גמרא
פירוש
הָיָה אמוֹדֵד וּבָא וְכָלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכׇל הָעִיר כּוּלָּהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר אֶת הַתְּחוּם בְּרַגְלָיו במאי מְטַלְטֵל לָאו בעַל יְדֵי זְרִיקָה.
אָמַר רַב הוּנָא לָא עַל יְדֵי מְשִׁיכָה.
אָמַר רַב הוּנָא גהָיָה מוֹדֵד וּבָא וְכָלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי חָצֵר אֵין לוֹ אֶלָּא חֲצִי חָצֵר.
פְּשִׁיטָא אֵימָא יֵשׁ לוֹ חֲצִי חָצֵר.
הַאי נָמֵי פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָתֵי לְטַלְטוֹלֵי בְּכוּלַּהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לא ע״י משיכה – כי שקיל מבראי לגואי ליכא למיחש שמא ימשך אחר חפצו אלא כשזורק מגואי לבראי דמרחיק החפץ ממנו והא דאמר רב הונא אין מטלטלין אלא בארבע היינו כלפי צד אבראי לטלטל כי אורחיה או לזרוק דלענין זה נפרצה במלואה למקום האסור לה אבל במשיכה מטלטל בכל מקום דלענין זה לא נפרצה במלואה למקום האסור לה וכענין זה יש בכל גגות (לקמן דף פט.) דאסר רב לטלטל טפי מארבע בכלים דבית לגג אע״ג דכלים דגג שרי לטלטל בכל הגגין כרבי שמעון והוי למקום המותר לו.
[אמר רב הונא היה מודד ובא – ותימה לי לרב הונא היכי מטלטל בחצי חצר הא נפרץ למקום האסור לו ורש״י פי׳ להלך וקשה ל׳ לטלטולי לא משמע להלך ועוד הא אשמעינן לעיל בבקעה דמהלך אלפים ולא גזרי׳ דילמא אתי להלוכי חוץ לאלפים וי״ל לענין טלטול יש לחלק בין בקעה לחצר כיון דלגבי אחריני חשיב מחיצה בחצר לא חשיב נפרץ למקום האסור לה ואי להלך כפי׳ רש״י איצטריך רב הונא לאשמעינן אע״ג דשייך טפי למיגזר בחצר מבבקעה אפ״ה לא גזרינן. תוספות שאנ״ץ].
וכלתה מדתו בחצי חצר – גרסינן דחצי העיר שמעינן ליה ממתני׳ דכיצד מעברין (לקמן דף סא.) וא״ת חצר נמי פשיטא דמאי שנא ממערה דתנן בכיצד מעברין (שם) ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפי׳ כלתה מדתו במערה דמשמע דיש לו חצי מערה ואין לומר דהתם מיירי בכלתה מדתו בסוף המערה מדקאמר בגמרא (שם) סוף העיר אצטריכא ליה דלא תנן וי״ל דמערה לא שכיחא בה כלים ושייך למיגזר טפי בחצר מבמערה. כתנאי (או) הוליכוהו לעיר אחרת – קצת קשה דהשתא בעי לאוקומי שמואל כר״ג ושמואל לא פסיק לקמן כר״ג אלא בספינה וי״ל דהוה מצי למימר וליטעמיך. אבל היכא דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום – וא״ת והרי ספינה דשבת באויר מחיצות מבעוד יום ומוכיח לקמן דפליגי וי״ל דקסבר מחיצות להבריח מים עשויות. ורבי זירא מ״ט לא אמר כרבה – פירוש ויתיר אפי׳ בהעמדה וא״ת מאי קבעי מההוא טעמא דלית להו לר׳ יהושע ור׳ עקיבא מאותן סברות לית להו לדידהו דהדדי וי״ל דלר׳ יהושע ור׳ עקיבא ניחא דאית להו בכל מקום שהוא חוץ לתחום דאין לו אלא ד׳ אמות ולא מפלגי בין דיר וסהר וספינה אבל רבה ורבי זירא דמפלגי בין דיר וסהר וספינה בעי שפיר מר אמאי לא אמר כמר שמטעם זה יש לחלק ביניהם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וכלתה מדתו בחצי חצר – גרסינן דחצי העיר שמעינן ליה ממתני׳ דכיצד מעברין (לקמן דף סא.) וא״ת חצר נמי פשיטא דמאי שנא ממערה דתנן בכיצד מעברין (שם) ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפי׳ כלתה מדתו במערה דמשמע דיש לו חצי מערה ואין לומר דהתם מיירי בכלתה מדתו בסוף המערה מדקאמר בגמרא (שם) סוף העיר אצטריכא ליה דלא תנן וי״ל דמערה לא שכיחא בה כלים ושייך למיגזר טפי בחצר מבמערה. כתנאי (או) הוליכוהו לעיר אחרת – קצת קשה דהשתא בעי לאוקומי שמואל כר״ג ושמואל לא פסיק לקמן כר״ג אלא בספינה וי״ל דהוה מצי למימר וליטעמיך. אבל היכא דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום – וא״ת והרי ספינה דשבת באויר מחיצות מבעוד יום ומוכיח לקמן דפליגי וי״ל דקסבר מחיצות להבריח מים עשויות. ורבי זירא מ״ט לא אמר כרבה – פירוש ויתיר אפי׳ בהעמדה וא״ת מאי קבעי מההוא טעמא דלית להו לר׳ יהושע ור׳ עקיבא מאותן סברות לית להו לדידהו דהדדי וי״ל דלר׳ יהושע ור׳ עקיבא ניחא דאית להו בכל מקום שהוא חוץ לתחום דאין לו אלא ד׳ אמות ולא מפלגי בין דיר וסהר וספינה אבל רבה ורבי זירא דמפלגי בין דיר וסהר וספינה בעי שפיר מר אמאי לא אמר כמר שמטעם זה יש לחלק ביניהם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush