×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא גיטין ל׳.גמרא
;?!
אָ
כִּי מְשַׁוּוּ ב״דבֵּית דִּין שָׁלִיחַ בְּפָנָיו אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הֲדַר פַּשְׁטַהּ אבֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו שְׁלַחוּ מִתָּם בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.: הָהוּא דַּאֲמַר אִי לָא אָתֵינָא עַד תְּלָתִין יוֹמִין לֶיהֱוֵי גִּיטָּא אֲתָא וּפַסְקֵיהּ מַבָּרָא אֲמַר לְהוּ חֲזוֹ דַּאֲתַאי חֲזוֹ דַּאֲתַאי אֲמַר שְׁמוּאֵל בלָא שְׁמֵיהּ מַתְיָא. הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ אִי לָא פייסנא לַהּ עַד תְּלָתִין יוֹמִין לֶיהֱוֵי גִּיטָּא אֲזַל פַּיְּיסַהּ וְלָא אִיפַּיַּיסָא אָמַר רַב יוֹסֵף מִי יהיב לַהּ תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי וְלָא אִיפַּיַּיסָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב יוֹסֵף מִידֵּי תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי בָּעֵי לְמִיתַּב לַהּ הָא פַּיְּיסַהּ וְלָא אִיפַּיַּיסָא. הָא כְּמַאן דְּאָמַר יֵשׁ אוֹנֶס בְּגִיטִּין הָא כְּמַאן דְּאָמַר גאֵין אוֹנֶס בְּגִיטִּין.: מתני׳מַתְנִיתִין: דהַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּימִין וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מֵת הַכֹּהֵן אוֹ הַלֵּוִי אוֹ הֶעֱשִׁיר הֶעָנִי. המֵתוּ צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁים אִם הִלְוָון בִּפְנֵי ב״דבֵּית דִּין אֵינוֹ צָרִיךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת מִן הַיּוֹרְשִׁין.: גמ׳גְּמָרָא: וְאַף עַל גַּב דְּלָא אָתוּ לִידֵיהּ. אָמַר רַב ובְּמַכָּרֵי כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה וּשְׁמוּאֵל אָמַר זבִּמְזַכֶּה לָהֶם ע״יעַל יְדֵי אֲחֵרִים עוּלָּא אָמַר הָא מַנִּי ר׳רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּאָמַר עָשׂוּ אֶת שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה כְּזוֹכֶה. כּוּלְּהוּ כְּרַב לָא אָמְרִי בְּמַכָּרֵי לָא קָתָנֵי כִּשְׁמוּאֵל לָא קָאָמְרִי בִּמְזַכֶּה לָא קָתָנֵי כְּעוּלָּא נָמֵי לָא אָמְרִי כִּיחִידָאָה לָא מוֹקְמִינַן. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חהַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי וְאֶת הֶעָנִי לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מֵחֶלְקָן מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּימִין. וּפוֹסֵק עִמָּהֶן כְּשַׁעַר הַזּוֹל וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִבִּית וְאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ. וְאִם בָּא לַחֲזוֹר אֵינוֹ חוֹזֵר נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים אֵין מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עַל הָאָבוּד. אָמַר מָר פּוֹסֵק עִמָּהֶם כְּשַׁעַר הַזּוֹל פְּשִׁיטָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן טאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסַק כְּמִי שֶׁפָּסַק דָּמֵי. וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִבִּית מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּכִי לֵית לֵיהּ לָא יָהֵיב לֵיהּ כִּי אִית לֵיהּ נָמֵי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִבִּית. וְאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ דְּלָא קָרֵינָא בֵּיהּ {דברים ט״ו:ב׳} לֹא יִגּוֹשׂ. וְאִם בָּא לַחְזוֹר אֵינוֹ חוֹזֵר אָמַר רַב פָּפָּא ילֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת בְּכֹהֵן אֲבָל כֹּהֵן בְּבַעַל הַבַּיִת אִם בָּא לַחְזוֹר חוֹזֵר דִּתְנַן כנָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵּירוֹת יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ.: נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים אֵין מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן לְפִי שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עַל הָאָבוּד.: פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דַּאֲקוּן מַהוּ דְּתֵימָא אֲקַנְתָּא מִילְּתָא הִיא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: תַּנְיָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הַמַּלְוֶה מָעוֹת אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַלֵּוִי בב״דבְּבֵית דִּין וָמֵתוּ מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן בְּחֶזְקַת אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט וְאֶת הֶעָנִי בְּבֵית דִּין וָמֵת מַפְרִישׁ עָלָיו בְּחֶזְקַת עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל ר׳רַבִּי אַחַי אוֹמֵר בְּחֶזְקַת עֲנִיֵּי עוֹלָם. מַאי בֵּינַיְיהוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כי משוו ב״ד שליח – מי בעי בפניו דשליח קמא או אפילו שלא בפניו כגון זה שהוא אנוס ואינו יכול לעכב כאן וילך לדרכו. מברא – מעבר המים שלא מצא את המעבורת. לא שמיה מתיא – דלא מטי עד הכא ואין טענת אונס בתנאי גיטין למימר אניסנא א״נ יש אונס בגיטין הא אוקימנא בשמעתא קמייתא דכתובות דהאי אונסא דשכיח הוא ואיבעי ליה לאתנויי. ליהוי גיטא – מעכשיו אמסור לה גט על תנאי זה אי לא אפייס לה. פייסה – בדברים והרבה עליה ריעים ולא נתרצתה להשלים אתו. מי יהב לה תרקבא דדינרי ולא איפייסא – וכיון שלא עשה כן נמצא שלא פייסה ואע״פ שאין לו לא אמרינן אניס דאין אדם יכול לטעון אונס בתנאי של גט והוי גיטא. אטו תרקבא דדינרי בעי למיתב לה – והרי אין לו ואנוס הוא דהא פייסה במה שבידו לעשות ולא איפייסא ולא הוי גיטא דיש אונס בגיטין. הא כמאן דאמר כו׳ – פלוגתא דתרי לישני ואליבא דרבא היא במסכת כתובות בשמעתא קמייתא. מתני׳ להיות מפריש עליהן מחלקן – המלוה הזה כשיפריש תרומותיו ימכור התרומה ויעכב הדמים לעצמו בפרעון החוב זה בשביל הכהן וכן המעשר ראשון בשביל לוי ומעשר עני בשביל עני והמעשרות יעכב ויאכל אלא שמפריש מעשר מן המעשר לכהן שהן מותרין לזרים מכיון שאין כאן גזל מתנות שכבר נתן דמיהם לכהן זה ובשעת ההלואה פסק להם דמים. ליטול רשות מן היורשין – מפני שאין חוב זה מוטל עליהן לפרוע יטול מהם רשות אם רוצים שיתקבל חובו בשבילם יעכבם ממעשרות עצמו. אינו צריך ליטול רשות – דיש כח לב״ד להטיל חוב זה על כל הכהונה והלויה לפי שתקנתם הוא שימצאו מעות להלואה. גמ׳ ואע״ג דלא אתו לידיה – בתמיה אע״פ שאינו נותנן לכהן ויחזירם לו קתני מתני׳ דיפריש עליהן וכיון דלא מטו לידיה מאן זכי ליה להאי כהן הך תרומה שיקבלנה זה בחובו והיאך יצא ידי נתינה. במכרי כהונה – כמו איש מאת מכרו (מלכים ב יב) שהם מכיריו ואוהביו דאינו רגיל לתת תרומות ומעשרות אלא לכהן זה הלכך כיון דמלתא דפשיטא היא דלדידהו יהיב להו אסחי להו שאר כהני דעתייהו והוה כמאן דמטו לידייהו דהני. במזכה להן ע״י אחרים – כשהוא מפריש מוסרו למעשרות ביד אוהבו ואומר זכי במעשר זה לפלוני לוי והוה ליה כמאן דמטא לידיה וחוזר ומחזירן לו. עשו את שאינו זוכה כזוכה – במקומות הרבה מפני תקנה עשו כן לרבי יוסי בהניזקין (לקמן דף נט:) עני המנקף בראש הזית ומצודות חיות ועופות ומציאת חרש ובבכורות (דף יח:) כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ובגמרא דשנים אוחזין (ב״מ דף יב:) השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו דאף על פי שאין זכיה לקטן עשאוהו כזוכה ובכולן י״ל מפני תקנה עשו. כשער הזול – שאם יוזלו חיטין בשעת הפרשת תרומות אקבלם באותו השער של שעת הפרשה. ואין בו משום רבית – בשאר פוסקין בעינן עד שיצא השער וכאן פוסק בשעת הלואה בכך וכך אף על פי שלא יצא השער. ואם בא לחזור – לקמן מפרש. נתייאשו הבעלים – כגון שהלוהו כדי שיעור תרומות שנה זו ועל מנת לקבלם בשנה זו וראה שנשתדפו שדותיו ונתייאש מאותה הלואה ואמר ווי לחסרון כיס ואחר כך חזרו ונתקנו אין מפריש עליהם דיאוש דבר האבד הוא. פוסק עמהם כשער הזול פשיטא – בכל תנאי נמי אם בא לפסוק כשער הזול מי ימחה בידו גבי שאר פוסקין על הפירות נמי הכי תניא באיזהו נשך (ב״מ דף עב:). כמי שפסק דמי – וה״ק הפיסוק שהוא פוסק עמהן כשער הזול הוא שאם יוזלו מדמים הללו שהוא פוסק בשעת הלוואה יקבלם כשער הזול. דכי לית ליה – כגון אם נשתדפו שדותיו. לא קרינא ביה לא יגוש – שאינו יכול לתובעו כלום. בעל הבית – אם בא לחזור בכהן אין יכול שהרי כספו בידו וזה לא היה לו למשוך ממנו כלום דלימא ליה לא משכתי. אבל כהן חוזר בו – דכיון דעשאוהו כזוכה יכול לטעון לא משכת ממני פירות. לא צריכא דאקון – בשעה שייבשו ונתייאש כבר עלו בקנה. מהו דתימא אקנתא מילתא היא – דמשעלו בקנה אם מתייבשים חוזרים ומתקנים ומלתא דלא שכיחא הוא שיהו מתקלקלין לגמרי ולא הוי יאוש מעליא קמ״ל. אותו השבט – שהקרוב להם באותו השבט ראוי ליורשם וכל לויים זוכין במעשרות לפיכך יעכב זה את המעשרות בשביל הקרוב להם בלוייה. בחזקת עניי ישראל – הכא ליכא למימר בחזקת יורשין שמא יורשים עשירים הם אבל בחזקת שאר עניים יפריש ויעכבם דהואיל ותקנת עניים הוא ניחא להו לכל עניי ישראל שתהא דת זו נוהגת בישראל כדי שימצאו מלוים להם כשיצטרכו הלכך כי גבי משאר עניים לאו גוזל את העניים הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144