גמרא
פירוש
אַחְוָותָא.
וְלָא מִיפַּקְדִי וְהָאָמַר רַב אַחָא בַּר רַב קַטִּינָא הדרן עלך הבא על יבמתו
פרק ז – אלמנה לכהן גדול
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ולא מיפקדא – כלומר וכי כך הלכה דלא מפקד׳ והא אמר ר׳ חנינא וכו׳ ואל שדי יתן לנו חנינא: סליק פרקא.
אלמנה לכהן גדול אלמנה לכ״ג גמ׳ אמאי ולהוי כקנינו שקונה קנין דתניא וכו׳ – וא״ת לפום דעתא דמק׳ ליפרך מ״ש מסיפא דקתני בת ישראל לכהן עבדי מלוג יאכלו ואע״ג דדידה נינהו אלמא קנינו שקונה קנין ואוכל בתרומה וכו׳ י״ל דשאני סיפא שהוא אוכלתג״כ והויא לה ככהן עצמו אבל רישא שהיא אינה אוכלת היו להם לאכול מחמת קנינו שקנה קנין ולהכי פרכי׳ ממתני׳.
גרש״י ז״ל ועבדיו שקנו עבדים – ופירשה רבי׳ ז״ל כשנתנום להם על מנת שאין לבעלים רשות בהם דאי לאו קנינו ממש הם דמה שקנה עבד קנה רבו ורבי׳ ז״ל חדא מיניהו נקט דלמאן דסבר התם דבעי שיאמר מה שתרצ׳ עשה ה״נ דאמר הכי ומ״ד התם דמה שקנה עבד קנה רבו עד שיאמר שיהא לדבר ידוע כגון מה שאת נושאת ונותנת לפיך ה״נ שנתנו להם עבדים ע״מ שאין לרב להם שום זכות אלא שישמשו לעבדים ואף על פי שאין שום זכות והנאה לאדון הכהן בעבדים אלו השניים גזרת הכתוב הוא שיהיו אוכלים בתרומת כיון דקנינו הם ויש שפירשוה אפי׳ כשנתנום לעבדיו מתנה סתם וכגון שהפקיר עבדיו שקנו עצמם ונכסיהם לנפשם אלא שמעוכבים גט שחרור ובמסק׳ דכריתות (דף כ״ד) דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וה״ה להני.
גרש״י ז״ל אלא מעתה בת ישראל שנשאת לכהן לא תאכל בתרומה גזרה שמא תאכל לאחר מיתה – פי׳ לא תאכיל עבדיו בתרומה ולא נהירא דהא ליכא למגזר דבעודה תחתיו הית׳ היא אוכלת ולפי׳ עבדיה אוכלים אבל לאחר מיתה כיון דאיהי לא אכלה היאך תאכיל. והגרסא הנכונה לא תאכל בתרומה גזרה שמא תאכיל לאחר מית׳ דקסבר דבזכותו יכול׳ להאכיל כל ימי מגר אלמנות׳ בביתו ומדידה מקשי׳ דנגזור וכ״ש מעבדיה וגרש״י יש לפרש גזירה שמא תאכיל להם ותאכל היא ג״כ. מעיקרא אכלי בתרומה דבי נשא אינסיבא ליה להאי אכלי בתרומה דגברי – פירש ואף על גב דאנא לא הוה אכילנא לא אפסידי כלום מפני זכות שלי. איתמר המכנסת שום לבעלה – פי׳ נכסי נדוניא ששמם עליו בדמים ידועים וקבלם בנכסי צאן ברזל וכשב׳ לגרשה היא אומרת כלי אני נוטלת פי׳ בשווייה והוא אומר דמים אני נותן כמ׳ שקבלתי עלי רב יהודה אמר הדין עמה והלכתא כוותיה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אלמנה לכהן גדול אלמנה לכ״ג גמ׳ אמאי ולהוי כקנינו שקונה קנין דתניא וכו׳ – וא״ת לפום דעתא דמק׳ ליפרך מ״ש מסיפא דקתני בת ישראל לכהן עבדי מלוג יאכלו ואע״ג דדידה נינהו אלמא קנינו שקונה קנין ואוכל בתרומה וכו׳ י״ל דשאני סיפא שהוא אוכלתג״כ והויא לה ככהן עצמו אבל רישא שהיא אינה אוכלת היו להם לאכול מחמת קנינו שקנה קנין ולהכי פרכי׳ ממתני׳.
גרש״י ז״ל ועבדיו שקנו עבדים – ופירשה רבי׳ ז״ל כשנתנום להם על מנת שאין לבעלים רשות בהם דאי לאו קנינו ממש הם דמה שקנה עבד קנה רבו ורבי׳ ז״ל חדא מיניהו נקט דלמאן דסבר התם דבעי שיאמר מה שתרצ׳ עשה ה״נ דאמר הכי ומ״ד התם דמה שקנה עבד קנה רבו עד שיאמר שיהא לדבר ידוע כגון מה שאת נושאת ונותנת לפיך ה״נ שנתנו להם עבדים ע״מ שאין לרב להם שום זכות אלא שישמשו לעבדים ואף על פי שאין שום זכות והנאה לאדון הכהן בעבדים אלו השניים גזרת הכתוב הוא שיהיו אוכלים בתרומת כיון דקנינו הם ויש שפירשוה אפי׳ כשנתנום לעבדיו מתנה סתם וכגון שהפקיר עבדיו שקנו עצמם ונכסיהם לנפשם אלא שמעוכבים גט שחרור ובמסק׳ דכריתות (דף כ״ד) דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וה״ה להני.
גרש״י ז״ל אלא מעתה בת ישראל שנשאת לכהן לא תאכל בתרומה גזרה שמא תאכל לאחר מיתה – פי׳ לא תאכיל עבדיו בתרומה ולא נהירא דהא ליכא למגזר דבעודה תחתיו הית׳ היא אוכלת ולפי׳ עבדיה אוכלים אבל לאחר מיתה כיון דאיהי לא אכלה היאך תאכיל. והגרסא הנכונה לא תאכל בתרומה גזרה שמא תאכיל לאחר מית׳ דקסבר דבזכותו יכול׳ להאכיל כל ימי מגר אלמנות׳ בביתו ומדידה מקשי׳ דנגזור וכ״ש מעבדיה וגרש״י יש לפרש גזירה שמא תאכיל להם ותאכל היא ג״כ. מעיקרא אכלי בתרומה דבי נשא אינסיבא ליה להאי אכלי בתרומה דגברי – פירש ואף על גב דאנא לא הוה אכילנא לא אפסידי כלום מפני זכות שלי. איתמר המכנסת שום לבעלה – פי׳ נכסי נדוניא ששמם עליו בדמים ידועים וקבלם בנכסי צאן ברזל וכשב׳ לגרשה היא אומרת כלי אני נוטלת פי׳ בשווייה והוא אומר דמים אני נותן כמ׳ שקבלתי עלי רב יהודה אמר הדין עמה והלכתא כוותיה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush