Tosafot Bekhorot 29a – תוספות בכורות כט.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

כְּאִילָא בְּיַבְנֶה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ (בְּיַבְנֶה) חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹטֵל אַרְבַּע אִיסָּרוֹת לִבְהֵמָה דַּקָּה וְשִׁשָּׁה לְגַסָּה בֵּין תָּם וּבֵין בַּעַל מוּם.: גמ׳גְּמָרָא: מ״טמַאי טַעְמָא הַאי נְפִישׁ טִירְחֵיהּ וְהַאי לָא נְפִישׁ טִירְחֵיהּ.: בֵּין תָּם וּבֵין בַּעַל מוּם.: בִּשְׁלָמָא בַּעַל מוּם מִשּׁוּם דְּקָא שָׁרֵי לֵיהּ אֶלָּא תָּם אַמַּאי דא״כדְּאִם כֵּן אָתֵי לְמִיחְשְׁדֵיהּ וְאָמְרִי הַאי בַּעַל מוּם תָּם הוּא וְהַאי דְּקָא שָׁרֵי לֵיהּ מִשּׁוּם אַגְרָא. אִי הָכִי תָּם נָמֵי אָמְרִי בַּעַל מוּם הוּא וְהַאי דְּלָא קָשָׁרֵי לֵיהּ סָבַר כִּי הֵיכִי דְּלִשְׁקוֹל אַגְרֵיהּ זִימְנָא אַחֲרִיתִי ^אחַד זִימְנָא תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן תְּרֵי זִימְנֵי לָא תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן.: מתני׳מַתְנִיתִין: הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן ^בדִּינָיו בְּטֵילִים לְהָעִיד ^געֵדוֹתָיו בְּטֵילִין לְהַזּוֹת ^דוּלְקַדֵּשׁ מֵימָיו מֵי מְעָרָה אֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה. אִם הָיָה כֹּהֵן מְטַמְּאֵהוּ מִתְּרוּמָתוֹ מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקוֹ וְסָכוֹ וְאִם הָיָה זָקֵן מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר קְרָא {דברים ד׳:ה׳} רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ׳ מָה אֲנִי ^הבְּחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳ אֱלֹהָי מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתֶּם בְּחִנָּם וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא בְּחִנָּם שֶׁיְּלַמֵּד בְּשָׂכָר תַּלְמוּד לוֹמַר {משלי כ״ג:כ״ג} אֱמֶת קְנֵה וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר כְּשֵׁם שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּשָׂכָר כָּךְ אֲלַמְּדֶנָּה בְּשָׂכָר תַּלְמוּד לוֹמַר אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר.: לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ מֵימָיו מֵי מְעָרָה אֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה.: וּרְמִינְהוּ הַמְקַדֵּשׁ ^ובְּמֵי חַטָּאת בְּאֵפֶר חַטָּאת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל. אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּשְׂכַר הֲבָאָה וּמִלּוּי כָּאן בִּשְׂכַר הַזָּאָה וְקִידּוּשׁ. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי הָכָא לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ וְהָתָם קָתָנֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר חַטָּאת שְׁמַע מִינַּהּ.: אִם הָיָה כֹּהֵן מְטַמְּאֵהוּ מִתְּרוּמָתוֹ כּוּ׳.: אִיהוּ גּוּפֵיהּ הֵיכִי אָזֵיל. לְבֵית הַפְּרָס דְּרַבָּנַן דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מְנַפֵּחַ ^זאָדָם בֵּית הַפְּרָס וְהוֹלֵךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות בכורות ג׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה ר״י
טור יורה דעה שי״ב:א׳
שולחן ערוך יורה דעה שי״ב:א׳

^ב רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ג:ה׳
טור חושן משפט ט׳:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט ט׳:ה׳

^ג טור חושן משפט ל״ד:י״ח
שולחן ערוך חושן משפט ל״ד:י״ח

^ד רמב״ם הלכות פרה אדומה ז׳:ב׳

^ה רמב״ם הלכות תלמוד תורה א׳:ז׳
טור יורה דעה רמ״ה:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:ו׳

^ו רמב״ם הלכות אישות ה׳:ג׳

^ז רמב״ם הלכות קרבן פסח ו׳:ח׳

תרי זימני לא תקינו ליה רבנן – וא״ת אכתי אמרי האי תם הוא והאי דשרי ליה לפי שאינו רוצה לטרוח פעם אחרת וי״ל שלא חייבוהו חכמים לראות פעם אחרת אלא דאם ראוהו דאין יכול ליטול עליו שכר ועוד דבזה לא יחשדוהו לעולם שיתיר את האיסור כדי להנצל מטורח של פעם שניה. הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים – והא דתנן מכוער הדיין שנוטל שכר לדון אלא שדיניו דין מפרש בפרק בתרא דכתובות (כתובות קה.) באגר בטלה דמוכח שרי. מה אני בחנם כו׳ – וא״ת ושחד לא תקח דכתב רחמנא (שמות כג) למה לי ולאו פירכא היא דתרי מילי נינהו כדמוכח בריש פ׳ בתרא דכתובות (כתובות קה.) דבתורת אגרא היינו שכר טרחו ובתורת שוחד היינו להשתדל לדונו יפה ולהפוך בזכותיה כדאמר התם אפי׳ לזכות את הזכאי ולחייב את החייב ואין לתמוה על דייני גזירות שבירושלים שהיו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה דבלאו טעמא דאגר בטלה דמוכח שרי התם כיון דכל עסקם היה על זה ולא היו עוסקין בשום מלאכה שעל כרחם צריכין להתפרנס ומה שנוהגין עכשיו ללמוד תורה בשכר אם אין לו במה להתפרנס שרי ואפי׳ יש לו אם הוא שכר בטילה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשא ומתן שלו מסתברא דחשיב מוכח יותר מקרנא דתהי חמרא ושקיל זוזא ועוד בקטנים שרי מטעם שימור ושכר פיסוק טעמים כדמוכח פרק אין בין המודר (נדרים לז.). המקדש במי חטאת ואפר חטאת הרי זו מקודשת אע״פ שהוא ישראל – פי׳ הקונטרס דחוק שפירש דנקט אע״פ שהוא ישראל דכהנים רגילים בהזאה ובקידוש ואומר ר״י דעיקריה נקט משום רישא דקתני ברישא פ״ב דקידושין (דף נח.) המקדש בתרומה ומעשרות ובמתנות במי חטאת ואפר חטאת כו׳. היכי אזיל לבית הפרס דרבנן דאמר רב יהודה כו׳ – משמע על ידי ניפוח שרי לילך להעיד אבל מ״מ טמא הוא כדקתני מטמאהו מתרומתו וקשיא מכאן לפירושו ר״ת דמפרש דניפוח מועיל לכל דבר משום דקשיא ליה אהא דאמרינן בפסחים בפ׳ האשה בסופו (פסחים צב.) בית הפרס לא העמידו דבריהם במקום כרת כדתנן במס׳ אהלות (משנה אהלות י״ח:ד׳) ושוין שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה מאי בודקין אמר רב יהודה מנפח כו׳ והשתא מאי קאמר מאי בודקין והלא הבדיקה מפורשת שם במשנה דקתני סיפא ולנזיר ב״ש אומרים בודקין וב״ה אומרים אין בודקין כיצד הוא בודק מביא את העפר שהוא יכול להסיטו ונותן לתוך נפה שנקביה דקין אם נמצא שם עצם כשעורה טמא ועוד דמשמע דוקא לעושי פסח מהני ניפוח והא אפי׳ לשאר מילי נמי מהני כדאמר בפ׳ בכל מערבין (עירובין ל:) לכהן בבית הקברות דאמר רב יהודה כו׳ ואומר ר״ת דלא גריס מאי בודקין אלא גרס אמר רב יהודה כו׳ ומילתא באפי נפשה היא ומועיל ניפוח לכל דבר אבל בדיקה של משנה לא מהניא בשום מקום אלא לעושי פסח ויש לפרש הא דשמעתין לפירוש ר״ת דמטמאהו מתרומתו היינו שהולך בלא ניפוח והכי קאמר היכי אזיל ומשני בבית הפרס דרבנן דאמר רב יהודה כו׳ מדרב יהודה קא מייתי דמורי דאיסור בית הפרס לאו דאורייתא אלא מדרבנן משרו לכל דבר בניפוח כן פירש״י (וכן) בסוף פ״ב דכתובות (דף כח:) גבי אלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן ולפי זה היה מותר בלא ניפוח בכל מצות כמו להעיד וקשיא דלא משמע הכי בפ׳ מי שהוציאוהו (עירובין מז.) מדנקט ללמוד תורה ולישא אשה ולדון ולערער בין העובדי כוכבים מפני שהוא כמציל מידם משמע דוקא הני שהן מצות כדמשמע במגילה (דף כז.) דאמרינן ללמוד תורה ולישא אשה שאני דאמר גדול תלמוד תורה כו׳ לישא אשה לא לתהו בראה כו׳ או משום כבוד הבריות כדאמר בפ׳ מי שמתו (ברכות יט:) וי״ל דלעולם ה״ה לכל המצות והא דנקט ללמוד תורה משום דפליגי התם היכא דמוצא ממי ללמוד ולישא אשה נקט אע״פ שמוצא אשה בא״י ובשאלתות דרב אחאי מתיר ליטמא בבית הפרס לכל המצות כמו לצאת לקראת מלכים ומפרשים מה חילוק בין נזיר ועושה פסח לשאר מצות דלענין פסח הולך וטהור ע״י ניפוח ולשאר מצות הולך וטמא משמע דרוצה לומר דלכל דבר בעינן ניפוח ומ״מ שמא לכל דבר חוץ מפסח ודבר תימה הוא בההיא דברכות שמותר לילך עם האבל דרך בית הפרס לכבוד האבל מה כבוד שהולך ומנפח אחריו וצריך האבל להמתינו לכל פסיעה ושמא רוצה לומר השאלתות כל שאר המצות בלא ניפוח נמי שרי וההיא דבכל מערבין אי מערבין לדבר הרשות מיירי ע״י ניפוח ואי אין מערבין אלא לדבר מצוה מיירי אפילו בלא ניפוח ולפר״ת קשיא לרבי מההיא דחגיגה פרק בתרא (חגיגה כה:) דאמרינן התם מודים בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח מאי בודקין אמר רב יהודה כו׳ מנפח אדם כו׳ לעושי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת לאוכלי תרומה העמידו דבריהם במקום מיתה משמע בהדיא כדמסיק לו להפסיק במילתיה דרב יהודה דקאי אמתני׳ דאי לא גרסינן מאי בודקין לא היה לו להפסיק במילתיה דרב יהודה ונראה לרבי דגרסינן מאי בודקין ובדיקה המפורשת לאחר שעבר לכל דבר אבל לשון בודקין משמע לכתחלה כדי לעבור ולעשות פסח ולהכי בעי מאי בודקין דמה היא אותה בדיקה והשתא יש שלשה ענינים בבית הפרס לעושי פסח לכולי עלמא ולנזיר לבית שמאי מנפח וטהור וללמוד תורה ולישא אשה ולדון ולערער ולכבוד הבריות שרי ליטמא בלא ניפוח ולשאר מצות כגון עדות דהכא שרי על ידי ניפוח וטמא וכן בעירוב אומר אין מערבין אלא לדבר מצוה שרי ליטמא ע״י ניפוח (וטמא) ואי מערבין אף לדבר הרשות יש ללמוד משם דעל ידי ניפוח שרי אפילו בלא מצוה אלא מדבריהם וטמא אי נמי מערבין לדבר הרשות איכא לאוקומי המשנה כשעירב לדבר מצוה שרגילות הוא לערב לדבר מצוה כדקתני בריש כיצד משתתפין (עירובין פב.) וכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה וקאמר התם דאורחא דמילתא קתני והא דבעי בחגיגה (דף כה:) הבודק לפסחו מהו שיאכל בתרומתו אבדיקה דרב יהודה קאי ולא אמתני׳ ולפי׳ ר״ת איפכא ועוד היינו יכולין לפרש דכל הבדיקות לעושי פסח אלא דבדיקת המשנה לאחר שעברו לדרב יהודה בא להשמיענו מאי בודקין כדי לעבור ופירוש כמו אמר רב יהודה מאי בודקין כההוא דבריש אלו מציאות (ב״מ כא.) וכמה אמר רב יצחק קב בארבע אמות ובפרק לא יחפור (ב״ב כב:) וכמה אמר רב ייבא חמוה דאשיאן כמלא חלון.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון