ש הוא דאמר אינו חייב קרבן שבועה לכל חד וחד עד דאמר שבועה לכל אחד ואחד ורבנן פליגי דכי אמר שבועה לא לך ולא לך חייב על כל אחד ואחד והכי נמי בקרבן לקמן הוי כל חד נדר באפיה נפשיה. ותיפוק ליה דאין רע – איין ישן ואבצל פריך למה לי למימר שהוא טוב.
ועוד יפה – כלומר חדא ועוד קאמר דחקו בספקא צ״ע ואית ספרים דלא גרסינן ליה.
האי לזילותא מכוון – והרי אין [כאן] זילזול ומשני דשפיר הוי זילזול.
בכבוד עצמו ובכבוד אשתו – ולא אמרי׳ שיתבייש ואמר לאו אדעתא דהכי נדרי.
כעורה והיא נאה מותרין – בלא שאלה דהוי נדר טעות.
לא מפני שנעשית לבנה – כלומר אז לא הייתי מתיר דהוי נולד.
ומעשה – בגמרא פריך מעשה לסתור.
וייפוה – מפרש בגמרא שעשה לה שן זהב והוי נולד.
בכה ר׳ ישמעאל – מתוך רחמנות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×