×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תמורה י״ג:גמרא
;?!
אָ
וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בָּא בְּשׁוּתָּפוּת. רַבִּי אוֹמֵר לָמָּה יצאת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה לִידּוֹן בִּתְמוּרַת שְׁמוֹ וּבִתְמוּרַת גּוּפוֹ. לוֹמַר לָךְ תְּמוּרַת שְׁמוֹ קְרֵיבָה תְּמוּרַת גּוּפוֹ אֵינָהּ קְרֵיבָה תְּמוּרַת שְׁמוֹ נִגְאֶלֶת תְּמוּרַת גּוּפוֹ אֵינָהּ נִגְאֶלֶת. תְּמוּרַת גּוּפוֹ חָלָה עַל דָּבָר הָרָאוּי וְעַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וּתְמוּרַת שְׁמוֹ אֵינָהּ חָלָה אֶלָּא עַל דָּבָר הָרָאוּי בִּלְבַד. אָמְרִי מִשּׁוּם דְּרַבִּי רַחֲמָנָא דְּאִית בֵּיהּ תְּמוּרַת שְׁמוֹ אִיגְּרוֹעֵי אִיגְּרַע אִין דְּאָמְרִינַן מַאי דְּרַבִּי רַבִּי וּמַאי דְּלָא רַבִּי לָא רַבִּי. וְהָא מֵהֵיכָא תֵּיתֵי אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִשּׁוּם דְּהָוֵה דָּבָר הַבָּא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ וְאֵין בּוֹ אֶלָּא חִידּוּשׁוֹ בִּלְבָד. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר הַבָּא בְּחוֹבָה עוֹלַת חוֹבָה הִיא דְּעָבְדָה תְּמוּרָה הָא עוֹלַת נְדָבָה לָא אֲמַר לֵיהּ עוֹלַת נְדָבָה נָמֵי כֵּיוָן דְּקַבְּלַהּ עֲלֵיהּ עַבְדַּהּ תְּמוּרָה. וְלֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְעוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת. מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר לַהּ אכְּמַאן דְּאָמַר מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִבּוּר אָזְלִי פְּשִׁיטָא דְּלָא עָבְדָה תְּמוּרָה הָא אֵין תְּמוּרָה בְּצִבּוּר. אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּהֶדְיָא דְּעָבְדָה תְּמוּרָה דְּתַנְיָא עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה וְאִיהוּ סָבַר אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה. אִי הָכִי דבעיא רַבִּי אָבִין בהִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ וְהֵמִיר בּוֹ וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר בּוֹ. אַלִּיבָּא דְּמַאן אִילֵימָא אַלִּיבָּא דר״שדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָא אָמְרַתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה. רַבִּי אָבִין הָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ אִי מַשְׁכַּחַתְּ תַּנָּא דְּקָאֵי כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין וס״לוּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר בּוֹ. בִּשְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת מַאי. וְאִם תִּימְצָא לוֹמַר קְדוּשָּׁה אַחַת (אוֹ לָא) אֶלָּא שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וְגוּף אֶחָד מַאי תִּיבְּעֵי.:

הדרן עלך הכל ממירין

מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1רבי אומר למה יצא מעשר מעתה – דסבירא ליה לרבי דמשום כל הני לא איצטריך דקרבן יחיד מלא ימיר נפקא דמשמע לשון יחיד וקרבן מזבח מקרבן נפקא אלמא אית ליה לרבי דקדשי בדק הבית לא איקרו קרבן ודבר שבחובה דקא ממעט ר״ש מיניה עולה הבא מן המותרות סבירא ליה לרבי מותרות לנדבת צבור אזלי ומרישא דמתני׳ נפקא לן דאין תמורה בצבור ושותפות נמי מלא ימיר לשון יחיד.
לפי שיצא מעשר לידון בתמורת שמו – דכתיב לעיל מיניה ולכל מעשר ומרבינן מוכל לרבות שאם קרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שניהן קדושין והיינו תמורת שמו הלכך איצטריך למכתב נמי אם המר ימירנו לידון בתמורת גופו אם העמיד בהמת חולין אצל מעשר ואמר זו כזו נתפסת בתמורה דאי לא כתביה ה״א לא עביד תמורה כדאמרינן לקמן דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש דהיינו חידוש תמורת שמו שאינה בכל הקדשים והוי אמינא אין לך בו אלא חידושו תמורת שמו אבל תמורת גופו לא להכי אהדריה קרא ויצא לידון בתמורת שמו וגופו.
תמורת שמו קריבה – כדאמרינן בשילהי בכורות (דף סא.) הבקר לרבות אחד עשר לשלמים.
תמורת גופו אינה קריבה – כדאמרינן בפירקין לעיל (דף ה:) גמר העברה העברה מבכור ובבכור כתיב הן הן קריבין ואין תמורתן קריבין.
תמורת שמו נגאלת – דשלמים היא ושלמים נגאלין כשנופל בהן מום.
תמורת גופו אינה נגאלת – דכתיב הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל.
תמורת גופו חלה אע״פ שאינו ראוי – כגון בעל מום מאי טעמא כמעשר דחל על בעל מום ונפקא מינה לאכלו בקדושת מעשר שלא ישחט באיטליז ולא ישקל בליטרא.
תמורת שמו אינה חלה אלא על דבר הראוי – ליקדש קדושה גמורה כשאר קדשים שאינן חלים כשקדם מומן להקדשן.
וקפריך משום דרבי ביה רחמנא דעביד תמורת שמו איגרועי מיגרעא – דלא חיילא על בעל מום הא כ״ש דבעי למיזל ביה טפי לחומרא הואיל וחמור כל כך דאיתיה בתמורת שמו.
מאי דרבי רבי – וקרא לא רבי אלא מידי דחזי לשלמים כדקתני הבקר לרבות י״א לשלמים.
מהיכא תיתי – דאמרינן הכי.
דבר החדש – תמורת שמו.
לישנא אחרינא נתפרש תמורת שמו שאינה חלה אלא על דבר הראוי – וסברא היא משום דאחמרא כשאר שלמים איגרועי מיגרע תמורת גופו איצטריך קרא לרבויי.
ומשני: אין דאי לא כתב ביה אמרינן למאי דרבי רבי כו׳ והא מהיכא תיתי – דלימא הכי דהא אינה מן המדות שהתורה נדרשת בהן ואכתי למאי כתביה לידון בדבר חדש בתמורת שמו אין לך בו אלא חידושו להכי איצטריך לרבויי. והכי עיקר דללישנא דלעיל איכא תרי פירכי חדא דמאי קאמר למאי דרבי רבי לאו מילתא לאוקומה הכי דהא תמורת שמו דקדשה איתרבי מוכל מעשר בקר וצאן ולא משמע אלא סתמא בין תם בין בעל מום ומאי דרבי מהבקר לא רבי אלא להקרבה דלא תימא דלדייניה בתמורת גופו ועוד דקא פריך ליה מהיכא תיתי ואין זה לשון הש״ס הואיל ואוקים דודאי מיגרע גרעא דלמאי דלא רבי לא רבי הוה ליה למימר מנא לך הא דאמרינן הכי אבל להאי לישנא מישתמע שפיר מהיכא תיתי כלומר מהיכא אתיא לי דלימא הכי דאצרכה קרא לרבוייה.
דקיבלה עליה – שיקריבנה ואע״ג דאמר הרי זו. מותרות – כגון אשם שניתק לרעייה דדמיו קריבין עולה וכגון הפריש מעות לחטאתו ואשמו וניתותרו מביא באותן דמים עולה דזהו מדרש יהוידע הכהן כל הבא ממותר חטאת וממותר אשם ילקח בהן עולות הבשר לשם והעורות לכהנים בפרק ולד חטאת (לקמן דף כג:). לנדבת צבור אזלי – לשופרות. לנדבת יחיד – הבעלים עצמן מביאין בדמים עולה ואינה עולה להן לחובתן אלא לשם דורון הוא.
רבי אליעזר – דאית ליה מותרות לנדבת יחיד אזלי בפרק ואלו קדשים (לקמן דף כ:) תמורת אשם ולד תמורה ולדן ולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה לשופרות רבי אליעזר אומר יביא בדמיו עולה.
סבר לה כוותיה בחדא – דמותרות לנדבת יחיד אזלי דלהכי אצטריך למעוטיה מתמורה. אי הכי – דלרבי שמעון עולת הבהמה מותרות לא עבדה תמורה ואפילו לא אמיר בה מעיקרא לא מצי אמיר בה השתא דעולה הבאה מן המותרות היא.
וחללו על אחרת – אי נמי נתכפר באשם אחר כו׳ כדפרישית לעיל בפירקין.
מהו שיחזור וימיר – דהיכא אמר רבי יוחנן אליבא דרבי שמעון אין ממירין וחוזרין וממירין היכא דקאים בקדושתיה אבל כגון קדושה אחרת לימא דמימר או דילמא ל״ש.
אי אליבא דרבי שמעון ממעשר ילפינן – כלומר הא דגמר ר׳ שמעון ממעשר דבר שבחובה לאפוקי עולת מותר דלא עבדה תמורה. אי משכחת תנא – דסבירא ליה כרבי אליעזר וכר׳ יוחנן דאמר לעיל אליבא דר״ש אין ממירין וחוזרין וממירין כו׳. בשני גופין וקדושה אחת מאי – דהיינו הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו והומם וחיללו על אחר. אלא שתי קדושות וגוף אחד – דהיינו נתכפר באשם אחר ונמצא ראשון האבוד וניתק לעולה.
תיבעי – לשון ירושלמי כמו תיקו בלשון בבלי.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״ודבר״ שמופיע במהדורתנו בסוף דף י״ג.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144