Ritva Pesachim 43a – ריטב"א פסחים מג.‏ – Shas HaMeforash

שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן וְלֹא הִגִּיעוּ לְשָׁנִים בְּנוֹת עֲנִיִּים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד בְּנוֹת עֲשִׁירִים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסוֹלֶת בְּנוֹת מְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {אסתר ב׳:י״ב} שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר. מַאי שֶׁמֶן הַמּוֹר רַב הוּנָא בַּר יִרְמְיָה אוֹמֵר סְטָכַת רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. תַּנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְפִּיקְנִין שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר.: זֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁהוּא מִמִּין דָּגָן.: תַּנְיָא א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכִי מֵאַחַר שֶׁשָּׁנִינוּ כֹּל שֶׁהוּא מִין דָּגָן הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּפֶסַח לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָגִיל בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן. כִּי הָא דְּהָהוּא בַּר מַעְרְבָא אִיקְּלַע לְבָבֶל הֲוָה בִּישְׂרָא בַּהֲדֵיהּ אֲמַר לְהוּ קָרִיבוּ לִי מַתְכִּילְתָּא שְׁמַע דְּקָאָמְרִי קָרִיבוּ לֵיהּ כּוּתָּח כֵּיוָן דִּשְׁמַע כּוּתָּח פֵּירַשׁ.: הֲרֵי אֵלּוּ בְּאַזְהָרָה.: מַאן תַּנָּא דְּחָמֵץ דָּגָן גָּמוּר ע״יעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת וְנוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ בְּלָאו. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב ר״מרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּתַנְיָא שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף וְנוֹתְנוֹ לְכַלְבּוֹ וְהָאוֹכְלוֹ בְּאַרְבָּעִים. הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף אַלְמָא אָסוּר בַּהֲנָאָה וַהֲדַר תָּנֵי וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ אַלְמָא מוּתָּר בַּהֲנָאָה. הָכִי קָאָמַר שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר לר׳לְרַבִּי מֵאִיר דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ דר׳דְּרַבִּי מֵאִיר לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה. וְהָאוֹכְלוֹ בְּאַרְבָּעִים אֲתָאן לר׳לְרַבִּי מֵאִיר. שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ בְּלָאו וְכׇל שֶׁכֵּן חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת. רַב נַחְמָן אָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּתַנְיָא ^אעַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עָנוּשׁ כָּרֵת עַל עֵירוּבוֹ בְּלָאו דִּבְרֵי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עָנוּשׁ כָּרֵת עַל עֵירוּבוֹ בְּלֹא כְּלוּם וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לר׳לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת בְּלָאו וְכׇל שֶׁכֵּן נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ. וְרַב נַחְמָן מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב יְהוּדָה. אָמַר לָךְ דִּילְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר״מרַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ אֲבָל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת לָא. וְרַב יְהוּדָה מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב נַחְמָן. אָמַר לָךְ עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם אֶלָּא חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר ע״יעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת אֲבָל נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ לָא אָמַר. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה {שמות י״ב:כ׳} כׇּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ לְרַבּוֹת כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:ט״ו} כִּי כׇּל אוֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה עַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עָנוּשׁ כָּרֵת וְעַל עֵירוּבוֹ בְּלָאו. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר עַל עֵירוּבוֹ בְּלָאו ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא וְאִילּוּ נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ לָא קָאָמַר ש״משְׁמַע מִינַּהּ נוּקְשֶׁה לר״אלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ. ור״אוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֵירוּבוֹ בְּלָאו מְנָא לֵיהּ דִּכְתִיב כׇּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. אִי הָכִי כָּרֵת נָמֵי לְחַיֵּיב דְּהָא כְּתִיב כִּי כׇּל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה. הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא (מַחְמֶצֶת) אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו מֵחֲמַת ד״אדָּבָר אַחֵר מִנַּיִין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כׇּל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה. אִי הָכִי דְּלָאו נָמֵי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא. אֶלָּא טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִכׇּל. הָתָם נָמֵי הָכְתִיב כׇּל הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים. נָשִׁים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְכֵן תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר קְרָא {במדבר ה׳:ו׳} אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִישׁ לְאִשָּׁה לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. אִיצְטְרִיךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות חמץ ומצה א׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ט

E/ע

הערותNotes

גמרא מאן תנא חמץ דגן ע״י תערובות ונוקשה בעיני׳ בלאו – פי׳ כל שאין חימוצו יפה או שאינו ראוי לאכילה נקרא חמץ נוקשה ואסקינן דרבנן סברי חמץ דגן גמור ע״י תערובת ונוקשה בעיניה דלאו כלום הוא פי׳ שאין לוקין על אכילתן. ולענין פסק רבי׳ אלפסי׳ ז״ל פסק הלכתא כרבנן דלית להו (נ״ל דחסר כאן תיבת לאו, המעתיק) לא בנוקשה בעיניה ולא בחמץ דגן גמור על ידי תערובת אלא היכא דאית ביה כזית בכדי אכילת פרס. ור׳ זרחיה ז״ל פסק כר׳ מאיר ור׳ אליעזר דאית להו נוקשה בעיניה וחמץ גמור על ידי תערובת בלאו. והרי״ט ז״ל בשם רבו הרא״ה ז״ל שאמר בשם הרמב״ן ז״ל פסקו עיקר כפסקו של רבי׳ אלפסי ז״ל שפסק כרבנן. וכתב רבי׳ אלפסי ז״ל אע״ג דאמרי רבנן על עירובו ולא כלום מילקא הוא דלא לקי אבל איסורא איכא ע״כ ואיכא מאן דסבר דאיסורא דרבנן קאמר אבל איסור׳ דאורי׳ ליכא ואע״ג דקיל״ן חצי שיעור אסור מן התורה הני מילי בעיניה אבל ע״י תערובת לא ואיכא מ״ד דאיסורא דאורייתא קאמר והרי הוא בכלל חצי שיעור דאסור מן התורה. וכתב הרי״ט ז״ל והכי משמע טפי לישנא דרבי׳ ז״ל ע״כ.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון