Tosafot Arakhin 20a – תוספות ערכין כ.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בְּחַד זִימְנָא אָמְדִינַן לֵיהּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּבְזֶה אַחַר זֶה נָדַר תְּרֵי זִימְנֵי אָמְדִינַן לֵיהּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר כֵּיוָן דִּבְזֶה אַחַר זֶה נָדַר תְּרֵי זִימְנֵי אָמְדִינַן לֵיהּ אָמַר שְׁנֵי דָּמַי עָלַי בְּבַת אַחַת מַהוּ הָכָא וַדַּאי בְּבַת אַחַת נָדַר בְּבַת אַחַת אָמְדִינַן לֵיהּ אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּקָאָמַר שְׁנֵי כְּזֶה אַחַר זֶה דָּמֵי. אִם תִּימְצֵי לוֹמַר כֵּיוָן דְּקָאָמַר שְׁנֵי כְּזֶה אַחַר זֶה דָּמֵי אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו מַהוּ מִי אָמְרִינַן הָא אֲמִיד מֵאֵלָיו וְקָאֵי אוֹ דִלְמָא בָּעֵינַן כַּוָּונָה לְאוּמְדָּנָא. פְּשׁוֹט מִהָא חֲדָא דִּתְנַן דְּמֵי עָלַי וּמֵת לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו הָוֵי אוּמְדָּנָא הָא אֲמִיד וְקָאֵי מִי אִיכָּא גַּבְרָא דְּלָא שָׁוֵי אַרְבְּעָה זוּזֵי. אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו נְחֵית לְאוּמְדָּנָא דָּמַי עָלַי לָא נְחֵית לְאוּמְדָּנָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: חוֹמֶר בָּעֲרָכִין מִבַּנְּדָרִים כֵּיצַד ^אהָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי וָמֵת יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים ^בדָּמַי עָלַי וָמֵת לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. ^געֵרֶךְ יָדִי וְעֵרֶךְ רַגְלִי עָלַי לָא אָמַר כְּלוּם עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵידִי עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ. ^דחֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ ^החֲצִי דָּמַי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כוּלּוֹ זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ נוֹתֵן דְּמֵי כוּלּוֹ. ^והָאוֹמֵר עֶרְכּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי מֵת הַנּוֹדֵר וְהַנִּידָּר יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין ^זדָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי וּמֵת הַנּוֹדֵר יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין מֵת הַנִּידָּר לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּעֲרָכִין ^חשֶׁהַנְּדָרִים חָלִין עַל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְאֵין ^טנִדּוֹנִים בְּהֶשֵּׂג יָד משא״כמָה שֶׁאֵין כֵּן בָּעֲרָכִין. חוֹמֶר בָּעֲרָכִין מִבַּנְּדָרִים כֵּיצַד אָמַר עֶרְכִּי עָלַי וָמֵת יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין דָּמַי עָלַי וָמֵת לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. אָמַר עֶרְכִּי עָלַי וָמֵת יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין ש״משְׁמַע מִינַּהּ מִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין שָׁאנֵי הָכָא דְּמִלְוָה כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה הִיא. ש״משְׁמַע מִינַּהּ מִלְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא הב״עהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. דִּכְוָותֵהּ גַּבֵּי דָּמַי עָלַי שֶׁעָמַד בַּדִּין אַמַּאי לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין דָּמַי עָלַי מְחוּסַּר אוּמְדָּנָא עֶרְכִּי עָלַי לֹא מְחוּסָּר וְלֹא כְלוּם.: עֵרֶךְ יָדִי וְרַגְלִי עָלַי וְכוּ׳.: א״ראָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב וְנוֹתֵן דָּמֶיהָ. וְהָא לֹא אָמַר כְּלוּם קָתָנֵי לֹא אָמַר כְּלוּם לְרַבָּנַן וְנוֹתֵן דָּמֶיהָ לר״מלְרַבִּי מֵאִיר. הָא אַמְרַהּ חֲדָא זִימְנָא דא״רדְּאָמַר רַב גִּידֵּל א״ראָמַר רַב הָאוֹמֵר עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי נוֹתֵן דָּמָיו. מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עֵרֶךְ לִכְלִי וְגָמַר וְאָמַר לְשֵׁם דָּמִים אֲבָל הָכָא מִיטְעָא קָטָעֵי דְּסָבַר כִּי הֵיכִי דְּאִיכָּא עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵידִי אִיכָּא נָמֵי עֵרֶךְ יָדִי וְעֵרֶךְ רַגְלִי אֲבָל דְּמֵי לָא קָאָמַר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵידִי נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ.: מ״טמַאי טַעְמָא נְפָשׁוֹת קָאָמַר רַחֲמָנָא.: זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ כּוּ׳.: לְאֵתוֹיֵי מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה.: חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לוֹקֶה וְנוֹתֵן עֵרֶךְ שָׁלֵם. לוֹקֶה אַמַּאי א״ראָמַר רַב פָּפָּא לוֹקֶה בְּעֵרֶךְ שָׁלֵם מ״טמַאי טַעְמָא גְּזֵירָה חֲצִי עֶרְכִּי אַטּוּ עֵרֶךְ חֶצְיוֹ וְעֵרֶךְ חֶצְיוֹ הָוֵי דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ.: חֲצִי דָּמַי עָלַי נוֹתֵן כּוּ׳ דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כּוּלּוֹ.: מ״טמַאי טַעְמָא. {ויקרא כ״ז:ב׳} נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת כְּתִיב.: זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ.: לְאֵתוֹיֵי מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַמַּעֲרִיךְ חֲצִי עֵרֶךְ כְּלִי ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹתֵן דָּמָיו וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמַר כְּלוּם רָבָא חֲלַשׁ עוּל לְגַבֵּיהּ אַבָּיֵי וְרַבָּנַן וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי בִּשְׁלָמָא ר״מרַבִּי מֵאִיר קָסָבַר אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה לָא שְׁנָא כּוּלּוֹ ול״שוְלָא שְׁנָא חֶצְיוֹ. אֶלָּא רַבָּנַן מַאי קָסָבְרִי אִי אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה אפי׳אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ נָמֵי וְאִי אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה אפי׳אֲפִילּוּ חֶצְיוֹ נָמֵי. אֲמַר לְהוּ (רָבָא וְאַבָּיֵי) רַבָּנַן דְּהָכָא כר״מכְּרַבִּי מֵאִיר סָבְרִי לַהּ וְסָבְרִי לַהּ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי לַהּ כר׳כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה. וְסָבְרִי לַהּ כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים כּוּלֵּיהּ אוֹרְחֵיהּ לְאִיתְנַדּוֹבֵי פַּלְגֵיהּ לָאו אוֹרְחֵיהּ לְאִיתְנַדּוֹבֵי.: הָאוֹמֵר עֶרְכּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עלי וּמֵת הַנּוֹדֵר כּוּ׳.: מַאי נִיהוּ שֶׁעָמַד בַּדִּין. הַיְינוּ הָךְ סֵיפָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ דָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלָיו וּמֵת הַנּוֹדֵר יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״א

^ב רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״ב

^ג רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ב׳:א׳

^ד רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ב׳:ב׳

^ה רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ב׳:ד׳

^ו רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״ג

^ז רמב״ם הלכות ערכים וחרמים א׳:כ״ג

^ח רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ד:א׳-ב׳

^ט רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ד:ט׳
רמב״ם הלכות מחוסרי כפרה ה׳:י״א

אמדוהו מאליו מהו מי אמרי׳ כו׳ – הא בעיא לא אתיא בואם תמצא לומר כמו ההיא דלעיל ולבדה היה יכול לשאלה אלא שרוצה לערבה עם שאר הבעיות. דמי עלי ומת לא יתנו יורשים לפי שאין דמים וכו׳ – והא דתניא בב״ק (דף כז. ושם) ונתן פדיון נפשו דמי ניזק פי׳ ששמין אותו לאחר מיתה כמה היה שוה מחיים גזירת הכתוב היא אבל הכא אינו נודר אלא דמים שישומוהו בב״ד והוא לא בא לידי שומא שהרי הוא מת לא יתנו יורשין את דמיו. ת״ר חומר בנדרים מבערכין כו׳ – תימה אמאי לא פריך אמתני׳ דקתני זה חומר בנדרים מבערכין זה חומר ותו לא והא איכא הני דברייתא דכה״ג פריך בב״מ פרק הזהב (בבא מציעא נז:) גבי הא דאמר זה חומר בהקדש מבהדיוט ופריך זה חומר ותו לא האיכא טובא לפרוך הכא הכי וי״ל דהתם ליכא חידוש למצוא חומרא בהקדש מבהדיוט דמדין הוא דיש לנו להחמיר טפי בהקדש מבהדיוט ומש״ה קא מתמה עליה הש״ס זה חומר ותו לא והא איכא טובא אבל הכא דאיכא רבותא דמחמיר טפי בנדרים מבערכין מש״ה לא שייך למיפרך עליה זה חומר ותו לא דתנא ושייר.
ואין נידונין בהשג יד כערכין – וקשה שהרי הקשנו לעיל (דף יח.) דמים לערכין מרגלית לקלים ואין היקש למחצה ואיכא למימר דאיכא חד מיעוטא דכתיב יעריכנו הכהן גבי ערכין דמשמע ליה ולא לאחר וגבי ערכין נידון בהשג יד כאשר יעריכנו הכהן ולא גבי נדרים. לאתויי מן הארכובה ולמעלה – וא״ת אמאי נקט מן הארכובה ולמעלה טפי מכל שאר י״ח טריפות וי״ל דאיכא רבותא בהאי טפי לאפוקי דר״ש דאמר (חולין דף מב:) יכולה היא ליכוות ולחיות. ת״ר המעריך חצי ערך כלי ר״מ אומר נותן דמיו – ה״ג ברוב הספרים ולא נראה דא״כ מאי קאמר בסמוך פלגיה לאו אורחיה לאינדובי ואמאי אין דרך להתנדב חצי שוייה של כלי לכך נראה לר״י דה״ג המעריך ערך חצי כלי והשתא ניחא דאמר פלגיה לאו אורחיה לאינדובי דחצי כלי אין שוה כלום ומשום הכי קאמר פלגיה לאו אורחיה לאינדובי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון