×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות קי״ד.גמרא
;?!
אָ
דְּבַר טְלֵי וְטַלְיָא וְלִיטַיְּילוּ הָתָם דְּאִי מַשְׁכְּחִי לְהוּ מַיְיתֵי לְהוּ אַלְמָא קָסָבַר אקָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת אֵין ב״דבֵּית דִּין מְצֻוִּוין לְהַפְרִישׁוֹ לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לֹא יֹאמַר אָדָם לְתִינוֹק הָבֵא לִי מַפְתֵּחַ הָבֵא לִי חוֹתָם אֶלָּא מַנִּיחוֹ תּוֹלֵשׁ מַנִּיחוֹ זוֹרֵק. אָמַר אַבָּיֵי בתּוֹלֵשׁ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב זוֹרֵק בְּכַרְמְלִית דְּרַבָּנַן.: ת״שתָּא שְׁמַע גגּוֹי1 שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה וְאַל תְּכַבֶּה מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶם קָטָן הַבָּא לְכַבּוֹת אוֹמְרִים לוֹ אַל תְּכַבֶּה שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶם. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דבְּעוֹשֶׂה עַל דַּעַת אָבִיו דִּכְוָותֵיהּ גַּבֵּי גּוֹי2 דְּעוֹשֶׂה עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרֵי גּוֹי3 אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ עָבֵיד. ת״שתָּא שְׁמַע בֶּן חָבֵר שֶׁרָגִיל לֵילֵךְ אֵצֶל אֲבִי אִמּוֹ עַם הָאָרֶץ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַאֲכִילֶנּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְתוּקָּנִים מָצָא בְּיָדוֹ פֵּירוֹת אֵין זָקוּק לוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּדְמַאי הֵקֵילּוּ. אֶלָּא טַעְמָא דִּדְמַאי הָא וַדַּאי בְּעָא לְעַשּׂוֹרֵי וְהָאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בְּעוֹשֶׂה עַל דַּעַת אָבִיו אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ קָאֵי הָכָא מְדַחֵי קָאֵי הָכָא מְדַחֵי. ת״שתָּא שְׁמַע בֶּן חָבֵר כֹּהֵן שֶׁרָגִיל לֵילֵךְ אֵצֶל אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַאֲכִילֶנּוּ תְּרוּמָה טְמֵאָה מָצָא בְּיָדוֹ פֵּירוֹת אֵין זָקוּק לוֹ בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן. תָּא שְׁמַע יוֹנֵק תִּינוֹק וְהוֹלֵךְ מִגּוֹיָה4 וּמִבְּהֵמָה טְמֵאָה וְאֵין חוֹשְׁשִׁין בְּיוֹנֵק שֶׁקֶץ וְלֹא יַאֲכִילֶנּוּ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּמִכּוּלָּן יוֹנֵק מֵהֶם וַאֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת וּבְגָדוֹל אָסוּר אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּיוֹם טוֹב. קָתָנֵי מִיהָא אֵין חוֹשְׁשִׁין בְּיוֹנֵק שֶׁקֶץ הָתָם מִשּׁוּם סַכָּנָה אִי הָכִי גָּדוֹל נָמֵי. גָּדוֹל בָּעֵי אוּמְדָּנָא קָטָן נָמֵי לִיבְעֵי אוּמְדָּנָא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ סְתָם תִּינוֹק מְסוּכָּן אֵצֶל חָלָב.: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּיוֹם טוֹב.: הֵיכִי דָּמֵי אִי דְּאִיכָּא סַכָּנָה אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי וְאִי דְּלֵיכָּא סַכָּנָה אֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב אָסוּר לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא צַעֲרָא. וְקָסָבַר מְפָרֵק כִּלְאַחַר יָד הוּא שַׁבָּת דְּאִיסּוּר סְקִילָה גְּזַרוּ רַבָּנַן יו״טיוֹם טוֹב דְּאִיסּוּר לָאו לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. ת״שתָּא שְׁמַע {ויקרא י״א:מ״ב} לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם לֹא תַּאֲכִילוּם לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים מַאי לָאו דְּאָמַר לְהוּ לֹא תֵּאכְלוּ לָא הדְּלָא לִיסְפּוֹ לֵיהּ בְּיָדַיִם. תָּא שְׁמַע {ויקרא י״ז:י״ב} כׇּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים מַאי לָאו דְּאָמְרִי לְהוּ לֹא תֵּאכְלוּ לָא דְּלָא לִיסְפּוֹ לְהוּ בְּיָדַיִם. ת״שתָּא שְׁמַע {ויקרא כ״א:א׳} אֱמוֹר וְאָמַרְתָּ ולְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים מַאי לָאו דְּאָמַר לְהוּ לָא תִּיטַּמּוֹ לָא זדְּלָא לִיטַמּוֹ לְהוּ בְּיָדַיִם. וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שְׁקָצִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מעובדת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
דבר טלי וטליא – הנהג תינוקות זכרים ונקבות.
ליטיילו התם – ישחקו שם. שבת היתה.
הבא לי מפתח – דרך רה״ר בשבת.
לכבות – הדליקה. בעושה על דעת אביו – שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד עליו דהוה כאילו הוא מצוהו לעשות אבל הנך מפתחות דרב יצחק לא הודיען שנאבדו שם ולא הכירו בדעתו שנוח לו.
עובד כוכבים אדעתא דנפשיה עביד – אפילו בלא ידיעת ישראל העובד כוכבים מתכוין להנאתו שיודע שיטול שכר.
שאינן מתוקנין – שאינן מעושרין.
אין זקוק לו – ליטלו הימנו.
והא״ר יוחנן – לעיל בעושה על דעת אביו אבל להפרישו אינו מצווה היכא דתינוק עביד אדעתא דנפשיה. תרומה טמאה – והא הכא דאיסורא דאורייתא הוא כדאמר בהערל (לעיל עג:) בשעריך תאכלנו לזה אתה אוכל בטומאת עצמו כדכתיב הטמא והטהור ולא לאחר למעוטי תרומה דאסורה בטומאת עצמה. ואין חוששין – לומר שהוא יונק שקץ כלומר דבר המשוקץ ונאסר.
ולא יאכילנו – בידים דברים האסורים. חלב בהמה טמאה אסור בגדול מדאורייתא דנפקא לן מגמל גמל ב׳ פעמים בפ״ק דבכורות (דף ו:).
סכנה – שאם לא יינק ימות בצמא. אומדנא – אם יכול להמתין עד מוצאי שבת ויעשה בהיתר. חולב בידיו חייב משום מפרק דבר מגידולו והיונק הוי מפרק ע״י שינוי והיינו כלאחר יד.
שבת דאיסור סקילה – יש במפרק בידיו גזרו רבנן ביונק ואע״ג דמשנה הוא ואינה מלאכה מן התורה אבל י״ט דכי עביד בידים ליכא אלא איסור לאו לא גזור רבנן ביונק.
(לא תאכלום) לא תאכלום כי שקץ הם – קרא יתירא הוא דהא כתיבי אזהרות הרבה בשרצים. לא תאכל דם – קרא יתירא הוא דהא כתיבי אזהרות הרבה גבי דם. אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת – שתי אמירות הללו למה להזהיר גדולים על הקטנים שלא יטמאו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×