גמרא
פירוש
אהַדִּין עִמָּהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הדין עמה – ותטול כליה.
יאכלו – ומדאכלי בתרומה ש״מ דידיה נינהו.
ששכר פרה מישראל – והא שוכר חייב באחריותה אם נגנבה או נאבדה וקתני לא יאכילנה כרשיני תרומה.
ה״ג: ותסברא נהי נמי דחייב בגנבה ואבדה באונסיה ובכחשה ובנפחת דמיה מי מיחייב – שוכר פטור מן האונסין וכן אם כחשה ואם הוזל דמיה.
הא – מתניתין לא דמיא אלא לסיפא.
אבל כהן ששם פרה מישראל – בדמים כששכרה הימנו שמאה לו והתנה עמו להחזירה לו בדמים הללו שאם תכחש או תאנס או יוזלו פרות בעולם יתן הדמים.
יאכילנה כרשיני תרומה – הואיל וקבלה באחריותו ואף על פי שחוזרת בעיניה אם לא יפחתו דמיה כל כמה דלא הדרה דידיה הוא. וגבי עבדים נמי אע״ג דהדרי בעינייהו כיון דלענין יוקרא וזולא קיימי ברשותיה אכלי. בשילהי פירקיה – כשסיים הדרשה.
בשן ועין לאיש – אם סימא הבעל את עינו.
אבל לא לאשה – אם סימתה עינו דלאו דידה הוא. לא ימכור – שאם יגרשנה תטול כליה.
מכרו שניהם – או זה או זה.
לפרנסה – אורחא דמילתא נקט שאין אדם מוכר כלי תשמישיו אלא למזונות.
הבעל מוציא – לא מיבעיא דאם מכר הוא בלא דעתה ומת או גרשה דהיא מוציאה מיד הלקוחות אלא אפילו מתה היא הוא מוציא מיד הלקוחות דמכירה לאו מכירה הואי (שמא ימות הוא בחייה ונמצאת מכירה שלא כדין) כל זמן שהיא קיימת. קנייה מיתנא – תכריכי המת איסורי הנאה הן כהקדש דגמר שם שם מעגלה ערופה בפ׳ נגמר הדין (סנהדרין דף מז:).
מי לא מודה רב יהודה דמחוסר גוביינא – אע״ג דהדין עמה מודה הוא דכל כמה דלא גבתינהו מיניה לאו ברשותה קיימי אלא שיעבודא בעלמא אית לה עלייהו דהא אם נאנסו או נאבדו חייב באחריותן וכיון דברשות יתמי נינהו אתי הקדש דאקדשוה יתמי ומפקע לה לשיעבודייהו ויהבי דמי. רבא לטעמיה כו׳ הקדש – דוקא קדושת הגוף כי האי גוונא אבל קדושת דמים לא כדתנן (ערכין דף כג:) מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים הללו כו׳.
חמץ – עובד כוכבים שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה דאתי איסור חמץ ומפקע ליה לשיעבודא דעובד כוכבים. והא דתנן בפרק כל שעה (פסחים דף ל.) מותר בהנאה רבא מוקי לה התם כשהרהינו אצלו שנתנו ישראל בביתו של עובד כוכבים דההוא לא מיחסר גוביינא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הא – מתניתין לא דמיא אלא לסיפא.
אבל כהן ששם פרה מישראל – בדמים כששכרה הימנו שמאה לו והתנה עמו להחזירה לו בדמים הללו שאם תכחש או תאנס או יוזלו פרות בעולם יתן הדמים.
יאכילנה כרשיני תרומה – הואיל וקבלה באחריותו ואף על פי שחוזרת בעיניה אם לא יפחתו דמיה כל כמה דלא הדרה דידיה הוא. וגבי עבדים נמי אע״ג דהדרי בעינייהו כיון דלענין יוקרא וזולא קיימי ברשותיה אכלי. בשילהי פירקיה – כשסיים הדרשה.
בשן ועין לאיש – אם סימא הבעל את עינו.
אבל לא לאשה – אם סימתה עינו דלאו דידה הוא. לא ימכור – שאם יגרשנה תטול כליה.
מכרו שניהם – או זה או זה.
לפרנסה – אורחא דמילתא נקט שאין אדם מוכר כלי תשמישיו אלא למזונות.
הבעל מוציא – לא מיבעיא דאם מכר הוא בלא דעתה ומת או גרשה דהיא מוציאה מיד הלקוחות אלא אפילו מתה היא הוא מוציא מיד הלקוחות דמכירה לאו מכירה הואי (שמא ימות הוא בחייה ונמצאת מכירה שלא כדין) כל זמן שהיא קיימת. קנייה מיתנא – תכריכי המת איסורי הנאה הן כהקדש דגמר שם שם מעגלה ערופה בפ׳ נגמר הדין (סנהדרין דף מז:).
מי לא מודה רב יהודה דמחוסר גוביינא – אע״ג דהדין עמה מודה הוא דכל כמה דלא גבתינהו מיניה לאו ברשותה קיימי אלא שיעבודא בעלמא אית לה עלייהו דהא אם נאנסו או נאבדו חייב באחריותן וכיון דברשות יתמי נינהו אתי הקדש דאקדשוה יתמי ומפקע לה לשיעבודייהו ויהבי דמי. רבא לטעמיה כו׳ הקדש – דוקא קדושת הגוף כי האי גוונא אבל קדושת דמים לא כדתנן (ערכין דף כג:) מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים הללו כו׳.
חמץ – עובד כוכבים שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה דאתי איסור חמץ ומפקע ליה לשיעבודא דעובד כוכבים. והא דתנן בפרק כל שעה (פסחים דף ל.) מותר בהנאה רבא מוקי לה התם כשהרהינו אצלו שנתנו ישראל בביתו של עובד כוכבים דההוא לא מיחסר גוביינא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush