×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין קל״ה.גמרא
;?!
אָ
פרק יא – ראשית הגז
מתני׳מַתְנִיתִין: רֵאשִׁית הַגֵּז נוֹהֵג בָּאָרֶץ ובחו״לוּבְחוּצָה לָאָרֶץ אבִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בבַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁים. חוֹמֶר בַּזְּרוֹעַ וּלְחָיַיִם וּבַקֵּבָה מֵרֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁהַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִין בַּבָּקָר וּבַצֹּאן בִּמְרוּבֶּה וּבְמוּעָט גוְרֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּרְחֵלוֹת וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּמְרוּבֶּה. וְכַמָּה הוּא מְרוּבֶּה ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ז׳:כ״א} יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים ד[חָמֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר] {שמואל א כ״ה:י״ח} חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת. רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת מָנֶה מָנֶה וּפְרָס חַיָּיבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת כׇּל שֶׁהֵן. וְכַמָּה נוֹתְנִין לוֹ המִשְׁקַל חֲמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל מְלוּבָּן וְלֹא צוֹאִי כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בֶּגֶד קָטָן שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ח:ד׳} תִּתֵּן לוֹ שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה. ולֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ פָּטוּר לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ חַיָּיב. זהַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל גּוֹי1 פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז חהַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ אִם שִׁיֵּיר הַמּוֹכֵר חַיָּיב לֹא שִׁיֵּיר הַלּוֹקֵחַ חַיָּיב טהָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים שְׁחוּפוֹת וּלְבָנוֹת מָכַר לוֹ שְׁחוּפוֹת אֲבָל לֹא לְבָנוֹת זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: בְּמוּקְדָּשִׁין מַאי טַעְמָא לָא אָמַר קְרָא {דברים י״ח:ד׳} צֹאנְךָ וְלֹא צֹאן הֶקְדֵּשׁ. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא צֹאנְךָ הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא קָדָשִׁים חַיָּיבִים בְּרֵאשִׁית הַגֵּז הָא לָאו בְּנֵי גִיזָּה נִינְהוּ דִּכְתִיב {דברים ט״ו:י״ט} וְלֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ. אִי בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. וְהָאָמַר ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֲסוּרִים בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה מִדְּרַבָּנַן סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּמִדְּאוֹרָיְיתָא בְּנֵי גִיזָּה נִינְהוּ הֵיכָא דִּגְזַז לֵיהּ לִיתֵּיב לֵיהּ. וְהָא קַדֵּישׁ לַהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִפְרוֹק וְלִיתֵּיב לֵיהּ. וְהָא בָּעֵי הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הָיוּ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אָמַר ר׳רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יַנַּאי הָכָא בְּמַקְדִּישׁ בְּהֶמְתּוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִיגְזוֹז וְלִיתֵּיב לֵיהּ אָמַר קְרָא צֹאנְךָ וְלֹא צֹאן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. אִי הָכִי קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ נָמֵי כָּחֲשִׁי. קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת נָמֵי כָּחֲשִׁי דְּאָמַר חוּץ מִגִּיזָּה וּכְחִישָׁה. קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ נָמֵי דְּאָמַר חוּץ מִגִּיזָּה וּכְחִישָׁה אפ״האֲפִילּוּ הָכִי פָּשְׁטָה קְדוּשָּׁה בְּכוּלַּהּ. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי וַהֲלֹא בְּמוּקְדָּשִׁין הָאוֹמֵר רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה כּוּלָּהּ עוֹלָה ואפי׳וַאֲפִילּוּ לר״מלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵין כּוּלָּהּ עוֹלָה הָנֵי מִילֵּי דְּאַקְדֵּישׁ דָּבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ אֲבָל הִקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ קָדְשָׁה. רָבָא אָמַר בְּמַקְדִּישׁ גִּיזָּה עַצְמָהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִיגְזוֹז וְלִיפְרוֹק וְלִיתֵּיב לֵיהּ. אָמַר קְרָא {דברים י״ח:ד׳} גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ מִי שֶׁאֵין מְחוּסָּר אֶלָּא גְּזִיזָה וּנְתִינָה יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר גְּזִיזָה פְּדִיָּיה וּנְתִינָה. אֶלָּא צֹאנְךָ לְמַאי אֲתָא לְכִדְתַנְיָא יבֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִים חַיָּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז ור׳וְרַבִּי אִלְעַאי פּוֹטֵר מ״טמַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי אִלְעַאי אָמַר קְרָא צֹאנְךָ וְלֹא שֶׁל שׁוּתָּפוּת. וְרַבָּנַן לְמַעוֹטֵי שׁוּתָּפוּת גּוֹי2 ור׳וְרַבִּי אִלְעַאי שׁוּתָּפוּת גּוֹי3 מְנָא לֵיהּ. נָפְקָא לֵיהּ מֵרֵישָׁא דִּקְרָא {דברים י״ח:ד׳} רֵאשִׁית דְּגָנְךָ וְלֹא שׁוּתָּפוּת גּוֹי4. וְרַבָּנַן רֵאשִׁית (הַגֵּז) הִפְסִיק הָעִנְיָן. ור׳וְרַבִּי אִלְעַאי וי״ווָיו הֲדַר עָרְבֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובד כוכבים".
E/ע
הערותNotes
מתני׳ ראשית הגז – כל הגוזז צאנו בין טלאים ובין זקנים ואפילו גוזזן מאה פעמים נותן ממנה מתנה לכהן ושיעורא מפרש לקמן מחמש גיזות שיש בכל אחד מנה ופרס היה נותן משקל חמש סלעים. נוהגין בבקר ובצאן – דכתיב (דברים יח) אם שור אם שה. ובמועט – אפילו לא שחט אלא אחת. אלא ברחלים – דגז צאנך כתיב ועזים לאו גז איקרו כדמפרש בגמרא. מנה מנה ופרס – כל אחת מנה וחצי ובציר מהכי לא חשיב גז שזו פחותה שבגיזות. כל שהן – בגמרא מפרש מאי היא. וכמה נותן לו – בגמרא מפרש אהיכא קאי. צואי – שלא נתלבן עדיין כולו. שצבעו – ישראל זה. פטור – דקנייה בשינוי דהוה ליה כמזיק מתנות כהונה או שאכלן. לבנו ולא צבעו – אין זה שינוי ואכתי בעיניה הוא. הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים – במחובר. פטור – דגז צאנך כתיב והאי צאן לאו דידיה הוא ואצאן דידיה קפיד קרא ולאו אגיזין דידיה. שחופות – לא שחור ולא לבן. זה נותן לעצמו – בגמרא מפרש טעמא. גמ׳ בקדשי בדק הבית – דמותרין בגיזה אתא קרא למעוטינהו מחיובא דראשית הגז. מדרבנן – תירוצא הוא. היכא – דעבר אדרבנן וגזז אמינא ליחייב להכי אתא קרא. והא קדשה לה – והיכי תיסק אדעתין דניחייב למיתב ליה מידי דהקדש ולמה לי למעוטינהו. כל הקדוש בבעלי חיים טעון העמדה והערכה היכא דאקדיש בהמה גופה והיכי משכחת לה דניחייב דאיצטריך קרא למעוטי והא אחר שגזז אינו יכול להעמיד הגיזה. הניחא למ״ד – בתמורה (דף לב:). קדשי בדק הבית לא היו בכלל כו׳ – איצטריך האי קרא דלא נימא ניפרוק וניתיב ליה. הכי גרסינן: סלקא דעתך אמינא ליגזוז וליתיב ליה – כלומר יגזוז לכתחלה וליתיב ליה דהא גז לא הקדיש. אי הכי – דבחוץ מגיזתה אוקימתה חוץ מגיזתה שהוא מותר לגוזזה שהגיזה שלו מאי דוחקך לאוקומה בקדשי בדק הבית אפילו קדשי מזבח נמי ובדעבר וגזז. ומשני מכחש – הגיזה הניטלת מכחשת הבשר ואסור לגוזזה. אפילו הכי – דאמר חוץ מגיזתה קדשה נמי גיזתה דאיידי דקדושת הגוף חמורה פשטה בכל המחובר בה אבל קדושת דמים כגון קדשי בדק הבית מאי דלא אקדיש לא אקדיש. והלא במוקדשים – כלומר בתחלת הקדש האומר רגלה של זו עולה כולה עולה אף בתמורה כשיאמר רגלה של זו תמורה תהא כולה תמורה ופליג אדרבי מאיר דאמר אין ממירין באברין ולא אברין בשלמין ובפרק בהמה המקשה היא מפורשת. ואפילו לר״מ דאמר אין כולה עולה – בפרק בהמה המקשה מייתי לה בגמרא אבל במקדיש דבר שהנשמה תלויה בו מוקמינן בתמורה דמודי ר״מ דקדשה כולה. רבא אמר – לא תטרח לאוקומי מתניתין במקדיש חוץ מגיזה וכחישתה אלא במקדיש גיזה לבדה וטעמא דמתניתין לאו מגז צאנך יליף דהכא צאנך הוא אלא מדסמך נתינה לגיזה. סלקא דעתך אמינא ליפרוק וליתיב – קא משמע לן דאמר קרא גז תתן מי שאינו מחוסר אלא גיזה ונתינה והכא משום העמדה והערכה ליכא דכי כתיבא העמדה במקדיש בהמה עצמה כתיבא. השתא דאתית להכי לא גרסינן. אלא צאנך – דמשמע מיעוטא למאי אתא למעוטי שותפות עובד כוכבים לרבנן או שותפות ישראל לרבי אלעאי. ולא של שותפות – דרוש הכי צאנך המיוחד לך. למעוטי שותפות דעובד כוכבים – אבל דישראל מיוחד לך קרינא ביה הואיל ושניהם בני חיוב וכל ישראל קרוים בלשון יחיד. ראשית הפסיק הענין – מדלא כתבינהו בחד ראשית ש״מ לא איתקוש הילכך איצטריך לפרושי בה מיעוטא לשותפות עובד כוכבים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144