גמרא
פירוש
גִּזְבָּרִין בִּלְבַד.
(לְעוֹלָם רַבָּנַן) וְקָרָא לִמְעִילָה דַּאֲתָא.
לִמְעִילָה לְמָה לֵיהּ קְרָא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים כְּתִיב בֵּיהּ.
וְלִיטַעְמָיךְ הָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
גזברין – שאינה קריבה עד שיבואו הגזברין לעמוד על גבה כדאמרי׳ בעלמא (תענית דף כו.) היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד ע״ג אבל שום דמים לא יהיב לבדק הבית וכ״ש לחרמי כהנים דהא אפילו רב הונא דהוה פליג אחרמי כהנים הוה מודה אבדק הבית.
ומשני: מדרבנן – האיך ברייתא דלעיל דשיירא לקדשי מזבח למימרא דחייל עלייהו הקדש עילוי מדרבנן הוא דחייל דמדאורייתא ליכא אלא עיכוב גזברין ועולא נמי כי תירצה מדרבנן תירצה וקרא לאסמכתא ועיקר קרא למעילה אתא לרבות חרמי כהנים למעילה והכי משמע כל החרם הוי לה׳ דאי איתהני מיניה פורתא מעל.
לרבות אימורי קדשים קלים למעילה – דכתיב לה׳. מההיא דרבי מפיק ר׳ ינאי נמי קדשי קדשים דכל חלב כתיב ורבי היינו טעמא דאמר קדשים קלים דלדידיה משמע ליה דחטאת ואשם בכלל קדשי ה׳ הואיל ואין לבעלים בהן כלום ולא איצטריך לרבויי אימורים ולר׳ ינאי מיהא איצטריך לרבויינהו ואע״ג דכתיב בין בחטאת בין באשם קדשי קדשים בצו את אהרן.
ל״א ירושלמי מנלן כלומר מאי משמע האי כל חרם דחייל אקדשי מזבח.
מי קרבי – כלומר אם התפיסם לבדק הבית אמאי מקרבינהו להו בלא פדיון דקאמר אין בה אלא עיכוב גזברין והאי קרא כתיב לעיל כל חרם קדש דמשמע דחרם חייל אכל הקדש וקדש אסור לשחיטה ולהקרבה עד שתפדה הקדש בעילוי. שתי מעילות – אחת משום קדשי מזבח ואחת משום קדשי ב״ה ואי מדרבנן הא לא חיילא קדושת ב״ה אלא מדרבנן.
ראויה – אילו הויא קדושה בתרייתא מדאורייתא וראוי אי לאו (דמדר׳ בהוא) דהקדיש ולאו דאורייתא. אחד קדשי מזבח כו׳ – והאי אם מתו יקברו אכולהו קאי. ר״ש ורבנן תרוייהו ילפי טעמייהו מקרא לקמן בין אליבא דר׳ יוחנן בין אליבא דר״ל. זה וזה – רבי יוחנן ור״ל מודין דלר״ש קדשי בדק הבית לא היו אבל קדשי מזבח היו מדקתני קדשי בדק הבית יפדו ולא אמר סתמא יפדו מכלל דדווקא קאמר.
ודברי הכל – ועוד שניהם מודין דלדברי הכל בין לרבי שמעון בין לרבנן בעל מום מעיקרו לא הוה בהעמדה והערכה בקדשי מזבח כדמפרש טעמא לקמן ובקדשי ב״ה לא מיירי מידי דבעל מום מעיקרו דמודו דלרבנן קדשי בדק הבית בעו העמדה והערכה לא שנא בעל מום אחר הקדש ולא שנא קדם מומו להקדשו בעי העמדה והערכה דבקדשי ב״ה לא שאני לן בין בעל מום מעיקרא לתם ונעשה בעל מום שהרי על עצים ואבנים הן חלין. היינו דאיצטריך ר״ש לפרושי – דאי הוה אמר סתמא יפדו כיון דתנא קמא בתרוייהו איירי הוי משמע דאתרוייהו פליג להכי פריש. אלא לר״ל – דאמר רבנן לא קיימי אלא אקדשי ב״ה.
למה ליה – לר״ש לפרושי.
לימא – סתמא ואנא ידענא דלא קאי אלא אב״ה דהא בקדשי מזבח לא איירי כלל לעיל לא בפדייה ולא בקבורה. ר״ש – דמתני׳ לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן וסבר דרבנן אתרוייהו קיימי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ל״א ירושלמי מנלן כלומר מאי משמע האי כל חרם דחייל אקדשי מזבח.
מי קרבי – כלומר אם התפיסם לבדק הבית אמאי מקרבינהו להו בלא פדיון דקאמר אין בה אלא עיכוב גזברין והאי קרא כתיב לעיל כל חרם קדש דמשמע דחרם חייל אכל הקדש וקדש אסור לשחיטה ולהקרבה עד שתפדה הקדש בעילוי. שתי מעילות – אחת משום קדשי מזבח ואחת משום קדשי ב״ה ואי מדרבנן הא לא חיילא קדושת ב״ה אלא מדרבנן.
ראויה – אילו הויא קדושה בתרייתא מדאורייתא וראוי אי לאו (דמדר׳ בהוא) דהקדיש ולאו דאורייתא. אחד קדשי מזבח כו׳ – והאי אם מתו יקברו אכולהו קאי. ר״ש ורבנן תרוייהו ילפי טעמייהו מקרא לקמן בין אליבא דר׳ יוחנן בין אליבא דר״ל. זה וזה – רבי יוחנן ור״ל מודין דלר״ש קדשי בדק הבית לא היו אבל קדשי מזבח היו מדקתני קדשי בדק הבית יפדו ולא אמר סתמא יפדו מכלל דדווקא קאמר.
ודברי הכל – ועוד שניהם מודין דלדברי הכל בין לרבי שמעון בין לרבנן בעל מום מעיקרו לא הוה בהעמדה והערכה בקדשי מזבח כדמפרש טעמא לקמן ובקדשי ב״ה לא מיירי מידי דבעל מום מעיקרו דמודו דלרבנן קדשי בדק הבית בעו העמדה והערכה לא שנא בעל מום אחר הקדש ולא שנא קדם מומו להקדשו בעי העמדה והערכה דבקדשי ב״ה לא שאני לן בין בעל מום מעיקרא לתם ונעשה בעל מום שהרי על עצים ואבנים הן חלין. היינו דאיצטריך ר״ש לפרושי – דאי הוה אמר סתמא יפדו כיון דתנא קמא בתרוייהו איירי הוי משמע דאתרוייהו פליג להכי פריש. אלא לר״ל – דאמר רבנן לא קיימי אלא אקדשי ב״ה.
למה ליה – לר״ש לפרושי.
לימא – סתמא ואנא ידענא דלא קאי אלא אב״ה דהא בקדשי מזבח לא איירי כלל לעיל לא בפדייה ולא בקבורה. ר״ש – דמתני׳ לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן וסבר דרבנן אתרוייהו קיימי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush