×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה כ״ה.גמרא
;?!
אָ
יְבָרְכוּךָ טוֹבִים הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת אעַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ במוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בַּעֲרָיוֹת מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ הָאוֹמֵר {ויקרא י״ח:כ״א} וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ לֹא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה.: גמ׳גְּמָרָא: בִּשְׁלָמָא מוֹדִים מוֹדִים דְּמִיחֲזֵי כִּשְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ נָמֵי דְּמַשְׁמַע עַל טוֹב אִין וְעַל רַע לָא וּתְנַן גחַיָּיב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה אֶלָּא עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ מ״טמַאי טַעְמָא. פְּלִיגִי בַּהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי בְּמַעְרְבָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא חַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמֵּטִיל קִנְאָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְחַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה מִדּוֹתָיו שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים וְאֵינָן אֶלָּא גְּזֵירוֹת. הַהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבָּה אֲמַר אַתָּה חַסְתָּ עַל קַן צִפּוֹר אַתָּה חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ (אַתָּה חַסְתָּ עַל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אַתָּה חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ) אֲמַר רַבָּה כַּמָּה יָדַע הַאי מֵרַבָּנַן לְרַצּוֹיֵי לְמָרֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ תְּנַן. וְרַבָּה לְחַדּוֹדֵי לְאַבָּיֵי הוּא דִּבְעָא. הַהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא דאָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הָאַדִּיר וְהֶחָזָק וְהָאַמִּיץ. אֲמַר לֵיהּ סַיֵּימְתִּינְהוּ לִשְׁבָחֵיהּ דְּמָרָךְ הַשְׁתָּא הָנֵי תְּלָתָא אִי לָאו דְּכַתְבִינְהוּ מֹשֶׁה בְּאוֹרָיְיתָא וַאֲתוֹ כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְתַקְּנִינְהוּ אֲנַן לָא אָמְרִינַן לְהוּ וְאַתְּ אָמְרַתְּ כּוּלֵּי הַאי מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וְהָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ (בְּאֶלֶף) דִּינְרֵי כֶסֶף לֹא גְּנַאי הוּא לוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא ההַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י׳:י״ב} וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה. מִכְּלָל דְּיִרְאָה מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא אִין לְגַבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמְּבַקְּשִׁין הֵימֶנּוּ כְּלִי גָּדוֹל וְיֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי קָטָן קָטָן וְאֵין לוֹ דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי גָּדוֹל. אָמַר רַבִּי זֵירָא והָאוֹמֵר שְׁמַע שְׁמַע כְּאוֹמֵר מוֹדִים מוֹדִים דָּמֵי. מֵיתִיבִי הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְכוֹפְלָהּ הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה מְגוּנֶּה הוּא דְּהָוֵי שַׁתּוֹקֵי לָא מְשַׁתְּקִינַן לֵיהּ לָא קַשְׁיָא הָא דְּאָמַר מִילְּתָא מִילְּתָא וְתָנֵי לַהּ הָא דְּאָמַר פְּסוּקָא פְּסוּקָא וְתָנֵי לֵהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא וְדִלְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כיון דַּעְתֵּיהּ וְהַשְׁתָּא כיון דַּעְתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא אִי לָא מְכַוֵּין דַּעְתֵּיהּ מָחֵינָא לֵיהּ בְּאַרְזַפְתָּא דְנַפָּחָא עַד דִּמְכַוֵּין דַּעְתֵּיהּ.: הַמְכַנֶּה בַּעֲרָיוֹת מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.: תנא רַב יוֹסֵף קְלוֹן אָבִיו וּקְלוֹן אִמּוֹ.: הָאוֹמֵר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר וְכוּ׳.: תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּיִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה1 וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן לע״זלַעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.: מתני׳מַתְנִיתִין: זמַעֲשֵׂה רְאוּבֵן נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם מַעֲשֵׂה תָמָר נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים מַעֲשֵׂה דָוִד וְאַמְנוֹן נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין. אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַפְטִירִין {יחזקאל ט״ז:ב׳} בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַםִ.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ נִקְרִין וּמִתַּרְגְּמִין וְיֵשׁ נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין וְיֵשׁ לֹא נִקְרִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין אֵלּוּ נִקְרִין וּמִתַּרְגְּמִין.: בָּלַ״ת עָקָ״ן נִשְׁפֶּ״ה סִימָן.: מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא אָתוּ לְשַׁיּוֹלֵי מָה לְמַעְלָה מָה לְמַטָּהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מתני׳ יברכוך טובים ה״ז דרך מינות – שאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וחכמים למדו (כריתות דף ו:) מחלבנה שריחה רע ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותן באגודה אחת.
על קן צפור יגיעו רחמיך – כלשון הזה רחמיך מגיעין על קן צפור כך חוס ורחם עלינו.
ועל טוב יזכר שמך – על טובותיך נודה לך או שאמר שני פעמים מודים כשהוא כורע משתקין אותו ובגמרא מפרש לה.
המכנה בעריות – בגמרא מפרש שדורש פרשת עריות בכינוי ואומר לא ערוה ממש דיבר הכתוב אלא כינה הכתוב בלשונו וקרא אותה ערוה המגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים כינוי הוא לשון היפך שמהפך דיבורו לשבח או לגנאי והרבה יש בלשון חכמים בספרי אספה לי שבעים איש (במדבר יא) ואל אראה ברעתי (שם) ברעתם היה לו לומר אלא שכינה הכתוב כיוצא בדבר וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב (תהלים קו) כבודי היה לו לומר אלא שכינה הכתוב.
האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך – לא תבא על הכותית ותוליד בן לע״ז.
משתקין אותו בנזיפה – שעוקר הכתוב ממשמעו שהוא עבודת חוק לאמוריים להעביר בניהן לאש ונותן כרת לבא על הכותית ומחייב חטאת על השוגג ומיתת ב״ד על המזיד בהתראה.
גמ׳ כשתי רשויות – ומקבל ומודה אלוה אחר אלוה.
על הרעה – ברוך דיין האמת.
על הטובה – ברוך הטוב והמטיב.
מטיל קנאה – לומר על העופות חס ועל הבהמות וחיות אינו חס.
ואינן אלא גזירת מלך – להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצותיו.
דכתבינהו משה בתורה – האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים (דברים י).
אנשי כנסת הגדולה – בספר עזרא (נחמיה ט) ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד.
חוץ מיראת שמים – אותה מסורה בידי אדם שיהא הוא עצמו מכין לבו לכך אע״ג שהיכולת בידו להכין לבבנו אליו דכתיב הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל (ירמיהו יח) ואומר והסירותי את לב האבן מבשרכם (יחזקאל לו). אמר מילתא מילתא ותני לה – כל תיבה אומר ושונה אין כאן משמעות שתי רשויות אלא מגונה וסכל הוא. חברותא כלפי שמיא – וכי כמנהג חבירו נוהג בהקב״ה לדבר לפניו שלא במתכוין וחוזר ומראה לו בכופלו שלא כיון בראשונה.
מרזפתא – מרטי״ל בלעז ותשם את המקבת מתרגמינן מרזפתא (שופטים ד).
תני רב יוסף – לפרושי מכנה דמתני׳ כדמתרגם ערות אביך וערות אמך קלנא דאבוך וקלנא דאמך ולא תגלה שום דבר קלון שבהן. תנא דבי רבי ישמעאל – לפרש מתני׳ בישראל הבא על הכותית הכתוב מדבר. מתני׳ מעשה ראובן – וישכב את בלהה פילגש אביו (בראשית לה).
נקרא – בבית הכנסת.
ולא מתרגם – חיישינן לגנותו.
מעשה תמר – ויהודה.
ומעשה עגל הראשון – כל פרשת העגל עד ואשליכהו באש (שמות לב) ומה שחזר אהרן וספר המעשה הוא קרוי מעשה עגל השני הוא שכתוב בו ויצא העגל הזה ולא יתרגם פן יטעו עמי הארץ ויאמרו ממש היה בו שיצא מאליו אבל המקרא אין מבינין.
הודע את ירושלם – את תועבותיה פרשה היא ביחזקאל. גמ׳ ויש לא נקרין ולא מתרגמין – מפרש בסיפא מעשה דוד ואמנון לא נקרין בהפטרה. מעשה בראשית כו׳ – ואמרינן במסכת חגיגה (דף יא:) המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם והתם מפרש טעמא אין רצונו של מלך שיזכירו שמו על אשפה כו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144