גמרא
פירוש
רָבִינָא אָמַר לְעִנְיַן קׇרְבָּן קָתָנֵי עָשׂוּ בֵּית דִּין בְּהוֹרָאָתָן כִּזְדוֹן אִישׁ בָּאִשָּׁה וְלָא מַתְיָא קׇרְבָּן עַל פִּי עֵדִים כְּשִׁגְגַת אִישׁ בְּאִשָּׁה וּמַתְיָא קׇרְבָּן.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא קַמַּיְיתָא רַבָּנַן הִיא וְתָרֵיץ הָכִי חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ וְשֶׁנִּיסֵּת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
רבינא אמר לענין קרבן קתני וה״ק – פי׳ ולהכי נייד מאוקמתא דרב אשי משום דאי מיירי תנא בעניינים שבין איש ואשה הא ודאי אף גט בכלל דבריו לא יסור לה״ק דלא מיירי אלא לענין קרבן בלחוד שאם נשא׳ בהוראת ב״ד הרי היא כמזיד לפטרה מקרבן. כתב לשם מלכות שאינה הוגנת במקומה פרשנוה יפה בס״ד.
איבעי ליה לאקרויי לחכם היודע בגטי׳ כו׳ איבעי ליה לאמתוני – פי׳ עד שתלד או עד שיתגלו סימניה לגמרי דהא ודאי לא תניא בלא אין לה מתחלת ברייתה קצת סימנים הא לאו הכי לא הוה אמרי׳ שתמתי׳ דא״כ למה נעשה מתים כחיים לענין יבמה בשלהי פרקי׳ דלעיל משום דרכיה דרכי נועם תמתי׳ אלא ודאי כדאמרן שלא אמרו להמתין אלא בדבר שיש לו קצבה וכ״פ בתו׳.
כל העריות שאמרו חכמים וכו׳ – עד תצא מזה וכל הדרכים האלו בה פירוש ובכלל שהולד ממזר מזה ומזה ופרש״י ז״ל דאתיא כר״ע דאמ׳ יש ממזר מיבמה וכן מצינו בתוס׳ דגיטין מפורש בדבריו כל עריות שאמ׳ חכמים צרותיהן מותרות תצא ושלשה עשר דבר בה דברי ר״מ שאמ׳ משום ר״ע וחכמי׳ אומ׳ אין ממזר מיבמה וכן היא בירוש׳ והק׳ בתוס׳ דהא אמרי על משנה זו בפרק הזורק נשאו אין זינו לא לימא תהוי תיובתא דרב המנונא דאמ׳ יבמה שזינתה אסורה ליבמה והיאך אפשר לומ׳ כן דהא מתני׳ ר״ע היא ולר״ע איתא ודאי לדרב המנונא כדאמרי במ׳ סוטה בפ׳ היה מביא את מנחתה לית הלכתא כרב המנונא ופרכי׳ והא תנן אמן שלא שטיתי שומרת יבם וכנוסה וק״ל שאין משביעין אלא על ביאה שאוסרה עליו ופרקי׳ הא מני ר״ע היא דאמ׳ אין קדושי׳ תופסי׳ בחייבי לאוין ומשוי לה ליבמה כערוה ולדידיה ודאי אית׳ לדרב המנונא ויש שתירצו דהא אמרי׳ לק׳ דתרי תנאי נינהו אליבא דר״ע ולמ״ד דר״ע מחייבי לאוין גרידי לא הוי ממזר הא ודאי לית לדרב המנונ׳ ומתני׳ דמ׳ סוטה דתנ׳ דר״ע דסב׳ דמחייבי לאוין גרידי הוי ממזר אבל מתני׳ דפ׳ הזורק הוה ס״ד דנשאו אין זינו לא וכאידך תנא דר״ע דלא עביד ממזר מחייבי לאוין גרידי ולפי׳ אין שומר׳ יבם כערוה וזינתה מותרת ליבמה ובנשואי׳ בלחוד הוא דעביד ממזר משו׳ קנס׳ בעלמא ומשום דמחלפי באשה שהלך בעלה למדינת הים ואפי׳ ממזר מדרבנן לא הוי כדבעי׳ לברורי לקמן. ואחרים פי׳ דהא דאמרי׳ בתוספת׳ ובירוש׳ דמתני׳ דכל העריות ר״ע היא פי׳ דלא אמרו אלא לענין מה ששנינו הולד ממזר אבל לענין מה שאמרו שתצא מזה ומזה ושאר כל הדברים אפי׳ לרבנן היא וכיון שכן שפיר דייקינן דאם איתא דנשאו אין זינו לא ונקט נשאו משו׳ רבנן בלחוד דתהוי תיובת׳ דרב המנונא אליבא דרב דלדידיהו הוא דקתני נשאו דוקא.
ת״ש כתב סופר וטעה – הקשו בתוס׳ דמשמ׳ דעדי גרושי׳ לא קריין לגטא וא״כ אפי׳ נתן הסופר גט לאיש ונתנו לאשה היכי הויא מגורש׳ דהא אמרי׳ בפ׳ המביא תניין דהני בי תרי דיהבי גיטא קמייהו צריכי למקריי׳ ומוכח התם ר״י ז״ל דאפי׳ בדיעבד מעכב מדמותיב עליה ממתני׳ ולא אוקימנ׳ דהתם בדיעבד שאני ויש שתירצו דהא דהכא כשהיו עדים חתומי בגט ועדי חתימה כרתי ואין עדי מסירה אלא לראייה בעלמא ולא צריכיא למקריי׳ מדינא וההיא דהתם בגט שאין עדים חתומים בו אלא דמגרשה בעדי מסירה דהשת׳ ודאי צריכי׳ למקריי׳ דאי לא מצי עבדי כריתו׳ ולא מחוור דהכא והתם סתמא אמרי׳ להובין לר׳ מאיר ובין לר׳ אלעזר דכיון דאמרי׳ דיהבי גטא קמייהו משמע דלא עדי מסירה נינהו דעבדי כריתות אלא עדי ראיה בלחוד שיעידו שגרשה והנכון כמו שתירץ ר״י זכרונו לברכה דמתני׳ בדקרייה עדים בידו של סופר כשהיה רוצה ליתנו לאיש דבהכי ודאי סגי להו דלית להו למיחש דליחלפי׳ סופר דמסתמ׳ מידק דייק אבל איהי איבעי לה לאקרויי קודם שתנשא בו ומתני׳ דשינה שמו ושמה פירשתיה במקומ׳ בס״ד. ואנן אשנויי ניקום ונסמוך ופסקי׳ רבותי׳ ז״ל דהלכתא כרב הונא ברי׳ דר׳ יהושע.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush