גמרא
פירוש
אהוּא אָמַר אַפִּלַת בְּגוֹ עֲשַׂר וְהִיא אָמְרָה לָא אַפֵּלִית כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הוא אומר אפלת תוך עשר – פי׳ ויש לנו למנו׳ י׳ שנים משנה שהפיל׳ להוציא והיא אמרה לא אפילית וכבר עברו י׳ שנים א״ר אמי אף בזו נאמנת פי׳ אף בזו ששניהם טענת בריא. מ״ט אם איתא דאפילה נפש׳ בעקרתא לא הוה מחזקא יש שפי׳ לזו אפי׳ כשהיא תובעת להתגרש ולא חיישי׳ שמא עינה נתנה באח׳ שגדולה חזקה זו ופגם זה דלא הוה משקרא ביה ולא נהירא דכל שהיא מזנה ונותנת עיניה לא תחוש לכלום ומימרא אמר כל גנאי שבעולם על עצמה אלא הכא כשהוא בא להוציאה ע״י ב״ד שכופי׳ אותו והי׳ לא הית׳ רוצה לצאת כלל ומ״מ מודה על האמת לב״ד וכן פרש״י ז״ל וא״ת ויהא נאמן במגו דאי בעי אמר נתקררתי ואיני ראוי להוליד שהוא נאמן כדפי׳ לעיל י״ל דהכ׳ כיון שכב׳ הוליד אלא שהפיל׳ ריעה טענתיה לבטולי חזק׳ גדולה כזו שיש לה. הפילה וחזרת והפילה הוחזקה וכו׳ – פי׳ רז״ל דבהא אפי׳ ר׳ מודה דמגו שלשה זמני לא הויא חזקה כיון שנשאת בהתר והי׳ יולדת ויש הרבה נשים שמפילות עובריהם. וכבשה כתי׳ פי׳ ואפי׳ למאן דסבר יש אם למסורת בהא מודה כיון דאיכא טעמ׳ רבה שאין האשה דרכ׳ לכבוש. כך מצוה לומר דבר שאינו נשמע – פי׳ לרבים אבל לחבירו עד הכא׳ כדאמרי׳ בערכי׳ (דף ט״ז ע״ב) והא דאמרי׳ בפ׳ במה בהמה יוצאה (דף נ״ה ע״א) לוכחינהו מר להני דבי ריש גלותא א״ל לא שמעי׳ מנאי א״ל אע״ג דלא מקבלי לוכחינהו התם כשלא הוכיחם כלל אלא שמכיר בהם שלא ישמעו כי אולי ישמעו ועוד כדי שלא יהא להם פתחון פה אבל אחר שהוכיח׳ פעם אחרת ולא שמעו ומכיר בהם שלא ישמעו עוד מצוה שלא לומר להם כלום. איך אלך ושמע שאול – פי׳ היה שואל עצה היאך מתנצל משאול ואף על גב דשלוחי מצוה אינם נזוקים היכא דשכיח היזקא שאני כדאמרי׳ עלה בפ״ק דפסחים עגלת בקר תקח בידך כלומר קרבן לכפר על הרהורי החטא שחושד בכשרים ומ״מ אין זה עיקר הליכתו אלא שהוא משנה לומר כי זה לבד הולך מפני שמותר לשנות בדברי שלום כש׳ ונכון הוא. דמעיקרא אמר ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי יש מקשים והא מעיקרא כתיב אחרי בלותי היתה לי עדנה וליתא דההוא קרא ה״ק אני אחרי בלותי היתה לי עדנ׳ עדון בשר ואף על פי שחדל ממנו בתחל׳ אורח כנשים הרי חזר אליה כדאמרן בהשוכר דאותו יום פירסה נידה אבל מה נעשה ואדוני זקן. אמר כי הא ודאי כפינן וכן הלכתא והוא שאין לה שום ולד אפי׳ חד וי״א דאפילו ביש לה בת נמי חשיב דאית ליה חוטרא לידה ומרא לקבורה. הויא לה לידה – פי׳ צער בלא סכנה דאי לאו אפי׳ מפקדה אפריה ורביה אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ונפקא מינה לגבי האיש׳ שהוא אסור לעקר את עצמו (ע״י סם) כיון דמפקד אפריה ורביה דמשו׳ צער תשמיש אין לו לעקר את עצמו ע״י סם אבל יש לו סכנה מותר. ( אמר המגיה כתב אדמ״ו מופת הדור הי״ו בספרו הבהיר ברכי יוסף אבן העזר סי׳ ה׳ אות י״ב וז״ל ובמקום סכנה מותר לשתות הריטב״א בחי׳ שלהי הבע״י וכ״כ בחי׳ פ׳ שמנה שרצים הביאו הרב זרע אברהם א״ה סי׳ א׳ וכ״כ בס׳ אדמת קדש סי׳ כ״ג מסברא מנפשיה יע״ש.)רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush