×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא קידושין ט׳:גמרא
;?!
אָ
איְצִיאָה בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ אַף הֲוָיָיה בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ אוֹ דִלְמָא הֲוָיוֹת לַהֲדָדֵי מַקְּשִׁינַן מָה הֲוָיָיה דְכֶסֶף לָא בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ אַף הֲוָיָיה דִשְׁטָר לָא בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ. בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ בהֲוָיָיה לִיצִיאָה מַקְּשִׁינַן דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ד:ב׳} וְיָצְאָה וְהָיְתָה.: אִיתְּמַר כְּתָבוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ רָבָא וְרָבִינָא אָמְרִי מְקוּדֶּשֶׁת רַב פָּפָּא וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמְרִי גאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אָמַר רַב פָּפָּא אֵימָא טַעְמָא דִידְהוּ וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי אֵימָא טַעְמָא דִידְהוּ דִּכְתִיב וְיָצְאָה וְהָיְתָה מַקִּישׁ הֲוָיָיה לִיצִיאָה מָה יְצִיאָה לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אַף הֲוָיָיה נָמֵי לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ. וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי וְיָצְאָה וְהָיְתָה מַקִּישׁ הֲוָיָיה לִיצִיאָה מָה יְצִיאָה בָּעֵינַן דַּעַת מַקְנֶה אַף הֲוָיָיה בָּעֵינַן דַּעַת מַקְנֶה. מֵיתִיבִי דאֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי אֵירוּסִין וְנִשּׂוּאִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן מַאי לָאו שְׁטָרֵי אֵירוּסִין וְנִשּׂוּאִין מַמָּשׁ לָא שְׁטָרֵי פְּסִיקָתָא וְכִדְרַב גִּידֵּל אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב הכַּמָּה אַתָּה נוֹתֵן לְבִנְךָ כָּךְ וְכָךְ לְבִתְּךָ כָּךְ וְכָךְ עָמְדוּ וְקִדְּשׁוּ קָנוּ הֵן הֵן הַדְּבָרִים הַנִּקְנִים בַּאֲמִירָה.: וּבְבִיאָה.: מְנָא לַן אָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ב:כ״ב} בְּעוּלַת בַּעַל מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהּ בַּעַל עַל יְדֵי בְעִילָה א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי זֵירָא לר׳לְרַבִּי אֲבָהוּ וְאָמְרִי לַהּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן כְּעוּרָה זוֹ שֶׁשָּׁנָה רַבִּי {דברים כ״ד:א׳} וּבְעָלָהּ מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא עַד דִּמְקַדֵּשׁ וַהֲדַר בָּעֵיל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. מַתְקֵיף לַהּ ר׳רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אִם כֵּן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה דְּאָמַר רַחֲמָנָא בִּסְקִילָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אִי דְּאקַדֵּישׁ וַהֲדַר בְּעֵיל בְּעוּלָה הִיא אִי דְּאקַדֵּישׁ וְלָא בְּעֵיל לָאו כְּלוּם הוּא אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אָרוּס שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. א״לאֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי וְרַבָּנַן אֶלָּא בְּאַחֵר אֲבָל בַּעַל דִּבְרֵי הַכֹּל אִם בָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ עֲשָׂאָהּ בְּעוּלָה. מַאי הִיא דְּתַנְיָא הבָּאוּ עָלֶיהָ י׳עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וַעֲדַיִין הִיא בְּתוּלָה כּוּלָּן בִּסְקִילָה רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְכוּלָּן בְּחֶנֶק. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּשְׁטָר הוֹאִיל וְגוֹמֵר וּמוֹצִיא גּוֹמֵר וּמַכְנִיס. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי וּבְעָלָהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ זוֹ נִקְנֵית בְּבִיאָה וְאֵין אָמָה הָעִבְרִיָּה נִקְנֵית בְּבִיאָה. ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא תֵּיתֵי בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר מִיבָמָה וּמָה יְבָמָהּ שֶׁאֵין נִקְנֵית בְּכֶסֶף נִקְנֵית בְּבִיאָה זוֹ שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. מָה לִיבָמָה שֶׁכֵּן זְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִב {שמות כ״א:י׳} אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְאַחֶרֶת מָה אַחֶרֶת מִיקַּנְיָא בְּבִיאָה אַף אָמָה הָעִבְרִיָּה מִיקַּנְיָא בְּבִיאָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ א״כאִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא וּבָעַל מַאי וּבְעָלָהּ שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. וּלְרָבָא דְּאָמַר בַּר אֲהִינָא אַסְבְּרַהּ לִי {דברים כ״ד:א׳} כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ קִידּוּשִׁין הַמְסוּרִין לְבִיאָה הָווּ קִידּוּשִׁין קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה לָא הָווּ קִידּוּשִׁין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא אוֹ בְעָלָהּ מַאי וּבְעָלָהּ שְׁמַע מִינַּהּ כּוּלְּהוּ. וְרַבִּי הַאי בְּעוּלַת בַּעַל מַאי עָבֵיד לֵיהּ הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ בַּעַל עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּעוּלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְאֵין אַחֵר עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּעוּלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וּמִי אִית לֵיהּ לרבי הַאי סְבָרָא וְהָתַנְיָא בָּאוּ עָלֶיהָ י׳עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וַעֲדַיִין הִיא בְּתוּלָה כּוּלָּם בִּסְקִילָה רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְכוּלָּם בְּחֶנֶקמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אימא טעמא דידי מה יציאה בעינן דעת מקנה אף הויה בעינן דעת מקנה. כלומר אף דעת מקנה. אבל דעת קונה נמי בעינן דומיא דגיטין דבעינן דעת הבעל, כך ראיתי בפירושי הרמב״ן נר״ו, וכן הוא ודאי כדבריו מדאקשינן לרבא ורבינא מאין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהם, אלמא שטרי ארוסין ממש אין כותבין אותן לרב פפא ורב שרביא אלא מדעת שניהם. ומכל מקום צריך תלמוד דכיון שאינהו מגיטין ילפי, וגיטין הא לא בעו אלא דעת מקנה בלחוד, והכא דבעל קונה למה בעינן דעתו דדעת שניהם בגיטין לא אשכחן. ויש לומר דאי משום היקישא דגיטין בודאי בדעת האשה שהיא המקנה די, אלא משום דכתיב בו כי יקח ודרשינן ולא שתקיח את עצמה, על כרחין בעינן דעתו, הואיל ובעינן דעתה, דאי לא, הוי ליה כמקחת את עצמה. כך נראה לי.
ולענין פסק הלכה. ר״א ור׳ אלפסי פסקו כרב פפא ורב שרביא. משום דפשטא דמתניתין דאין כותבין שטרי ארוסין ונשואין מסייעא להו. ואע״ג דשנינן לה ואוקימנא בשטרי פסיקתא. לא סמכינן אשנויי, וכן הביא הרב אלפסי ראיה מהא דגרסינן בפרק הנושא את האשה (כתובות קב:) על הא דרב גידל אמר רב א״ל רבינא לרב אשי דברים הללו ניתנו ליכתב או לא ניתנו ליכתב, כלומר אם כתבן בשטר יש להם דין שטר לגבות ממשעבדי, ואם אמר פרעתי שאינו נאמן, או דלמא אע״פ שכתבן כמי שלא נכתבו דשעבודא לא קבילו עלייהו ויכול לומר נמי פרעתי. אמר ליה לא ניתנו ליכתב. ואקשינן עליה תא שמע אין כותבין שטרי ארוסין ונשואין אלא מדעת שינהם, מאי לאו בשטר פסיקתא, אלמא ככתובין הן, דאי סלקא דעתך לא ניתנו ליכתב אמאי צריך דעת, דמאי איכפת להו. ומפרקינן לא בשטרי ארוסין ממש וכדרב פפא ורב שרביא, אלמא רב אשי כרב פפא ורב שרביא סבירא ליה, דהא על כרחך למאי דסבירא ליה דלא ניתנו ליכתב מוקי מתניתין כוותייהו.
והר״ז הלוי כתב דאדרבא מההיא משמע דרב אשי כרבא ורבינא סבירא ליה, וההוא תא שמע סייעתא היא דמייתינן מינה לרב אשי, דהא דאמרינן ניתנו ליכתב הכי פירושו ניתנו ליכתב לעדים מעצמן בלא דעת שניהם או לא, כלומר אם יש לו דין שטר או לא, ואהדר ליה לא ניתנו ליכתב בלא דעת שניהם, לפי שאם כתבן כמלוה בשטר דמי וגובין מן המשועבדים, וסייעניה מדתנן אין כותבין שטר ארוסין ונשואין מאי לאו שטר פסיקתא, ודחינוה לא בשטרי ארוסין ממש, אבל שטרי פסיקתא כותבין, ודלא כרב אשי, אלמא רב אשי כרבא ורבינא סבירא ליה. ואינו מחוור. דאם כן לא הוי ליה למימר לא ניתנו ליכתב, דמשמע כלל כלל לא, מדלא אמר אין כותבין, ועוד מדאקשינן מהא דתנן בנותיהן נזונות מכנכסים בני חורין והיא ניזונת מנכסים משועבדים, ואוקימנא בשקנו מידו, ומאי קושיא מתניתין בשכתבו מדעתו. ואמאי אצטריך לאוקמה בשקנו מידו.
ומקצת מרבני צרפת פסוק הלכתא כרבא ורבינא, ואמרו דרבינא בתרא הוא, ורב אשי ורבינא הלכה כרבינא. ותמיהא לי דהא משמע דתרי רבינא הוו, חד קשיש דהוה בימי רבא, וכדאמרינן בכמה מקומות בתלמוד אמר ליה רבינא לרבא, וחד בימי רב אשי ותלמידו [הוי], ואי אפשר דהיינו רבינא דהוה בימי רבא, דההוא קשיש מיניה טובא, דהא ביום שמת רבא נולד רב אשי (קידושין עב:), ורבינא דהכא היינו רבינא דבימי רבא. ועוד תדע דאם איתא, מאי קא בעא מיניה רבינא מרב אשי דברים הללו ניתנו ליכתב או לא ניתנו ליכתב, דהא לדידיה מיפשט פשיטא ליה הכא דמתניתין דאין כותבין שטרי אירוסין בשטר פסיקתא היא, ואם כן על כרחך לא ניתנו ליכתב לפי פירושו של הר״ז הלוי ז״ל, ולפי פירוש הרב אלפסי ניתנו ליכתב, ומכל מקום חדא מינייהו הוי ליה לרבינא למפשט מינה למאי דסבירא ליה הכא.
והרב בעל ההלכות פסק כרבא ורבינא בסוף הלכות קדושין, וכן פסק רב נטרונאי גאון ז״ל כמו שנמצא בתשובות, ויש לחוש להן, וכן כתב ר״ח ז״ל, ויש מי שאומר הלכתא כרבא ורבינא, וצריך עיון עכ״ל.
והיכא דשויא שליח כתב הרמב״ם (פ״ג מהל׳ אישות הי״ח) שהוא כותבו מדעת השליח, והרמב״ן נר״ו כתב דאינו כותבו אלא מדעתה כדקיימא לן (גיטין סו.) גבי גט דאפילו באומר אמרו גט פסול או בטל, והכא נמי מהתם גמרינן, מה התם דעת מקנה בעיא ולא שלוחו אף כאן דעת מקנה ולא שלוחו ואפילו באומרת אמרו.
הוה אמינא עד דמקדש והדר בעיל קא משמע לן. ואם תאמר ור׳ מנא ליה דלא נימא הכי. ויש לומר דר׳ סבירא ליה כמאן דאמר (ב״מ צד, ב. סנהדרין סו.) משמע שניהן כאחד ומשמע אחד אחד בפני עצמו עד שיפרטו לך הכתוב יחדו כדרך שפרט לך בכלאים, ור׳ יוחנן סבר כמאן דאמר משמע שניהם כאחד.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144