גמרא
פירוש
פְּשִׁיטָא בַּת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
וּבַת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר מִי מִיפַּסְלָא בִּזְנוּת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
פשיט׳ זונה היא מדרבנן שעשאוה כמו זנתה ברצון לאוסר׳ לבעל ולבועל ולמ״ד לעיל בפ׳ הבא על יבמתו דאפילו באונס הויא זונה כ״ש דחשבינן לה זונה גמורה מן התורה לפוסלה לכהונה וכיון דלית לה מזונות שמעשה ידיה דידה הוו ואפי׳ למ״ד מעשה ידיה עיקר התקנה מזונות תחת מעשה ידיה ואע״ג דלדידיה הוא דהוה לן למקנס בלחוד אינו בדין שיהא מעשה ידיה שלו ותהא מחזרת על הפתחים ולא עוד אלא שאם אתה עושה כן אפי׳ הוא אינו מגרשה. בתרומה דרבנן – פרש״י ז״ל דאלו בתרומה דאורית׳ לא איצטריך לשנויי׳ דכיון דקנסוה אמעשר כ״ש דקנסוה אתרומה ולא מחוור והנכון דבתרומה דאורית׳ פשיט׳ דאסור׳ באכילה ואפי׳ מדאורית׳ ואע״ג דאנוסה היא ואיכא מ״ד דבאונס לא הוי זונה מ״מ לענין פסולה לתרומ׳ כל שנבעל׳ לפסול לה ואפי׳ באונס נפסל׳ מן התרומה וכדאיתא בפ׳ אלמנה לכ״ג. ביאה דעיקר איסורא הוא לא קנים וכ״ש מציאתה ומעשה ידיה דממונא הוא דלא קניס . וה״ה דאיכא הפרת נדרים דאיסור׳ הוא דלא קניס אלא דחדא מינייהו נקט ובדידיה נמיי״ל דכיון דביאה עיקר איסורא לא קניס כ״ש הפרת נדרים דלאו עיקר איסורה ואם תאמר והא מציאתה ומעשה ידיה לאו משום קנסא מפסדא להו אלא מעיקר דינא כדאיתא לעיל דבכי הא לא תקון רבנן מציאה ולא מעשה ידיה וכיון שכן אע״ג דבביאה לא קניס אינו בדין שיזכה במציאתה ומעשה ידיה ויש לומר דקנסא דנקסינן הכא לאו דוקא אלא הכא קאמר דכיון דביאה דעיקר איסורה לא קניס ומוקים לה אדינא שתהא כאשתו ואע״ג דהא בעי למקנסה כל שכן דמציאתה ומעשה ידיה דמוקים לה כאשתו ושלא יפסידם הוא ואע״ג דאיכא טעמא דלפסידנהו. אמר רב הונא וכן הלכתא א״ל רב נחמן גנבא גנובי למה לך – כלומר היאך אתה אומר דבר כמנגב דפסקת סתם דכן הלכתא כלומר שאפי׳ חכמים דרישא מודים בה אי סבי׳ לך כר״ש אמור הלכ׳ כר״ש וי״מ דרב הונא בדרך מימרא אמר הלכ׳ כר׳ והיינו דאמר לו גנובי למה לך שכן הלשון מתפרש בתלמוד ואין צריך לדוחק הזה. עשו ב״ד בהוראתם בזדון איש ואשה ע״פ עדים כשגגת איש ואשה אידי ואידי לא בעיא גט – ופי׳ דקס״ד דהתם אם התירוהו ב״ד בהוראת׳ שנשאת בעד א׳ ובעיא רשות ב״ד דינה כאלו הזידה וזינתה ברצון שתהא אסור׳ לשניהם כשיבא הבעל וגם שאינ׳ צריכ׳ ממנו גט. תריץ הכי עשו ב״ד בהוראתם כביאת איש ואש׳ פי׳ דינם כבא על הפנויה במתכוין לשם קדושי׳ שהיא צריכ׳ גט. רב אשי אמר הא דאמר בזדון איש ואש׳ לענין איסור׳ בלחוד קתני וה״ק עשו ב״ד להכי אצטריכי לתרוצי ולומ׳ דה״ק דאלו הויא מתנית׳ סתמא כדאמ׳ מעיקרא ע״כ אף ענין גט בכלל כדקס״ד מעיקר׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush