גמרא
פירוש
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מְזִימִּין אֶת הָעֵדִים אֶלָּא בִּפְנֵיהֶם כָּךְ אֵין מַכְחִישִׁין אֶת הָעֵדִים אֶלָּא בִּפְנֵיהֶם.
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן אִילּוּ הֲווֹ קַמַּן וּמַכְחִישִׁין לְהוּ הֲוָה הַכְחָשָׁה וְלָא הֲוָה מַשְׁגִּיחִין בְּהוּ דהוי לַהּ עֵדוּת מוּכְחֶשֶׁת הַשְׁתָּא דְּלֵיתַנְהוּ דְּאִילּוּ הֲווֹ לְקַמַּן דִּלְמָא הֲווֹ מוֹדוּ לְהוּ מְהֵימְנִי.
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אאוֹקֵי תְּרֵי לַהֲדֵי תְּרֵי וְאוֹקֵי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ מִידֵּי דְּהָוֵה אַנִּכְסֵי דְּבַר שָׁטְיָא דְּבַר שָׁטְיָא זַבֵּין נִכְסֵי אֲתוֹ בֵּי תְרֵי אָמְרִי כְּשֶׁהוּא שׁוֹטֶה זַבֵּין וַאֲתוֹ בֵּי תְרֵי וְאָמְרִי כְּשֶׁהוּא חָלִים זַבֵּין.
אָמַר רַב אָשֵׁי באוֹקֵי תְּרֵי לַהֲדֵי תְּרֵי וְאוֹקִי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת בַּר שָׁטְיָא וְלָא אֲמַרַן גאֶלָּא דְּאִית לֵיהּ חֲזָקָה דַאֲבָהָתֵיהּ אֲבָל לֵית לֵיהּ חֲזָקָה דַאֲבָהָתֵיהּ אָמְרִינַן כְּשֶׁהוּא שׁוֹטֶה זְבַן וּכְשֶׁהוּא שׁוֹטֶה זַבֵּין.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וכשם שאין מזימין העדים אלא בפניהם – שהרי הם באין לחייבן כדי לעונשן או נפש או ממון והתורה אמרה והועד בבעליו יבא בעל השור ויעמוד על שורו (ב״ק דף קיב:).
כך אין מכחישין – אפילו לבטל עדותן. לא הוו משגיחין בהו – בעדי השטר לגבות על פיהם.
השתא – דאיכא למימר אילו הוו קמן הוו מודו להני אמרת מהימני. ואוקי ממונא בחזקת מריה – בחזקת הלוה ואם קרקע היא תעמוד בחזקת המוכר ודקתני בבריי׳ אין נאמנים לא דליהוי שטרא מעליא למיגבי ביה אלא דלא קרעינן ליה ואי תפיס מידי והדר אתי האי ותבע מיניה לא מפקינן מיניה דאמרינן אוקי תרי לבהדי תרי וממונא בחזקת היכא דקאי.
זבין נכסיה – מכר קרקעותיו.
חלים – בריא. ולא אמרן – דאוקי נכסי בחזקת בר שטיא.
אלא דאית ליה – בנכסים הללו חזקה דאבהתא שהיו של אבותיו דחזקה מעלייתא היא.
אבל לית ליה בהו חזקה דאבהתא – אלא חזקה דנפשיה שקנאן הוא והוחזקו בידו כקנייתו כך מכירתו ואין חזקתו חזקה לבטל מכירתו. נהי דהזמה לא הויא – לעונשם לא נפש ולא ממון הכחשה הויא לבטל עדותן. אין מקיימין את השטר – מתוך שטר אחר.
אא״כ קרא ערער – על אותו שטר האחר והוחזק בב״ד על ידי עדיו דאי לא קרא עליו ערער חיישינן דלמא ההוא גופיה מזוייף הוא. משתי שדות – מעדים האלה אם חתומים על שני שטרות אחרים שהן מכר שתי שדות ואכלום הלקוחות ע״י שטרות הללו שלש שנים מקיימין שטר שלישי מהן אם החתימות דומות.
בשופי – בלא ערעור. וביוצא מתחת ידי אחר – שהשטרות הללו שמקיימין את השלישי מהם יוצא מתחת ידי אחר ולא מתחת ידיו של זה המוציא את השלישי.
זיופי זייף – הסתכל בכתב של אותן שטרות וכוון וחתם הוא עצמו את השלישי דוגמת אותה חתימה.
מכוין – מצמצם כתב בכתב הואיל ואינו לפניו. כותב אדם – אם עשאוהו עד בדבר וירא לשוכחו כותבו על חתיכת קלף ומצניעה.
ומעיד – ע״פ אותו כתב אפי׳ לאחר כמה שנים.
שזוכרה מעצמו – בלא ראיית השטר נזכר קצת מעדותו מאליו.
אע״פ שאין זוכרה מעצמו – אלא לאחר שרואה בשטר נתן בלבו ונזכר שלא נשתכח ממנו כל כך שכשמזכירים לו נזכר אבל אינו נזכר לגמרי לא דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם. עצמו מאי – אם בעל דין עצמו מזכירו עד שנזכר מאי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
כך אין מכחישין – אפילו לבטל עדותן. לא הוו משגיחין בהו – בעדי השטר לגבות על פיהם.
השתא – דאיכא למימר אילו הוו קמן הוו מודו להני אמרת מהימני. ואוקי ממונא בחזקת מריה – בחזקת הלוה ואם קרקע היא תעמוד בחזקת המוכר ודקתני בבריי׳ אין נאמנים לא דליהוי שטרא מעליא למיגבי ביה אלא דלא קרעינן ליה ואי תפיס מידי והדר אתי האי ותבע מיניה לא מפקינן מיניה דאמרינן אוקי תרי לבהדי תרי וממונא בחזקת היכא דקאי.
זבין נכסיה – מכר קרקעותיו.
חלים – בריא. ולא אמרן – דאוקי נכסי בחזקת בר שטיא.
אלא דאית ליה – בנכסים הללו חזקה דאבהתא שהיו של אבותיו דחזקה מעלייתא היא.
אבל לית ליה בהו חזקה דאבהתא – אלא חזקה דנפשיה שקנאן הוא והוחזקו בידו כקנייתו כך מכירתו ואין חזקתו חזקה לבטל מכירתו. נהי דהזמה לא הויא – לעונשם לא נפש ולא ממון הכחשה הויא לבטל עדותן. אין מקיימין את השטר – מתוך שטר אחר.
אא״כ קרא ערער – על אותו שטר האחר והוחזק בב״ד על ידי עדיו דאי לא קרא עליו ערער חיישינן דלמא ההוא גופיה מזוייף הוא. משתי שדות – מעדים האלה אם חתומים על שני שטרות אחרים שהן מכר שתי שדות ואכלום הלקוחות ע״י שטרות הללו שלש שנים מקיימין שטר שלישי מהן אם החתימות דומות.
בשופי – בלא ערעור. וביוצא מתחת ידי אחר – שהשטרות הללו שמקיימין את השלישי מהם יוצא מתחת ידי אחר ולא מתחת ידיו של זה המוציא את השלישי.
זיופי זייף – הסתכל בכתב של אותן שטרות וכוון וחתם הוא עצמו את השלישי דוגמת אותה חתימה.
מכוין – מצמצם כתב בכתב הואיל ואינו לפניו. כותב אדם – אם עשאוהו עד בדבר וירא לשוכחו כותבו על חתיכת קלף ומצניעה.
ומעיד – ע״פ אותו כתב אפי׳ לאחר כמה שנים.
שזוכרה מעצמו – בלא ראיית השטר נזכר קצת מעדותו מאליו.
אע״פ שאין זוכרה מעצמו – אלא לאחר שרואה בשטר נתן בלבו ונזכר שלא נשתכח ממנו כל כך שכשמזכירים לו נזכר אבל אינו נזכר לגמרי לא דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם. עצמו מאי – אם בעל דין עצמו מזכירו עד שנזכר מאי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush