גמרא
פירוש
שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֲרוֹן גֵּט לֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה מִכְּלָל דְּלָא בָּעֲיָא גֵּט דְּאִי בָּעֲיָא גֵּט אַמַּאי לֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה אֶלָּא סֵיפָא אָמְרִי קִידּוּשֵׁי טָעוּת הֲווֹ.
רֵישָׁא נָמֵי אָמְרִי נִישּׂוּאֵי טָעוּת הֲווֹ קַנְסוּהָ רַבָּנַן סֵיפָא נָמֵי לִיקְנְסוּהָ רֵישָׁא דַּעֲבַדָא אִיסּוּרָא קַנְסוּהָ סֵיפָא דְּלָא עֲבַדָא אִיסּוּרָא לָא קַנְסוּהָ רַבָּנַן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תנן התם אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם בשוגג תרומתו תרומ׳ במזיד אין תרומתו תרומ׳ – הק׳ בתוס׳ מ״ש מן התורם מן החומץ על היין דבשוגג אין תרומתו תרומה כלל כדמוכח מההוא דהבודק את חביתו להיות מפריש עליו והולך ואחר כך נמצאת חומץ שבפ׳ המוכר פירות וכדאיתא נמי בתוספת דמסכת תרומות כהא דתניא היה בלבו לתרום מיין על יין ונמצא חומץ אין תרומתו תרומה וכשהו׳ במזיד אשכחן לרבנ׳ דאמרי בפ׳ המוכ׳ שהתור׳ מן היין על חומץ תרומתו תרומ׳ מדר׳ אילעא ולא קנסי ליה רבנן כלל ואלו הכי גבי טמא וטהור אמרי׳ איפכ׳ דבשוגג תרומתו תרומ׳ ואפי מדר׳ ובמזיד אין תרומתו תרומ׳ מדרב׳ מיה׳ ותי׳ דהכא החמירו כשהוא במזיד לקנסו משום שהטמ׳ הפסדו מרובה דלא חזי אלא להסקה מש״כ התם דאיכא דניחא ליה בחלא טפי מחמרא ולגבי שוגג כיון דטמא וטהור הם שם א׳ ומין א׳ לא חשיבא הפרשה בטעו׳ ותרומתו תרומה אבל יין וחומץ אף על פי שהם מין א׳ לרבנן מ״מ שני שמות הם ומה שהוציא בשפתיו היה טעות והפרש בטעות לא הויא הפרשה. ואבטיח וקשות שנמצאו מרים או סרוחים הרי הם כטהור מ״מ אף על פי שהפסידם מרובה אבל הם שם אחד ומין אחד.
שוגג אמזיד קא רמית שוגג לא עבד איסור׳ – פי׳ וכיון דלא עבד איסורא במתכוין לא חשדינן ליה דפשע ולא מפרש אי הויא תרומתו תרומה. וא״ת ודקארי לה מאי קארי לה דהא ודאי כיון דקתני ונמצאת מכלל דשוגג היה וי״ל דאיהו סבר דכיון דרובא של קשואי׳ מרים ואבטחים סרוחי׳ איבעי ליה למידע וכיון דלא דק מזיד הוא ואנן משני׳ דמ״מ דכיון דעשה שלא במתכוין שוגג הוא והשתא קס״ד דשוגג גמור קאמר ולהכי הדר פרכי דא״כ קשי׳ שוגג אשוגג ופרקי׳ דלאו שוגג גמור קאמרי אלא שוגג קרוב למזיד.
דאיבעי ליה למטעמיה – והאי טעמ׳ ודאי שפיר הוה ידעי מעיקר׳ ומשום הכי הוה חשבי ליה מזיד גמור אלא דמקשה פריך סתם ולא אדכרי׳ לה״ט בהדיא אדכרי׳ אידך השתא והכין אורחא דתלמודא. בתרי מני ציית בחדא מנא לא ציית – פי׳ דבתרי מני כי התם שפיר משמע ליה כי הדין נותן שלא תהא תרומתו תרומ׳ אבל בטמא וטהור שאין עדין א׳ וכלי א׳ איהו טעי וסבר דתרומתו תרומ׳ וחד מנא ותרי מני דאמרי׳ לאו דוקא אלא לומר ענין א׳ ומיהו רב נתן בר הושעי׳ סבר דאפי׳ בחדא מנא ציית והלכתא כוותיה דסוגיי׳ כוותיה אזלא ורבא פריך עליה דרב חסדא דאין ב״ד מתנין לעקור דבר מן התורה במקום עשה ולדורות כה״ג וק״ל כרבא וכפ׳ הרמב״ם ז״ל ומה דקשה על הא מסוגיי׳ דקדושי׳ בפ״ב בשמעת׳ דמפריש חלתו קמח כבר פרשתיה שם בס״ד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
דאיבעי ליה למטעמיה – והאי טעמ׳ ודאי שפיר הוה ידעי מעיקר׳ ומשום הכי הוה חשבי ליה מזיד גמור אלא דמקשה פריך סתם ולא אדכרי׳ לה״ט בהדיא אדכרי׳ אידך השתא והכין אורחא דתלמודא. בתרי מני ציית בחדא מנא לא ציית – פי׳ דבתרי מני כי התם שפיר משמע ליה כי הדין נותן שלא תהא תרומתו תרומ׳ אבל בטמא וטהור שאין עדין א׳ וכלי א׳ איהו טעי וסבר דתרומתו תרומ׳ וחד מנא ותרי מני דאמרי׳ לאו דוקא אלא לומר ענין א׳ ומיהו רב נתן בר הושעי׳ סבר דאפי׳ בחדא מנא ציית והלכתא כוותיה דסוגיי׳ כוותיה אזלא ורבא פריך עליה דרב חסדא דאין ב״ד מתנין לעקור דבר מן התורה במקום עשה ולדורות כה״ג וק״ל כרבא וכפ׳ הרמב״ם ז״ל ומה דקשה על הא מסוגיי׳ דקדושי׳ בפ״ב בשמעת׳ דמפריש חלתו קמח כבר פרשתיה שם בס״ד.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush