Tosafot Makkot 13a – תוספות מכות יג.‏ – Shas HaMeforash

^אמַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְּוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ^בלֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: אֲמַר רַב כַּהֲנָא: מַחֲלוֹקֶת בַּשֵּׁשׁ, דְּמָר סָבַר: ״לָכֶם״ (במדבר ל״ה:י״ב), לַקְּלִיטָה, וּמָר סָבַר: ״לָכֶם״, לְכָל צָרְכֵיכֶם. אֲבָל בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, דִּבְרֵי הַכֹּל הָיוּ מַעֲלִין לָהֶם שָׂכָר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא וַדַּאי ״לָכֶם״, לְכָל צָרְכֵיכֶם מַשְׁמַע, אֵלָּא, אֲמַר רָבָא: ^גמַחֲלוֹקֶת בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, דְּמָר סָבַר: ״וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ״ (במדבר ל״ה:ו׳), כִּי הָנָךְ לַקְּלִיטָה, וּמָר סָבַר: ״וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ״, כִּי הָנָךְ, מָה הָנָךְ לְכָל צָרְכֵיכֶם, אַף הָנֵי נַמֵי לְכָל צָרְכֵיכֶם, אֲבָל בַּשֵּׁשׁ, ^דדִּבְרֵי הַכֹּל לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר.: חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחוּזַּת אֲבוֹתָיו יָשׁוּב״ (ויקרא כ״ה:מ״א). לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא שָׁב, ^(ד)וְאֵינוֹ שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו. דִּבְרֵי ר״ירַבִּי יְהוּדָה. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הוּא שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו אֶל אֲחוּזַת אֲבוֹתָיו כַּאֲבוֹתָיו. וְכֵן בַּגּוֹלֶה. כְּשֵׁהוּא אוֹמֵר: ״יָשׁוּב״, לְרַבּוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ. מַאי ״וְכֵן בַּגּוֹלֶה״? כִּדְתַנְיָא: ״יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחוּזָּתוֹ״ (במדבר ל״ה:כ״ח), לְאֶרֶץ אֲחוּזָּתוֹ הוּא שָׁב, וְאֵינוֹ שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הוּא שָׁב לְמַה שֶּׁהִחְזִיקוּ אֲבוֹתָיו. גְּמַר שִׁיבָה שִׁיבָה מֵהָתָם.:

הדרן עלך אלו הן הגולין

פרק ג – אלו הן הלוקין

מתני׳מַתְנִיתִין: ^הוְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין: הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה. ^ואַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, ^זמַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. ^חאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, ^טגְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה, אֵינוֹ חַיָּיב אֵלָּא מִשּׁוּם אַחַת בִּלְבַד.: ^יהַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא, וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל וְטָמֵא, וְהַשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַּחוּץ, וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטוֹרֶת, וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְהָאוֹכֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָכַל טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וִיהֵא חַיָּיב? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ^ככַּזַּיִת. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵי אַתֶּם מוֹדִים לִי ^לבְּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּיב? אָמְרוּ לוֹ: ^ממִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבִרְיָיתָהּ. אָמַר לָהֶן: אַף חִטָּה אַחַת כְּבִרְיָיתָהּ.: גמ׳גְּמָרָא: חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת קָא תָנֵי, חַיָּיבֵי מִיתוֹת ב״דבֵּית דִּין לָא קָתָנֵי, מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּתַנְיָא: אֶחָד חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת וְאֶחָד חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳:י׳

^ב רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ז׳:י״ד

^ג רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳:י׳

^ד רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳:י׳

^(ד) רמב״ם הלכות עבדים ג׳:ח׳

^ה רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:א׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה א׳:ז׳

^ו רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:ד׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:ב׳-ג׳

^ז רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:ד׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה ט״ו:ב׳

^ח רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:ט׳

^ט רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:ז׳

^י רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:א׳-ב׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ט:ד׳

^כ רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י׳:י״ט
רמב״ם הלכות מאכלות אסורות י׳:כ״ד

^ל רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ב׳:כ״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ב

^מ רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ב׳:כ״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ב

מעלים היו שכר ללוים – פי׳ רוצחים הבאים ודרים שם צריכין להעלות מס וארנונא ללוים דלא תימא גזירת המלך על הלוים לעכב אותם בעירן. לכם לכל צרכיכם – דאין צריכים להעלות שום דבר ללוים. גמר שיבה שיבה – נראה דהיינו דוקא לרבי מאיר דאצטריך לג״ש אבל לרבי יהודה הא איכא קרא בהדיא גבי רוצח וא״כ הא דקתני לעיל וכן בגולה כו׳ ממילתא דר׳ מאיר הוא. מתני׳ ואלו הן הלוקין הבא על אחותו כו׳ – תנא ושייר טמא ששימש זר שאכל תרומה ובעל מום ששימש אונן מקריב מזיח חושן מכבה גחלת על גבי מערכה אלא לא חשיב לאוי גרידי אלא באותן שיש בהן חידוש והא דקא חשיב כריתות דאין בהן מיתת ב״ד לאשמועינן דאע״ג דאיכא כרת לוקין ואין צריך למצוא בהם חידוש בהנך כריתות דקתני ובקונטרס דחק למצוא בהם חידוש אלמנה לכהן גדול נקט משום דבעי למיתני אלמנה וגרושה חייב משום שתי שמות. גרושה וחלוצה אינו חייב אלא אחת – פי׳ הקונט׳ משום גרושה דחלוצה מייתי לה ואשה גרושה משמע לפירושו דבחלוצה לחודא איכא מלקות דאורייתא וזה אינו דהא אמרינן בפ׳ עשרה יוחסין (קדושין דף עח.) (אחות) חלוצה דרבנן והא דלעיל תנא וחלוצה אגב גרושה תניא אי נמי מכת מרדות דרבנן ובהא כיון דהיא גם גרושה לוקה בה מלקות דגרושה שהיא דאורייתא ולא לקי מכת מרדות דרבנן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון