×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות קכ״ב.גמרא
;?!
אָ
תְּלָתָא רִיגְלֵי אֲמַר לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה זִיל לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף דְּחָרִיף סַכִּינֵאּ. אֲזַלָה קַמֵּיהּ אפְּשַׁט מֵהָא מַתְנִיתִין גּוֹי1 שֶׁהָיָה מוֹכֵר פֵּירוֹת בַּשּׁוּק וְאָמַר פֵּירוֹת הַלָּלוּ שֶׁל עׇרְלָה הֵן שֶׁל עֲזֵיקָה הֵן שֶׁל נֶטַע רְבָעִי הֵן לֹא אָמַר כְּלוּם לֹא נִתְכַּוֵּון אֶלָּא לְהַשְׁבִּיחַ מִקָּחוֹ. אַבָּא יוּדָן אִישׁ צַיְידָן אָמַר מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹי2 שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ וּבָא גּוֹי3 וְאָמַר חֲבָל עַל יְהוּדִי שֶׁהָיָה עִמִּי בַּדֶּרֶךְ שֶׁמֵּת בַּדֶּרֶךְ וּקְבַרְתִּיו בוְהִשִּׂיאוּ אִשְׁתּוֹ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּקוֹלָר שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין לְאַנְטוֹכְיָא וּבָא גּוֹי4 אֶחָד וְאָמַר חֲבָל עַל קוֹלָר שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּתוּ וּקְבַרְתִּים גוְהִשִּׂיאוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁשִּׁים בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין לְכַרְכּוֹם בֵּיתֵּר וּבָא גּוֹי5 וְאָמַר חֲבָל עַל שִׁשִּׁים בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בְּדֶרֶךְ בֵּיתֵּר שֶׁמֵּתוּ וּקְבַרְתִּים וְהִשִּׂיאוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם.: מתני׳מַתְנִיתִין: דמְעִידִין לְאוֹר הַנֵּר וּלְאוֹר הַלְּבָנָה הוּמַשִּׂיאִין עַל פִּי בַּת קוֹל מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָמַד עַל רֹאשׁ הָהָר וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי מֵת הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּצַלְמוֹן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר ואֲנִי אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נְשָׁכַנִי נָחָשׁ וַהֲרֵי אֲנִי מֵת וְהָלְכוּ וְלֹא הִכִּירוּהוּ וְהָלְכוּ וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל תָּנָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מַשִּׂיאִין עַל פִּי בַּת קוֹל וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מַשִּׂיאִין עַל פִּי בַּת קוֹל מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן מתני׳מַתְנִיתִין הִיא הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּאִי משתכחת סְתָמָא דְּאֵין מַשִּׂיאִין בֵּית שַׁמַּאי הִיא.: וְהָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ.: זוְדִלְמָא שֵׁד הֲוָה א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֶׁרָאוּ לוֹ דְּמוּת אָדָם אִינְהוּ נָמֵי דָּמוּ דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה. וְאִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ בָּבוּאָה דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה וְדִלְמָא לְדִידְהוּ אִית לְהוּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לִי יוֹנָתָן שֵׁידָא בָּבוּאָה אִית לְהוּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה לֵית לְהוּ. וְדִלְמָא צָרָה הֲוַאי תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין.: מתני׳מַתְנִיתִין: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לִנְהַרְדְּעָא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה מצאתי נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דְּלִי אָמַר לִי שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי עֵד אֶחָד אֶלָּא יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְנוּמֵּיתִי לוֹ כֵּן הַדְּבָרִים אָמַר לִי אֱמוֹר לָהֶם מִשְּׁמִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמְּדִינָה מְשׁוּבֶּשֶׁת בִּגְיָיסוֹת מְקוּבְּלַנִי מר״גמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי הַדְּבָרִים לִפְנֵי ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל שָׂמַח לִדְבָרַי וְאָמַר מָצָאנוּ חָבֵר לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. מִתּוֹךְ הַדָּבָר נִזְכַּר ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנֶּהֶרְגוּ הֲרוּגִים בְּתֵל אַרְזָא וְהִשִּׂיא ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל נְשׁוֹתֵיהֶן עַל פִּי עֵד אֶחָד וְהוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד מִפִּי עֶבֶד מִפִּי אִשָּׁה מִפִּי שִׁפְחָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמְרִים אֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא ע״פעַל פִּי אִשָּׁה וְלֹא עַל פִּי עֶבֶד וְלֹא עַל פִּי שִׁפְחָה וְלֹא עַל פִּי קְרוֹבִים.: גמ׳גְּמָרָא: וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא ע״פעַל פִּי אִשָּׁה לָא וְהָתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא חאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לְהָבִיא גִּיטָּהּ מק״ומִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר מֵת בַּעְלָהּ טנֶאֱמָנוֹת לְהָבִיא גִּיטֵּיהֶן זוֹ שֶׁנֶּאֱמֶנֶת לוֹמַר מֵת בַּעְלָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֱמֶנֶת לְהָבִיא גִּיטָּהּ. נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הוּא דְּלָא מְהֵימְנִי אִשָּׁה בְּעָלְמָא מְהֵימְנָא לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם שֶׁהֶחֱזִיקוּ כָּאן לְאַחַר שֶׁהֶחֱזִיקוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָלְכוּ לְצוֹעַר עִיר הַתְּמָרִים וְחָלָה אֶחָד מֵהֶם וֶהֱבִיאוּהוּ בְּפוּנְדָּק וּבַחֲזָרָתָם אָמְרוּ לַפּוּנְדָּקִית אַיֵּה חֲבֵרֵנוּ נוּמֵּית לָהֶם מֵת וּקְבַרְתִּיו וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא תְּהֵא כֹּהֶנֶת כְּפוּנְדָּקִית. אֲמַר לְהוּ לִכְשֶׁתְּהֵא כְּפוּנְדָּקִית נֶאֱמֶנֶת הַפּוּנְדָּקִית הוֹצִיאָה לָהֶם מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
תלתא ריגלי – שהיו תלמידי חכמים נקבצים לשמוע דרשה הלכות פסח בפסח והיתה שואלת מהם. ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם. של ערלה הן – פירות נטיעה הן וישנם משובחים מפירות אילן זקן.
של עזיקה – מפרדס מעוזק וגדר סביב לו לשומרו והיא שנת שביעית. וקשיא לי דמאי איסור יש כאן אם עבר זמן הביעור לא שנא מן המשומר ול״ש מן המופקר אסורים וקודם הזמן אלו ואלו מותרים.
לא אמר כלום – לאוסרם על כך אלא הלך אחר הרוב שזה משקר ולהשביח מקחו נתכוין וכן נטע רבעי להודיע שפירות נטיעה הן. וכמדומה לי דהאי עזיקה שם העיר שבארץ ישראל ופירותיה משובחים ואם היה עובד כוכבים זה בחוצה לארץ ומשבחם ואמר מעזיקה הבאתי אין חוששין לומר אמת דבריו ושמא לא נתעשרו וישראל מכרם לו אלא להשביח מקחו. והכא נמי לא נתכוין עובד כוכבים זה אלא לאיים על זה שיקצור לו מספוא לבהמותיו.
חבל – הפסד ועגמת נפש הוא. קולר – חבורה.
לכרכום ביתר – כשבאה ביתר במצור.
מתני׳ על פי בת קול – שמעו קול צועקת פלוני מת ולא ראו אדם בצלמו. גמ׳ מאי קמ״ל – רבה בר שמואל דלבית הלל משיאין וניעבד כותייהו סתם מתני׳ נמי הכי אמרה וממילא הלכתא היא כסתם משנה.
בית שמאי היא – ואין הלכה כאותו סתם.
שראו לו דמות אדם – מתחלה כשצעק. בבואה דבבואה – צל צלו.
לימדני יונתן שידא – שד היה או בקי בהן.
ודלמא צרה הואי – שנשא אשה במקום אחר ובאה לקלקלה והלכה לה.
בשעת הסכנה – שאדם מסוכן כגון מי שהיה מושלך בבור ואמר כל שומע קולו יכתוב גט לאשתו כותבין ונותנין וסמכינן עליה בכל דבריו שאומר אני הוא פלוני בן פלוני. והכא נמי כשעת הסכנה דמיא שאם לא תאמין לזה לא תמצא אחר ותשב עגונה.
מתני׳ ונומיתי לו – אמרתי לו.
כן – הן הדברים שאמרת שכולן חלוקין עליו.
משובשת בגייסות – שאיני יכול לילך אצלם ולהעיד זה ששמעתי.
גמ׳ להביא את גיטה – ממדינת הים ואע״פ שצריכים אנו למאמר פיה שתאמר בפני נכתב ונחתם דאפי׳ אדם כשר הביאו צריך לומר כן.
נשים שאמרו – חמש נשים דפירקין דלעיל (דף קיז.).
נאמנות להביא גיטה – בפ״ב דגיטין (דף כג:).
מתני׳ אמרו לו – לרבי עקיבא מעשה בבני לוי כו׳.
נומית להם – אמרה להם.
ולא תהא כהנת – כלומר וכי לא תהא בת ישראל או כהנת מיוחסת נאמנת כפונדקית זו גרועה. ובגמ׳ מפרש מאי גריעותא.
אמר להם – רבי עקיבא.
לכשתהא הפונדקית נאמנת – כלומר לכשימצא דבר זה אמת שהאמינו את הפונדקית שהרי לא עליה סמכו אלא לפי תומה הסיחה והביאה להם מקלו ותרמילו.
[ס״א לכשתהא כפונדקית נאמנת – כלומר באותו ענין שהאמינו פונדקית הוי נמי שאר אשה נאמנת שהרי פונדקית הוציאה להן ועל הסימנים סמכו].
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144