Tosafot Chagigah 18a – תוספות חגיגה יח.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

לָא יָדַעְנָא כַּמָּה קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי אֶלְעָזָר א״ראָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר {שמות כ״ג:ט״ז} וְחַג הַקָּצִיר אֵיזֶהוּ חַג שֶׁאַתָּה חוֹגֵג וְקוֹצֵר בּוֹ הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עֲצֶרֶת אֵימַת אִילֵּימָא ביו״טבְּיוֹם טוֹב קְצִירָה ביו״טבְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי אֶלָּא לָאו לְתַשְׁלוּמִין. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא מֵעַתָּה חַג הָאָסִיף אֵי זֶהוּ חַג שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲסִיפָה הֱוֵי אוֹמֵר זֶה חַג הַסּוּכּוֹת אֵימַת אִילֵּימָא ביו״טבְּיוֹם טוֹב מְלָאכָה ביו״טבְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מִי שְׁרֵי אֶלָּא חַג הַבָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה הָכָא נָמֵי חַג הַבָּא בִּזְמַן קְצִירָה. מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ סְבִירָא לְהוּ דְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן {שמות כ״ג:ט״ו} אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר שִׁבְעַת יָמִים ^אלִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ קַל וָחוֹמֶר וּמָה רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁאֵין קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית יוֹכִיחוּ שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן וּמוּתָּרִין בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה מָה לְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁאֵין בָּהֶן קׇרְבַּן מוּסַף תֹּאמַר בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קׇרְבַּן מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קׇרְבַּן מוּסַף וּמוּתָּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה מָה לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאֵין קָרוּי מִקְרָא קֹדֶשׁ תֹּאמַר בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁקָּרוּי מִקְרָא קֹדֶשׁ הוֹאִיל וְקָרוּי מִקְרָא קֹדֶשׁ דִּין הוּא שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. תַּנְיָא אִידַּךְ {ויקרא כ״ג:ז׳-ל״ו} כׇּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ לִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא כ״ג:ד׳,ל״ז} אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ וְגוֹ׳ בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אִם בָּרִאשׁוֹן הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר שַׁבָּתוֹן אִם בַּשְּׁבִיעִי הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר שַׁבָּתוֹן הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד לְלַמֶּדְךָ שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. תַּנְיָא אִידַּךְ {דברים ט״ז:ח׳} שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה׳ מָה שְׁבִיעִי עָצוּר אַף שֵׁשֶׁת יָמִים עֲצוּרִין אִי מָה שְׁבִיעִי עָצוּר בְּכׇל מְלָאכָה אַף שֵׁשֶׁת יָמִים עֲצוּרִין בְּכׇל מְלָאכָה. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת הַשְּׁבִיעִי עָצוּר בְּכׇל מְלָאכָה וְאֵין שִׁשָּׁה יָמִים עֲצוּרִין בְּכׇל מְלָאכָה הָא ^בלֹא מְסָרָן הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲכָמִים לוֹמַר לָךְ אֵי זֶה יוֹם אָסוּר וְאֵי זֶה יוֹם מוּתָּר אֵי זוֹ מְלָאכָה אֲסוּרָה וְאֵי זוֹ מְלָאכָה מוּתֶּרֶת.: וּמוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית שֶׁלֹּא לְקַיֵּים אֶת דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת.: (וְהָאִיתְּמַר) מַעֲשֶׂה וּמֵת אֲלֶכְּסָא בְּלוֹד וְנִכְנְסוּ כׇּל יִשְׂרָאֵל לְסוֹפְדוֹ וְלֹא הִנִּיחָם רַבִּי טַרְפוֹן מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת הָיָה. יו״טיוֹם טוֹב ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אִי בְּיוֹם טוֹב מִי קָאָתוּ אֶלָּא אֵימָא מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ הָיָה לָא קַשְׁיָא כָּאן ביו״טבְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת כָּאן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:א׳
טור אורח חיים תק״ל:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ל:א׳

^ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:א׳
טור אורח חיים תק״ל:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״ל:א׳

אלא חג הבא בזמן אסיפה – הקשה הר״ר אלחנן דאמר פ״ק דר״ה (ובגמרא דסנהדרין) (דף יג.) א״ל רבי זירא לרבי אסי ודלמא לא עייל כלל וקאמר רחמנא תשמט ותיזיל עד חג הסוכות לא ס״ד דכתיב חג האסיף מאי האסיף אילימא חג הבא בזמן אסיפה הכתיב באספך את מעשיך אלא מאי אסיף קציר אלמא לא אמרי׳ חג הסוכות הבא בזמן אסיפה ותירץ מורי כיון דמבאספך שמעינן חג הבא בזמן אסיפה ואמר חג האסיף משמע ליקצר אבל אי לאו האי קרא [באספך וגו׳] הוה דרשינן חג [האסיף] הבא בזמן אסיפה א״כ גם חג הקציר נימא הכי הואיל וליכא שום משמעות דמפיק ליה. חולו של מועד אסור בעשיית מלאכה – לכאורה משמע דמלאכה דמיתסרא ביה מדאורייתא דמפיק ליה מפסוק וכן בפרק ב׳ דמו״ק (דף יא: ושם) לא מיבעיא אבל דמדרבנן אלא אפילו חוש״מ דאורייתא וכן פי׳ התם בקונטרס וקשה לר״ת דא״כ דבר האבד וכמה מלאכות דשרינן התם היכי משתרו וכי היכן מצינו איסור דאורייתא מקצתו אסור ומקצתו מותר ועוד דתנן בפ״ג דמגילה (דף כא.) כל מקום שאין יו״ט ויש מוסף קורין ד׳ כגון חוש״מ ור״ח אלמא לא מיתסר מלאכה מדקאמר דאין יו״ט ועוד דכייל ליה בהדי ר״ח דרבנן כדאמרינן בירושלמי דתענית ובמקום שנהגו הלין נשיא דרגילין דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא הוא ועוד מצינו בירושלמי בפרק שני דמו״ק כלום אסרו מלאכה אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויהיו יגעים בתורה והם פוחזין ואוכלין ושותין משמע לישנא דמדרבנן הוא וכן בפ״ב דמו״ק (מועד קטן יב:) גבי ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד ובעי בגמרא כיון ומת מהו שיקנסו בנו אחריו את״ל צרם אוזן הבכור ומת קנסו בנו אחריו התם איסורא דאורייתא משמע דמלאכה במועד הוי דרבנן ומיהו יש לדחות דאמכוין מלאכתו במועד קאי דהשתא מיהא ליכא איסורא דאורייתא כיון דדבר האבד הוא מ״מ משמע לפי האמת דלא מיתסר רק מדרבנן וכי קאמר התם בריש פירקא לא מיבעיא אבל דרבנן אלא אפילו חוש״מ דאורייתא כעין דאורייתא קאמר לפי שיש לו סמך [מקרא דאורייתא אבל ימי האבל ליכא אסמכתא אלא] מדברי קבלה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל (עמוס ח) ודקאמר הכא אלא בחוש״מ מי שרי א״כ משמע דאסור מן התורה וי״ל לאו משום דלא משתרי מדאורייתא אלא כיון דאקרא סמכינן ליה למיתסר לא מסברא ליה לאוקמי קרא דשרי בהדיא בהכי וכן פירש הריב״ם בשם רבינו יב״א דמלאכה דמועד מדרבנן ולא כפירוש רבינו שמואל שפירש בערבי פסחים (פסחים דף קיח.) גבי כל המבזה את המועדות כגון עושה מלאכה בחוש״מ והא ליתא דמדרבנן הוי וכדפי׳ והא דאמרינן גבי כותים ותיפוק ליה משום לפני עור לא תתן מכשול במלאכה דחוש״מ משום דסמך פשטא דקרא הוי והוי ליה צדוקין מודין בה. מה ראשון ושביעי כו׳ – הוה מצי למפרך מה להני שכן דבר האבד מיתסר אלא שאין זה ק״ו גמור רק גלוי מילתא בעלמא לפי מה שפיר׳ דמלאכה לא מיתסר רק דרבנן. ראש חדש יוכיח – דשרי בעשיית מלאכה שכן אינו קרוי יו״ט בפ״ג דמגילה (דף כב: ושם) וגם אינו נאסר רק משום מנהג כדפרי׳ וכי קאמר בר״ה (דף כג.) משום בטול מלאכה לעם בב׳ ימים דר״ח של ראש השנה מיירי אי נמי משום נשים דנוהגות שלא לעשות מלאכה כדאיתא בפירקי דרבי אליעזר וכן פרש״י במגילה (דף כב:).
מה לראש חודש שכן אינו קרוי מקרא קדש – הוה מצי למימר מה לחול המועד דאיכא תרתי מוסף וקדושה לפניו ולאחריו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון