גמרא
פירוש
וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין.
וּלְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין שְׁתוּיֵי יַיִן הָוֵה לֵיהּ שְׁלִישִׁי וּשְׁלֹשָׁה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
שני כתובין הבאין כאחד – דבתרוייהו כתיב קראי למיתה בסנהדרין באלו הן הנשרפין וטובא קשיא לי בגוה חדא דמה לו ללמוד מהן הא מיתה בגופה כתיב דכיון דזר הוא והזר הקרב יומת דהא מחוסר בגדים נמי הכי ילפינן ליה בסנהדרין אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן והוו להו זרים ועוד א״כ חילול עבודה לא נילף מיניה דבחילול נמי קראי טובא איכא.
הואיל ורצפה מקדשת – לעמוד לשרת שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדאמרינן לקמן בשמעתין כי קדיש דוד כו׳.
וכלי שרת מקדשין – כדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז).
לא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת – בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן (ויקרא ד) שתהא לקיחה בעצמו של כהן. וצריכא – למיתני במתני׳ חציצת כלים ובהמה ורגל חבירו לפי הסדר שנשנו בה.
דלאו מינא דבשר אדם הוא – וכיון דאינו ממין אדם כלל הוי מין בשאינו מינו וחוצץ. רגלו אחת על האבן – שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה. נידלדלה – אבן אחת מאבניה מקביעותה ומתנענעת ברצפה.
נידלדלה – לכאן ולכאן. נעקרה – לגמרי והגומא נראית שם ועמד בגומא ועבד. כי קדיש דוד – שהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדתנן במס׳ שבועות (דף יד. טו:).
תיבעי ליה כל העזרה כולה – שנטלה רצפה שלה. דרך שירות בכך – מי הוי אורח ארעא ומיקרי שירות או לא. באצבעו ולקח – דכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות הטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה דורשהו לפניו ולאחריו לומר שלא יהיו אלא בימין דילפינן לקמן בשמעתין כל מקום שנאמר אצבע אינו אלא ימין. וכי נאמרה יד בקבלה – קס״ד דאם נאמרה בה יד הוה ר״ש מודה בה אבל באצבע לא יליף בה ימין לקמן בעי לה ומשנינן לה.
אלא באצבעו ונתן כו׳ – בהא מודינא לך דזריקת חטאת בעיא ימין. ור״ש – דאמר אי הוה כתיב בה יד הוה יליף לה ימין ומאצבע לא יליף.
ממה נפשך אי אית ליה ג״ש – דילפינן יד יד דקמיצה ממצורע דכתיב ביה על בהן ידו הימנית אף כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין.
כי לא נאמר יד בקבלה מאי הוי – הרי נאמר בה אצבעו ונילף אצבע אצבע נמי מהתם דכתיב במצורע וטבל הכהן את אצבעו הימנית. ה״ג: לעולם לית ליה ג״ש וה״ק וכי נאמר יד ימנית כו׳. אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג״ש וה״ק וכי נאמר בה יד בקבלה – אי הוה כתב יד שהיה ראויה לאחוז בכלי ולקבל הדם הוא איכא למידרש נמי אקבלה והואיל ולא נאמר כאן יד אלא אצבע ואי אפשר לקבל דם בכלי באצבע לבדה ע״כ משום נתינה הוא דכתיב בה שהוא ראוי לה ולא משום קבלה נמצא שאף אצבע לא נאמר בו לפיכך קיבל בשמאל כשר. אוזן – כמו שעושים לכדים של חרס שקורין מאניק״ו.
ומקבל ביה – בההוא אוזן מקבל את הדם באצבע שתוחב אצבעו לתוכה ונושא את המזרק ומקבל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וכלי שרת מקדשין – כדכתיב וימשחם ויקדש אותם (במדבר ז).
לא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת – בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן (ויקרא ד) שתהא לקיחה בעצמו של כהן. וצריכא – למיתני במתני׳ חציצת כלים ובהמה ורגל חבירו לפי הסדר שנשנו בה.
דלאו מינא דבשר אדם הוא – וכיון דאינו ממין אדם כלל הוי מין בשאינו מינו וחוצץ. רגלו אחת על האבן – שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה. נידלדלה – אבן אחת מאבניה מקביעותה ומתנענעת ברצפה.
נידלדלה – לכאן ולכאן. נעקרה – לגמרי והגומא נראית שם ועמד בגומא ועבד. כי קדיש דוד – שהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדתנן במס׳ שבועות (דף יד. טו:).
תיבעי ליה כל העזרה כולה – שנטלה רצפה שלה. דרך שירות בכך – מי הוי אורח ארעא ומיקרי שירות או לא. באצבעו ולקח – דכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות הטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה דורשהו לפניו ולאחריו לומר שלא יהיו אלא בימין דילפינן לקמן בשמעתין כל מקום שנאמר אצבע אינו אלא ימין. וכי נאמרה יד בקבלה – קס״ד דאם נאמרה בה יד הוה ר״ש מודה בה אבל באצבע לא יליף בה ימין לקמן בעי לה ומשנינן לה.
אלא באצבעו ונתן כו׳ – בהא מודינא לך דזריקת חטאת בעיא ימין. ור״ש – דאמר אי הוה כתיב בה יד הוה יליף לה ימין ומאצבע לא יליף.
ממה נפשך אי אית ליה ג״ש – דילפינן יד יד דקמיצה ממצורע דכתיב ביה על בהן ידו הימנית אף כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין.
כי לא נאמר יד בקבלה מאי הוי – הרי נאמר בה אצבעו ונילף אצבע אצבע נמי מהתם דכתיב במצורע וטבל הכהן את אצבעו הימנית. ה״ג: לעולם לית ליה ג״ש וה״ק וכי נאמר יד ימנית כו׳. אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג״ש וה״ק וכי נאמר בה יד בקבלה – אי הוה כתב יד שהיה ראויה לאחוז בכלי ולקבל הדם הוא איכא למידרש נמי אקבלה והואיל ולא נאמר כאן יד אלא אצבע ואי אפשר לקבל דם בכלי באצבע לבדה ע״כ משום נתינה הוא דכתיב בה שהוא ראוי לה ולא משום קבלה נמצא שאף אצבע לא נאמר בו לפיכך קיבל בשמאל כשר. אוזן – כמו שעושים לכדים של חרס שקורין מאניק״ו.
ומקבל ביה – בההוא אוזן מקבל את הדם באצבע שתוחב אצבעו לתוכה ונושא את המזרק ומקבל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush