גמרא
פירוש
מוֹסִיף עֲלֵיהֶן תּוֹר וּבֶן יוֹנָה.
הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה וּשְׁלָמִים יָבִיא כֶּבֶשׂ אפֵּירַשְׁתִּי מִן בָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי יָבִיא פַּר וּפָרָה עֵגֶל וְעֶגְלָה מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי יָבִיא פַּר וּפָרָה עֵגֶל וְעֶגְלָה אַיִל וּרְחֵלָה שָׂעִיר וּשְׂעִירָה גְּדִי וּגְדִיָּיה טָלֶה וְטַלְיָיה.
הֲרֵי בעָלַי שׁוֹר יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּמָנֶה עֵגֶל יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּחָמֵשׁ אַיִל יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בִּשְׁתַּיִם כֶּבֶשׂ יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּסֶלַע.
גשׁוֹר בְּמָנֶה יָבִיא בְּמָנֶה חוּץ מִנְּסָכָיו עֵגֶל בְּחָמֵשׁ יָבִיא בְּחָמֵשׁ חוּץ מִנְּסָכָיו אַיִל בִּשְׁתַּיִם יָבִיא בִּשְׁתַּיִם חוּץ מִנְּסָכָיו כֶּבֶשׂ בְּסֶלַע יָבִיא בַּסֶּלַע חוּץ מִנְּסָכָיו.
דשׁוֹר בְּמָנֶה וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה לֹא יָצָא וַאֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר.
השָׁחוֹר וְהֵבִיא לָבָן לָבָן וְהֵבִיא שָׁחוֹר וגָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן לֹא יָצָא קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל יָצָא רַבִּי אוֹמֵר לֹא יָצָא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תודה ושלמים – או זה או זה.
יביא כבש – פחות שבתודה ושלמים.
פירשתי כו׳ – תודה ושלמים איכא לספוקי בזכרים ונקבות.
רחל – בת שתי שנים (טלה וטלייה) כבש בן שנתו. יביא הוא ונסכיו עמו במנה – כך נתפרש דינו בתורה שבע״פ.
בחמש – סלעים. אמר הרי עלי שור במנה יביאנו במנה חוץ מנסכיו – שהרי כך קבעו. שור במנה והביא שנים במנה לא יצא – שהרי קבע שור א׳ במנה. גמ׳ מר כי אתריה ומר כי אתריה – באתריה דת״ק גריע כבש מעוף ובאתריה דרבי אליעזר גריע עוף מכבש. פירשתי – איזה קרבן אביא ואקננו בסלע מדנחת לפרושי איכא לספוקי נמי באחריני הלכך יביא מכל דבר הקרב למזבח שוה סלע מכל אחד ובלבד שיוכל לקנות דבר שלם מסלע. ממה נפשך – דאי נמי עגל נדר הא יש בכלל מרובה מועט. דבר זה – ששנינו יביא פר ועגל לאו דברי הכל היא אלא מחלוקת דרבי ורבנן דלגבי קטן והביא גדול [לרבי] לא יצא משום הכי נקט תנא פלוגתא בסיפא לפרושי רישא דלאו דברי הכל היא. תנן התם – במס׳ שקלים (דף ט:).
ששה לנדבה – י״ג שופרות היו במקדש שבעה מהן מפורשים מה נותנין בהם תיקלים חדתין ותיקלים עתיקין קינים וגוזלי עולה ועצים ולבונה וזהב לכפורת הרי שבעה וששה מהן לנדבה בהן היו נותנין המותרות ההולכות לנדבת צבור דהוא קיץ המזבח והוי הבשר לעולה ועורות לכהנים. כנגד ששה בתי אבות שכל משמר חלוק לששה בתי אבות כנגד ששה ימי שבוע זה עובד יומו וזה עובד יומו ובשבת כולן שוין.
כדי שיהא להן שלום זה עם זה – שעורות של בהמות הנקחות מן השופרות היו לכהנים שמקריבין העולות וכל זמן שאין המזבח בטל לא היו לוקחין מן השופרות ואם לא היה להם אלא שופר אחד אתו לאינצויי דשמא באותו יום של בית אב ראשון או של בית אב שני יביאו נדרים ונדבות הרבה לא יטול הבית אב מן השופר כלום ובשאר ימות השבוע של אלו בתי אבות לא מייתו נדרים ונדבות כ״כ ונמצא אותן בתי אבות מקריבות מן השופר שלא יהא המזבח בטל והוו עורות שלהם ומנצי הנך קמאי בהדי הנך ואמרי יש לכם עורות ואנו אין לנו כלום ואי משום הנך עולות שהביאו יחידים במשמרות שלנו משום מזלינו הוא הלכך תקינו ששה שלא יטול זה משופרו של זה וכשהמעות באות נותנין אותן לששה שופרות. כנגד פר ועגל ואיל כבש וגדי ושעיר – שהמתנדב פר לעולה מביא ונותן לשופר ששמו פר במנה אחד כדאמר יביא במנה דפר (נקבה) במנה והמתנדב עגל מביא חמשה סלעים ונותן לשופר ששמו עגל וכן כולם והכהנים לוקחין ממעות שופר ששמו פר ויקריבו מאותו שופר פרים עד שיכלו כל המעות.
דר׳ היא דאמר קטן והביא גדול לא יצא – ולהכי הוו ששה שאין עולה באה אלא מהנך ששה בהמות. כנגד פרים – של חטאת ציבור שאבדו והפריש אחרים תחתיהן ואח״כ נמצאו הראשונים ונתקו לרעייה [דמיהן נופלין לשופר הראשון והאילים אשם גזילות ואשם מעילות שאבדו והפריש אחרים תחתיהן ואח״כ נמצאו הראשונים ונתקו לרעייה דמיהן נופלין] לשופר השני ובאים לנדבת ציבור.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
יביא כבש – פחות שבתודה ושלמים.
פירשתי כו׳ – תודה ושלמים איכא לספוקי בזכרים ונקבות.
רחל – בת שתי שנים (טלה וטלייה) כבש בן שנתו. יביא הוא ונסכיו עמו במנה – כך נתפרש דינו בתורה שבע״פ.
בחמש – סלעים. אמר הרי עלי שור במנה יביאנו במנה חוץ מנסכיו – שהרי כך קבעו. שור במנה והביא שנים במנה לא יצא – שהרי קבע שור א׳ במנה. גמ׳ מר כי אתריה ומר כי אתריה – באתריה דת״ק גריע כבש מעוף ובאתריה דרבי אליעזר גריע עוף מכבש. פירשתי – איזה קרבן אביא ואקננו בסלע מדנחת לפרושי איכא לספוקי נמי באחריני הלכך יביא מכל דבר הקרב למזבח שוה סלע מכל אחד ובלבד שיוכל לקנות דבר שלם מסלע. ממה נפשך – דאי נמי עגל נדר הא יש בכלל מרובה מועט. דבר זה – ששנינו יביא פר ועגל לאו דברי הכל היא אלא מחלוקת דרבי ורבנן דלגבי קטן והביא גדול [לרבי] לא יצא משום הכי נקט תנא פלוגתא בסיפא לפרושי רישא דלאו דברי הכל היא. תנן התם – במס׳ שקלים (דף ט:).
ששה לנדבה – י״ג שופרות היו במקדש שבעה מהן מפורשים מה נותנין בהם תיקלים חדתין ותיקלים עתיקין קינים וגוזלי עולה ועצים ולבונה וזהב לכפורת הרי שבעה וששה מהן לנדבה בהן היו נותנין המותרות ההולכות לנדבת צבור דהוא קיץ המזבח והוי הבשר לעולה ועורות לכהנים. כנגד ששה בתי אבות שכל משמר חלוק לששה בתי אבות כנגד ששה ימי שבוע זה עובד יומו וזה עובד יומו ובשבת כולן שוין.
כדי שיהא להן שלום זה עם זה – שעורות של בהמות הנקחות מן השופרות היו לכהנים שמקריבין העולות וכל זמן שאין המזבח בטל לא היו לוקחין מן השופרות ואם לא היה להם אלא שופר אחד אתו לאינצויי דשמא באותו יום של בית אב ראשון או של בית אב שני יביאו נדרים ונדבות הרבה לא יטול הבית אב מן השופר כלום ובשאר ימות השבוע של אלו בתי אבות לא מייתו נדרים ונדבות כ״כ ונמצא אותן בתי אבות מקריבות מן השופר שלא יהא המזבח בטל והוו עורות שלהם ומנצי הנך קמאי בהדי הנך ואמרי יש לכם עורות ואנו אין לנו כלום ואי משום הנך עולות שהביאו יחידים במשמרות שלנו משום מזלינו הוא הלכך תקינו ששה שלא יטול זה משופרו של זה וכשהמעות באות נותנין אותן לששה שופרות. כנגד פר ועגל ואיל כבש וגדי ושעיר – שהמתנדב פר לעולה מביא ונותן לשופר ששמו פר במנה אחד כדאמר יביא במנה דפר (נקבה) במנה והמתנדב עגל מביא חמשה סלעים ונותן לשופר ששמו עגל וכן כולם והכהנים לוקחין ממעות שופר ששמו פר ויקריבו מאותו שופר פרים עד שיכלו כל המעות.
דר׳ היא דאמר קטן והביא גדול לא יצא – ולהכי הוו ששה שאין עולה באה אלא מהנך ששה בהמות. כנגד פרים – של חטאת ציבור שאבדו והפריש אחרים תחתיהן ואח״כ נמצאו הראשונים ונתקו לרעייה [דמיהן נופלין לשופר הראשון והאילים אשם גזילות ואשם מעילות שאבדו והפריש אחרים תחתיהן ואח״כ נמצאו הראשונים ונתקו לרעייה דמיהן נופלין] לשופר השני ובאים לנדבת ציבור.במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י".
הערות
הערות
Gemara
Peirush