גמרא
פירוש
יְתוֹמִין שֶׁאָמְרוּ גְּדוֹלִים כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ד:א׳
סמ״ג מצוות עשה ס״ד
טור אבן העזר צ״ו:ט״ז
טור חושן משפט ק״ח:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ו:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:י״ז
סמ״ג מצוות עשה ס״ד
טור אבן העזר צ״ו:ט״ז
טור חושן משפט ק״ח:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ו:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:י״ז
ב רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ט:א׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״ח:י״ח
טור חושן משפט תי״ט:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:י״ח
שולחן ערוך חושן משפט תי״ט:ג׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״ח:י״ח
טור חושן משפט תי״ט:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:י״ח
שולחן ערוך חושן משפט תי״ט:ג׳
יתומין שאמרו כו׳ בין לשבועה בין לזיבורית – וא״ת לשבועה היכי משכחת לה בקטנים לרב אסי דאמר בפרק שום היתומים (ערכין דף כב.) אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן רבית אוכלת בהם ובשלמא זיבורית משכחת לה כשהודה ומת לרב הונא דאמר דמשום צררי אבל שבועה ליכא ולר״ת דמפרש דדוקא שותפות אמרו חכמים (סנהדרין דף סג:) דאסור לעשות עם העובד כוכבים שמא יתחייב לו שבועה אבל אם כבר נתחייב מותר לקבל הימנו כדי להציל מידו וקרא דמייתי לא ישמע על פיך (שמות כג) אסמכתא בעלמא דקרא בישראל איירי אתי שפיר דאיכא לאוקמי בשטר שיש בו רבית ובעובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל אבל לפי מה שפי׳ רבינו שמואל דאסור לקבל הימנו שבועה מק״ו דשותפות קשה וי״ל דמיירי בגר תושב שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים אי נמי כדמוקי לה בירושלמי בהכותב תיפתר כשערב לו מן העובד כוכבים וקיבל העובד כוכבים להפרע מן החייב תחילה דאי לאו הכי העובד כוכבים בתר ערבא אזיל ואסור כדאמרינן באיזהו נשך (ב״מ דף עא:) אי נמי כר׳ יוחנן דאמר נזקקין לכתובה.
תנו מאתים זוז כו׳ – דוקא בכי האי גוונא שאינו נותן להם בשוה אבל אם היה נותן להם בשוה אפילו בלא אחריות נמי כל הקודם בשטר זכה מדלא אמר תנו שש מאות לפלוני ופלוני ופלוני ש״מ דלהקדימם נתכוון.
גובה מכולם – נראה דכל אחד יתן לפי חלקו כדאשכחן גבי בכור דנותן פי שנים ורבינו חננאל דימה למתניתין דפ׳ מי שהיה נשוי (כתובות דף צג.) ונראה שיש לחלק. אע״ג דקמא בינונית – קשה קצת דמאי קא סלקא דעתין דמקשה דלא מפרש דאין נפסד אלא אחרון והא רישא דקתני גובה מכולם על כרחך צריך לפרש דנפסדים כולם דהתם פשיטא דשקיל בינונית.
שמע מינה במתנה נמי עבוד רבנן תקנתא – דאע״ג דיש לחלק בין מתנת שכיב מרע לשאר מתנות דלא מסיק אדעתיה דמית ויהיב כל נכסיו כדאמרינן לעיל דלא מסיק אדעתיה מלוה דמית לוה ואין כאן נעילת דלת לא מסתבר ליה לחלק אי נמי הכא במתנה במקצת דהויא כמתנת בריא. הכא במאי עסקינן בבעל חוב – ומהכא משמע דבע״ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה דקתני יצא עליו שטר חוב כו׳ וכן הלכה במקרקעי. והא כל הקודם בשטר קאמר – אי במתנה איירי ניחא דפשיטא דאיירי בשטר פקדתא דליכא לספוקי בשטרא אחרינא. אין מוציאין לאכילת פירות – בפרק נערה (כתובות דף נא:) תניא חמשה גובין מן המשוחררין ותנא ושייר הכא והתם ואע״ג דהתם תני חמשה.
לפי שאין כתובין – פי׳ בקונטרס אע״ג דבפ״ק דבבא מציעא (דף טו.) אמרינן שכן כותב ללוקח אנא איקום ואשפי זבינא אלין אינון ועמליהון ושבחיהון ופירי דידהו מ״מ כיון דבשעת כתיבה לא הוי עדיין שום שבח אין קול לאותה כתיבה לפי זה הא דפריך והא מזון האשה והבנות כמאן דכתיבי דמי לאו מבנות פריך אלא מאשה שהיא בעולם אי נמי דבנות נמי מי לא עסקינן דהוו בעולם כגון דגירשה ואהדרה. כתובין הן אצל בני חורין – וא״ת אמאי לא משני אימור צררי אתפסה כדאמרינן לקמן ויש לומר דהשתא לית ליה האי שינויא אי נמי לקמן דמוקי לה בקנו מידו איכא למיחש לצררי והכא לא מיירי בקנו מידו וליכא למיחש לצררי. רבי חנינא קצובין וכתובין בעי – אריש לקיש לא מיבעיא ליה אי קצובין וכתובין בעי או לאו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
גובה מכולם – נראה דכל אחד יתן לפי חלקו כדאשכחן גבי בכור דנותן פי שנים ורבינו חננאל דימה למתניתין דפ׳ מי שהיה נשוי (כתובות דף צג.) ונראה שיש לחלק. אע״ג דקמא בינונית – קשה קצת דמאי קא סלקא דעתין דמקשה דלא מפרש דאין נפסד אלא אחרון והא רישא דקתני גובה מכולם על כרחך צריך לפרש דנפסדים כולם דהתם פשיטא דשקיל בינונית.
שמע מינה במתנה נמי עבוד רבנן תקנתא – דאע״ג דיש לחלק בין מתנת שכיב מרע לשאר מתנות דלא מסיק אדעתיה דמית ויהיב כל נכסיו כדאמרינן לעיל דלא מסיק אדעתיה מלוה דמית לוה ואין כאן נעילת דלת לא מסתבר ליה לחלק אי נמי הכא במתנה במקצת דהויא כמתנת בריא. הכא במאי עסקינן בבעל חוב – ומהכא משמע דבע״ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה דקתני יצא עליו שטר חוב כו׳ וכן הלכה במקרקעי. והא כל הקודם בשטר קאמר – אי במתנה איירי ניחא דפשיטא דאיירי בשטר פקדתא דליכא לספוקי בשטרא אחרינא. אין מוציאין לאכילת פירות – בפרק נערה (כתובות דף נא:) תניא חמשה גובין מן המשוחררין ותנא ושייר הכא והתם ואע״ג דהתם תני חמשה.
לפי שאין כתובין – פי׳ בקונטרס אע״ג דבפ״ק דבבא מציעא (דף טו.) אמרינן שכן כותב ללוקח אנא איקום ואשפי זבינא אלין אינון ועמליהון ושבחיהון ופירי דידהו מ״מ כיון דבשעת כתיבה לא הוי עדיין שום שבח אין קול לאותה כתיבה לפי זה הא דפריך והא מזון האשה והבנות כמאן דכתיבי דמי לאו מבנות פריך אלא מאשה שהיא בעולם אי נמי דבנות נמי מי לא עסקינן דהוו בעולם כגון דגירשה ואהדרה. כתובין הן אצל בני חורין – וא״ת אמאי לא משני אימור צררי אתפסה כדאמרינן לקמן ויש לומר דהשתא לית ליה האי שינויא אי נמי לקמן דמוקי לה בקנו מידו איכא למיחש לצררי והכא לא מיירי בקנו מידו וליכא למיחש לצררי. רבי חנינא קצובין וכתובין בעי – אריש לקיש לא מיבעיא ליה אי קצובין וכתובין בעי או לאו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush