גמרא
פירוש
רֵאשִׁית הַגֵּז וְהַמַּתָּנוֹת וּפִדְיוֹן הַבֵּן וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר לִפְטוּר.
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר קָמָה אַקָּמָה רְמִי לֵיהּ.
לֵוִי זְרַע בְּכִישָׁר וְלָא הֲווֹ עֲנִיִּים לְמִשְׁקַל לֶקֶט אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת אֲמַר לֵיהּ {ויקרא י״ט:י׳} לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם אוְלֹא לְעוֹרְבִים וְלֹא לַעֲטַלֵּפִים.
מֵיתִיבִי באֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה לֹא מִגּוֹרֶן לָעִיר וְלֹא מִמִּדְבָּר לַיִּשּׁוּב וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן שׂוֹכֵר פָּרָה וּמְבִיאָהּ מִפְּנֵי הֶפְסֵד תְּרוּמָה.
שָׁאנֵי תְּרוּמָה דְּטָבְלָה וְלָא סַגִּיא דְּלָא מַפְרֵישׁ לַהּ.
וַהֲרֵי מַתָּנוֹת דְּלָא טָבְלִי וְתַנְיָא מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְלוֹג בַּעֲגָלִים לֹא יַפְשִׁיט אֶת הַזְּרוֹעַ.
לְהַפְשִׁיט אֶת הָרֹאשׁ לֹא יַפְשִׁיט אֶת הַלֶּחִי וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן מַעֲלִין אוֹתָן בְּדָמִים וְאוֹכְלָן מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן.
שָׁאנֵי מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה דִּנְתִינָה כְּתִיבָא בֵּיהּ הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי תְּרוּמָה נָמֵי נְתִינָה כְּתִיבָא בֵּיהּ.
וְאֶלָּא תַּעֲזוֹב יַתִּירָא לְמָה לִי.
לְכִדְתַנְיָא גהַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ וְלַשַּׁחַר הִשְׁכִּים וּבְצָרוֹ חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
הָהוּא שַׂקָּא דְּדִינָרֵי דַּאֲתָא לְבֵי מִדְרְשָׁא קָדֵים רַבִּי אַמֵּי וּזְכָה בָּהֶן וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָא כְּתִיב וְנָתַן וְלֹא שֶׁיִּטּוֹל מֵעַצְמוֹ רַבִּי אַמֵּי נָמֵי לַעֲנִיִּים זָכָה בָּהֶן.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי דְּתַנְיָא {ויקרא כ״א:י׳} וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו דשֶׁיְּהֵא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּנוֹי בְּחָכְמָה וּבְעוֹשֶׁר.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ השֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְגַדְּלִין אוֹתוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו.הדרן עלך הזרוע והלחיים
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ו רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ח
רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ט׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ב
טור יורה דעה ס״א:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ב׳
רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות ט׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ב
טור יורה דעה ס״א:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ב׳
ז רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ח
טור יורה דעה ס״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ג׳
טור יורה דעה ס״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ג׳
ח רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ח
טור יורה דעה ס״א:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ב׳
טור יורה דעה ס״א:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ב׳
ט רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:י״ט
טור יורה דעה ס״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ג׳
טור יורה דעה ס״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:ג׳
ראשית הגז כו׳ – כל הנך כולהו לא רמיא איסורא עלייהו אלא ממונא הילכך ספיקן לקולא. ופדיון פטר חמור – כדפרישית מפריש טלה והוא לעצמו. קמה אקמה רמי עליה – מתניתא אחריתי אשכח לר״מ דפטר בקמה של גר ספק נקצרה קודם שנתגייר ספק משנתגייר ורמייה אהא דקתני ספק לקט לקט ושני ליה בלשון בן אגרא אני שונה אותה. בכישר – מקום. אין מביאין – אין צריך ישראל לטרוח ולהביא תרומה מן הגורן לעיר ליד כהן אלא כהן הולך ומביאה. ואם אין שם כהן כו׳ – אלמא בעי לאפרושה ולאצנועה עד דמשכח כהן ה״נ בעי לאצנועה עד דמשכח עניים. שאני תרומה דטבלה – אוסרת הכל עליו משום טבל לפיכך על כרחו צריך להפריש. למלוג בעגלים – שמולגין אותן ברותחין עם עורן ואוכלין אותן עם העור. אין רשאי להפשיט את הזרוע – אלא נותנו לכהן כמו שהוא בעורו. הראש לא יפשיט את הלחי – כדמרבינן לקמן מקרא יתירא שאף הצמר שבראש כבשים הוא חייב ליתן לו וכ״ש העור. ואם אין שם כהן – לתת לו המתנות. מעלים אותם בדמים – שם את דמי המתנות ואוכל המתנות ונותן דמיהם לכהן הבא ראשון. נתינה כתיבא בהו – ועליו ליתנן לכהן. אלא תעזוב יתירא – דכתיב בלקט למה לי חד בקדושים תהיו וחד בשור או כשב לאו לרבויי שאפילו במקום שאין עניים שעליו להצניעם עד שימצא עניים. חייב בפרט ובעוללות כו׳ – אע״ג דהפקר פטור מכולם דבכולהו כתיב קצירך כרמך ולא של הפקר ובכולהו תנן כל שהוא אוכל ונשמר פרט לשל הפקר להכי אהני תעזוב יתירא דכתיב בכולהו לאתויי הפקר כי האי גוונא דהדר איהו וזכה ביה. בלקט ופאה כתיב תעזוב יתירא חד בקדושים תהיו וחד בשור או כשב ופרט בכרם היינו לקט. עוללות חד בקדושים תהיו וכרמך לא תעולל וחד במשנה תורה (כד) כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך. שכחה חד גבי שכחת אילן וחד גבי שכחת כרם דאמרינן לעיל (דף קלא.) אחריך זו שכחה. שקא דדינרי – דינרי זהב ששלחו ממקום אחר לבני הישיבה. ואיבעית אימא אדם חשוב – כגון ממונה ראש ישיבה יכול לקדם ולזכות שהרי עליו לגדלו ולהעשירו אפילו משלו וכ״ש ממאי דאתי ליה מעלמא. מתני׳ מן פרק של ארכובה – ארכובה הנמכרת עם הראש. עד כף של יד – עצם רחב של כתף שקורין אשפלדו״ן. והוא של נזיר – וכן זרוע בשלה האמור בנזיר (במדבר ו) כך ניטלת. וכנגדו ברגל שוק – האמור בשלמים (ויקרא ז) נמי הוי שתי עצמות מן הפרק של ארכובה עד בוקא דאטמא דהיינו כל הירך. סובך של רגל – היינו פרק שבין הקולית ועצם אמצעי. הפרק של לחי – אצל הצדעים וחותך כלפי מטה עד פיקה של גרגרת עד שיפוי כובע שהוא פקעיתא ופתחה של קנה בית הבליעה דהיינו לחיים התחתונות עם הלשון. גמ׳ הזרוע – ונתן לכהן הזרוע. כדאמר רבא – בפרק גיד הנשה (לעיל דף צא.) אליבא דרבי יהודה דאמר אינו נוהג אלא באחת והדעת מכרעת של ימין. ה׳ דהלחיים למאי אתא. חלב של הקבה וחלב שבתוך הקבה – חלב הקרום. כהנים נהגו בו עין יפה – שלא ליטלו מן הבעלים. אלמא דמדאורייתא של כהנים הוא דנפקא ליה מה״א יתירא והקבה. דורשי חמורות – מקראות הסתומים. היו אומרים – מנלן דשל ימין מהכא. יד – שנותנין לכהן כנגד ידו של פנחס שעל כך ניתנה לו ברית כהונת עולם וזה שכרו ואיזו יד שעושה מלחמה הוי אומר של ימין. זרוע המוקדשין – של איל נזיר. ת״ל תתנו – תרומה לכהן. זרוע חולין – מתנות כהונה. ובית שחיטה עמה – היינו תופס בעומק הצואר באלכסון יותר מן הפיקה. לעולם עד הפיקה ולא קשיא – ברייתא דקרי לה בית שחיטה ר׳ חנינא היא דמכשיר שחיטה למעלה מבית הבליעה ומתניתין דלא קרי לה בית שחיטה רבנן היא. ואיבעית אימא – ברייתא נמי רבנן היא והאי עמה דקתני לאו עם הלחי אלא עם הבהמה היה נשאר בית שחיטה והלחי ניטל עם הפיקה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush