גמרא
פירוש
שְׁקוֹל מִינַּהּ חֵפֶץ וַהֲדַר הַב לַהּ גִּיטָּא וַאֲזַל אִיהוּ ויהיב לַהּ גִּיטָּא וַהֲדַר שְׁקַל מִינַּהּ חֵפֶץ רַבִּי יוֹחָנָן אפּוֹסֵל בּוֹ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ואזל איהו ויהיב לה גיטא – ברישא דכי אמר ליה שקול חפץ ברישא קפיד איהו שהיה בדעתו לעכב הגט אם לא תתן לו החפץ ולרדותה בעיגונא עד שתתן הלכך הגט תלה בחפץ בדבר זה וזה אם שינה נעשה כמי שאמר לו אל תגרשנה אלא בבית וגירשה בעלייה הלכך ר׳ יוחנן פוסל בו בשליח ראשון וכ״ש בשלוחו והיינו דקאמר זימנין דגיטא נמי לא הוי הלכך תנא במתני׳ לא ישלחנו ביד אחר שמא כשימסור ראשון שליחות לשני לא ימסור לו דברים כהוייתן או השני לא ידקדק בהן ויהא משנה ומיפסיל גיטא וריש לקיש מכשר כו׳ קסבר לאו קפידא הוא אלא אורחא דמילתא קאמר ליה. מתני׳ עושה בב״ד שליח ומשלחו – שצריך הראשון לומר בפניהם בפני נכתב ובפני נחתם לפי שהאחרון לא יוכל לומר. שליח ב״ד אני – ומסתמא ב״ד עשו הדבר בהכשירו. גמ׳ שליח דשליח – השליח השני שנעשה בב״ד. האחרון – ולא תנן השני. ה״ג: אלא כי תבעי לכו בב״ד או אפי׳ שלא בב״ד. עושה כמה שלוחין – ראשון לשני ושני לשלישי וכן לעולם ואין צריך ב״ד הואיל ואין הראשון צריך לומר בפני נכתב האחרון נמי א״צ לומר שליח ב״ד אני. אם מת ראשון – עד שלא הגיע הגט לידה. בטלו כולן – קסבר מכחו באו. דקטנותא היא – בקטנותו אמר אבי שמועה זו שיש להשיב עליה. לא ידענא לה – איני מכירה. מסור מילך קמן – אמור דברי שליחותך בפנינו ותן לנו הגט ואמור בפני נכתב ובפני נחתם ואנו נמסרנו לו ויהיה שליח ב״ד. והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא – השליח הזה לא נעשה שליח לגרשה אלא למוסרו לאבא בר מניומי הלכך לאו במקום בעל קאי למוסרו ליד אחר. קפחינהו – קטע רגליהם שלא ימצאו רגלים לדבריהם. מאי קפחותא – הלא אינה תשובה דמי אמר ליה בעל אבא בר מניומי יגרשנה ולא אתה אי הוה האי ידע לה הרי צוהו תחלה לגרשה לשון קיפוח דטרונציי״ר שמקצרו מלמטה. איכא דאמרי – דרבא אמר שאינה תשובה אלא בטעות קפחם ואמר (ליה) רב אשי מאי טעותא שפיר קפחינהו. מאי קאמר ליה – בעל. אבא בר מניומי יגרשנה ולא אתה – מאחר שאינך מכירה הוא יהא שליח מעתה ולאו את בלישנא קמא גרסינן מי אמר ליה בלישנא בתרא גרסי׳ מאי קאמר ליה. איתניס – שליח. בגו תלתין – שלא יוכל לילך אחר שלשים. שליח שלא ניתן לגירושין הוא – בתוך שלשים. וליחוש – שמא בא בעל אצלה בתוך שלשים ונתייחד עמה ופייסה ובעל והוי גט ישן. ליחוש שמא פייס – בתוך י״ב חדש שיש שהות הרבה לבא ואין זה דומה לשולח גט ממדינת הים ואינו קובע זמן לשהותו בידו דהתם ליכא למיחש שמא פייס דמימר אמר הבעל השליח קדמני וכבר הגיע גט לידה ולא עקר נפשיה מספיקא. הכי גרסינן – ואמר רבה כו׳ באומר בפני בית דין בשעה שמסרו לשליח הרי היא נאמנת עלי כמאה עדים לעולם אם אערער לומר גט ישן הוא הריני מאמינה לאמר שלא באתי בתוך הזמן אצלה וכיון דמעיקרא הימנה תו לא מהימן לערער וכל שכן דאנן לא ליקו ולערער אלמא טעמא דאמר הכי אבל האי דלא אמר הכי ליחוש. אם אמרו בנשואה – שחביבה עליו ומחזר לפייסה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush