גמרא
פירוש
וְלַד בֶּהֱמַת מְלוֹג אמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לָאִשָּׁה.
כְּמַאן לָא כְּרַבָּנַן וְלָא כַּחֲנַנְיָה דְּתַנְיָא וְלַד בֶּהֱמַת מְלוֹג לְבַעַל וְלַד שִׁפְחַת מְלוֹג לָאִשָּׁה וַחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יֹאשִׁיָּה אָמַר עָשׂוּ וְלַד שִׁפְחַת מְלוֹג כִּוְלַד בֶּהֱמַת מְלוֹג.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ושאני בהמה דאיכ׳ עורה וקשיא לן ולרבנן דחיישי בשפחה למיתה משום דליכא עונה הא דתנן לקמן נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו הא ילדים לא ימכרו ולא חיישינן למיתה לימא כחנניא היא ולא כרבנן וא״כ אדפסק שמואל הלכה כחנניא לפסוק הלכה כמשנתינו ועוד מה הוצרך לפסוק כלום פשיט׳ דסתם מתני׳ ומחלוקת בבריית׳ הלכה כסתם מתני׳ וי״ל דההיא אפילו רבנן מודו דלא חיישא למיתה אלא לתיקון קרנא כל היכ׳ דאפשר שלא יאכל הבעל וולדות של קרן כדי שיעמדו [לאחריות] הקרן אבל לא חיישינן למיתה לאחמורי עליה שימכרו וילקח בהם קרקע כדי שיהא הקרן קיים לעולם כן תירץ הרמב״ן ז״ל.
הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ודקל לפירותיו אוכל והולך עד שיכלה הקרן – פירש רש״י ז״ל דגבי בהמה איתא עורה וגבי תרנגולת (לביצתה) איכ׳ נוצה ובדקל איכא עצים נראה מדבריו ז״ל שהגוף והקרן שלה הוא ולדבריו ז״ל עד שתכלה הקרן לאו דוקא אלא ה״ק שיכלה מה שהוא עתה חשוב קרן והוא דחוק ועוד מאי קמ״ל דהא אפילו רבנן מודו דכיון דאיכא עורה ותו דהא ר״ג גופי׳ פסק כחנניא וכי ליכא עורה לכך פירש רבינו ז״ל דהכא מיירי דשאין לאשה בהם אלא גוף לפירות בלבד ואשמעינן דאפ״ה אוכל והולך עד שיכלה הקרן ואתי כסברא דחנניא וקמ״ל דלא תימא דוקא בלבד בהמה הוא דלא חייש משום דוולד פירא אלא אפילו בהני דליכא קרנא אחרינא לא חיישינן למיתה.
עיילא ליה גלימא פירא הוי מכסי ואזיל והשחקים יהיו קרן שלה ואמרינן כמאן אמר רב נחמן להא דשיור פורתא דהוה ליה קרנא כמאן כי האי תנא דפליג אדר״מ דגופרית ומחפורת של צריף פירא במקום גופיה דמשתייר הוה קרנא וא״כ אזלא הא כשיטתה כרבנן ולא כחנניא דלחנניא אע״ג דליכא שיורא נמי ואלו ר״נ פסק כחנניא אלא א״כ נאמר דמודה חנניא דבעי דלהוי בקרנא שיורא ולא אמר איהו דלא חיישינן למיתה אלא לגבי ולד בהמות מלוג דאיהו גופא פירא. ורבינו הרמב״ן ז״ל פי׳ דהאי מכסי ואזלי עד דכליא לגמרי אע״ג דליכא שום שיורא כיון שאין כלוי בא אלא לאחר זמן מרובה ואתיא כחנניא וכעין אידך כי הא דגופרית ומחפורת של צריף דכי כלו שום שיורא בעולם ואפילו הכי אמרי רבנן דפירא הוה. מחוברים בשעת יציאה איכא בינייהו – פירש רש״י ז״ל דרבנן לא איירי ביציאה כלל ומיהו אתלושין דיציאה לא אפשר דפליגי ובמחוברים הוא דפליגי דשמעינהו דר״ש לרבנן דאמרו דמחוברין נמי שלו כיון שגדלו ברשותו ואתא איהו ואמר שהם שלה ותלושין דאמרי לא סוף דבר תלושין לגמרי אלא ה״ה כל היכי דלא צריכא לארעא כלל שכל העומד לתלוש כתלוש דמי וכדאיתא לעיל בפרק נערה. מתני׳ נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו – פירש בירושלמי כשאין עושין כדי טפולם וקשיא לן למ״ד (והם) [דלא תמכור והא] נהם כריסא לא שווה וי״ל כגון שאינם בעלי מלאכה אבל ראוים לשמש בפני גדולים דלהוי לא הוה לא חזו למאן דהוה עני אלא לעשירים חזו.
רשב״ג אומר לא תמכור משום שבח בית אביה – פי׳ בתוס׳ שלא אמר רשב״ג אלא כשעושין קצת אלא שאינו כדי טפולין דאלו בשאין עושין כלום לא חיישינן לכבוד בית אביה. נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים. פירוש בשאין עושין כדי טפולן שהוצאה יתירה על השבח וכדפרישנא בריש׳. המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו׳ פירוש כל נכסי אשתו בכלל ואפילו שאין לו בהם כלל שיש לה רשות למכור ולתת לאחרים תדע דלא מפיק בתלמודא מהאי דינא אלא נכסי קטנה לפי שיכולה לצאת בלא גט וגם לתת נכסיה למי שתרצה אבל בגדולה שצריכה גט לעולם הוא מוחל כשאכל קמעא דלא שכיח שתתן לאחרים משום איבה ועדיין הוא מצפה שתמות ויירשנה. הוציא ולא אכל פירוש שלא אכל כלל או שאכל פחות מכאיסר שלא כדרך כבוד ישבע כמה הוציא ויטול ואוקימנא בתלמודא שאינו נוטל אלא הוצאה שיעור שבח ומסתברא דאפילו ברישא אם התנה בב״ד או בעדים שאינו מוחל ישבע כמה הוציא ויטול יכדאמרינן בפרק מי שמת במי שהניח בנים גדולי׳ וקטני׳ והשביחו הגדולים את הנכסים וכתב רבינו חננאל ז״ל מיהא שמעינן דכל היכא דאיהו ידע ואיהו לא ידע משתבע (בהן) דידע ושקיל פירוש במי שחיובו ברור כגון זה. והקשו בתוס׳ אמאי לא תני במסכת שבועות בהני אותן שנשבעין ונוטלין ותירץ דלא תני התם אלא היכא דאיכא הכחשה (שנים) וחשיד חבירו וחנוני על פנקסו הא איכא הכחשה בין החנוני ובין הפועלים משא״כ בזו דליכא הכחשה כלל ושם פי׳ בס״ד. וא״ת הוציא ולא אכל למה אינו נוטל הוצאתו בשבועה וידו על העליונה דהא יורד ברשות היא וי״ל דכיון דשייך בנכסי כלל דיו שיטול הוצאתו בשבועה ואידך ממחל מחל ליה כיון שלא התנה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
עיילא ליה גלימא פירא הוי מכסי ואזיל והשחקים יהיו קרן שלה ואמרינן כמאן אמר רב נחמן להא דשיור פורתא דהוה ליה קרנא כמאן כי האי תנא דפליג אדר״מ דגופרית ומחפורת של צריף פירא במקום גופיה דמשתייר הוה קרנא וא״כ אזלא הא כשיטתה כרבנן ולא כחנניא דלחנניא אע״ג דליכא שיורא נמי ואלו ר״נ פסק כחנניא אלא א״כ נאמר דמודה חנניא דבעי דלהוי בקרנא שיורא ולא אמר איהו דלא חיישינן למיתה אלא לגבי ולד בהמות מלוג דאיהו גופא פירא. ורבינו הרמב״ן ז״ל פי׳ דהאי מכסי ואזלי עד דכליא לגמרי אע״ג דליכא שום שיורא כיון שאין כלוי בא אלא לאחר זמן מרובה ואתיא כחנניא וכעין אידך כי הא דגופרית ומחפורת של צריף דכי כלו שום שיורא בעולם ואפילו הכי אמרי רבנן דפירא הוה. מחוברים בשעת יציאה איכא בינייהו – פירש רש״י ז״ל דרבנן לא איירי ביציאה כלל ומיהו אתלושין דיציאה לא אפשר דפליגי ובמחוברים הוא דפליגי דשמעינהו דר״ש לרבנן דאמרו דמחוברין נמי שלו כיון שגדלו ברשותו ואתא איהו ואמר שהם שלה ותלושין דאמרי לא סוף דבר תלושין לגמרי אלא ה״ה כל היכי דלא צריכא לארעא כלל שכל העומד לתלוש כתלוש דמי וכדאיתא לעיל בפרק נערה. מתני׳ נפלו לה עבדים ושפחות זקנים ימכרו – פירש בירושלמי כשאין עושין כדי טפולם וקשיא לן למ״ד (והם) [דלא תמכור והא] נהם כריסא לא שווה וי״ל כגון שאינם בעלי מלאכה אבל ראוים לשמש בפני גדולים דלהוי לא הוה לא חזו למאן דהוה עני אלא לעשירים חזו.
רשב״ג אומר לא תמכור משום שבח בית אביה – פי׳ בתוס׳ שלא אמר רשב״ג אלא כשעושין קצת אלא שאינו כדי טפולין דאלו בשאין עושין כלום לא חיישינן לכבוד בית אביה. נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו לעצים. פירוש בשאין עושין כדי טפולן שהוצאה יתירה על השבח וכדפרישנא בריש׳. המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו׳ פירוש כל נכסי אשתו בכלל ואפילו שאין לו בהם כלל שיש לה רשות למכור ולתת לאחרים תדע דלא מפיק בתלמודא מהאי דינא אלא נכסי קטנה לפי שיכולה לצאת בלא גט וגם לתת נכסיה למי שתרצה אבל בגדולה שצריכה גט לעולם הוא מוחל כשאכל קמעא דלא שכיח שתתן לאחרים משום איבה ועדיין הוא מצפה שתמות ויירשנה. הוציא ולא אכל פירוש שלא אכל כלל או שאכל פחות מכאיסר שלא כדרך כבוד ישבע כמה הוציא ויטול ואוקימנא בתלמודא שאינו נוטל אלא הוצאה שיעור שבח ומסתברא דאפילו ברישא אם התנה בב״ד או בעדים שאינו מוחל ישבע כמה הוציא ויטול יכדאמרינן בפרק מי שמת במי שהניח בנים גדולי׳ וקטני׳ והשביחו הגדולים את הנכסים וכתב רבינו חננאל ז״ל מיהא שמעינן דכל היכא דאיהו ידע ואיהו לא ידע משתבע (בהן) דידע ושקיל פירוש במי שחיובו ברור כגון זה. והקשו בתוס׳ אמאי לא תני במסכת שבועות בהני אותן שנשבעין ונוטלין ותירץ דלא תני התם אלא היכא דאיכא הכחשה (שנים) וחשיד חבירו וחנוני על פנקסו הא איכא הכחשה בין החנוני ובין הפועלים משא״כ בזו דליכא הכחשה כלל ושם פי׳ בס״ד. וא״ת הוציא ולא אכל למה אינו נוטל הוצאתו בשבועה וידו על העליונה דהא יורד ברשות היא וי״ל דכיון דשייך בנכסי כלל דיו שיטול הוצאתו בשבועה ואידך ממחל מחל ליה כיון שלא התנה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush