×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ע״א.גמרא
;?!
אָ
אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיק יִשְׂרָאֵל אַחֵר בִּנְכָסָיו אוֹסֵר מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק יִשְׂרָאֵל אַחֵר אֵינוֹ אוֹסֵר. הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ מִבְּעוֹד יוֹם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיק וְלָא מִיבַּעְיָא כִּי לֹא הֶחְזִיק אַדְּרַבָּה כִּי לֹא הֶחְזִיק לָא אָסַר. אָמַר רַב פָּפָּא אֵימָא אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק וְהָא אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיק קָתָנֵי. ה״קהָכִי קָאָמַר אאע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק מִבְּעוֹד יוֹם אֶלָּא מִשֶּׁחָשֵׁיכָה כֵּיוָן דַּהֲוָה לֵיהּ לְהַחְזִיק מִבְּעוֹד יוֹם אוֹסֵר מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק יִשְׂרָאֵל אַחֵר אֵינוֹ אוֹסֵר. אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְלָא מִיבַּעְיָא כִּי הֶחְזִיק אַדְּרַבָּה כִּי הֶחְזִיק אָסַר. אָמַר רַב פָּפָּא אֵימָא אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיק וְהָא אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק קָתָנֵי ה״קהָכִי קָאָמַר באע״פאַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיק מִשֶּׁחָשֵׁיכָה כֵּיוָן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ לְהַחְזִיק מִבְּעוֹד יוֹם אֵינוֹ אוֹסֵר. קָתָנֵי מִיהַת רֵישָׁא אוֹסֵר אַמַּאי אוֹסֵר נִיבַטֵּל. מַאי אוֹסֵר דְּקָתָנֵי געַד שֶׁיְּבַטֵּל. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מתני׳מַתְנִיתִין מַנִּי ב״שבֵּית שַׁמַּאי הִיא דְּאָמְרִי אֵין בִּיטּוּל רְשׁוּת בְּשַׁבָּת דִּתְנַן מֵאֵימָתַי נוֹתְנִין רְשׁוּת ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִבְּעוֹד יוֹם וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. אָמַר עוּלָּא מ״טמַאי טַעְמָא דב״הדְּבֵית הִלֵּל נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת. אָמַר אַבָּיֵי מֵת גּוֹי1 בְּשַׁבָּת מַאי כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת אִיכָּא. אֶלָּא הָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דב״ש סָבְרִי בִּיטּוּל רְשׁוּת מִיקְנֵא רְשׁוּתָא הוּא וּמִיקְנֵא רְשׁוּתָא בְּשַׁבָּת אָסוּר וב״הוּבֵית הִלֵּל סָבְרִי אִסְתַּלּוֹקֵי רְשׁוּתָא בְּעָלְמָא הוּא וְאִסְתַּלּוֹקֵי רְשׁוּתָא בְּשַׁבָּת שַׁפִּיר דָּמֵי.: מתני׳מַתְנִיתִין: דבַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה שׁוּתָּף לִשְׁכֵנָיו לָזֶה בְּיַיִן וְלָזֶה בְּיַיִן אֵינָן צְרִיכִין לְעָרֵב. לָזֶה בְּיַיִן וְלָזֶה בְּשֶׁמֶן הצְרִיכִין לְעָרֵב ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵינָן צְרִיכִין לְעָרֵב.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב ווּבִכְלִי אֶחָד אָמַר רָבָא דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי לָזֶה בְּיַיִן וְלָזֶה בְּשֶׁמֶן צְרִיכִין לְעָרֵב אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא בִּכְלִי אֶחָד וְסֵיפָא בִּשְׁנֵי כֵלִים שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רֵישָׁא בִּשְׁנֵי כֵלִים וְסֵיפָא בִּשְׁנֵי כֵלִים מָה לִי יַיִן וָיַיִן מָה לִי יַיִן וָשֶׁמֶן. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי יַיִן וָיַיִן רָאוּי לְעָרֵב יַיִן וְשֶׁמֶן אֵין רָאוּי לְעָרֵב.: ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵין צְרִיכִין לְעָרֵב.: וַאֲפִילּוּ לָזֶה בְּיַיִן וְלָזֶה בְּשֶׁמֶן אָמַר רַבָּה הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּחָצֵר שֶׁבֵּין שְׁנֵי מְבוֹאוֹת ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ. דִּתְנַן אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים עֵירְבוּ שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת עִם הָאֶמְצָעִית הִיא מוּתֶּרֶת עִמָּהֶן וְהֵן מוּתָּרוֹת עִמָּהּ וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי דָּמֵי הָתָם קָתָנֵי שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת הָכָא קָתָנֵי אֵין צְרִיכִין לְעָרֵב כְּלָל. מַאי אֵין צְרִיכִין לְעָרֵב שְׁכֵנִים בַּהֲדֵי בַּעַל הַבַּיִת אֲבָל שְׁכֵנִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי צְרִיכִין לְעָרֵבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אע״פ שלא החזיק אינו אוסר ולא מיבעי כי החזיק אדרבא כי החזיק הוא דאסר. פירוש: לאו בשהחזיק קאמר דאסר, דכל שמת גר בשבת והחזיק ישראל אינו אוסר באותה שבת, דכיון דאין לו יורשין הוה ליה כשמת כמבטל רשותו לכל. אלא הכי קאמר: אדרבא אין לך אוסר לעולם בשלא החזיק, אלא אדרבא בשהחזיק. א״נ יש לפרש אדרבא אם איתא דנאסר בשהחזיק הוא דאסר ולא בשלא החזיק, ומאי קאמר אף ע״פ שלא החזיק וכל שכן בשהחזיק, אדרבא החזיק הוא דאית ליה למיסר טפי. כנ״ל. ר׳ יוחנן אמר מתנייתא מני ב״ש היא דאמרי אין ביטול רשות בשבת. פירוש: קסבר ר׳ יוחנן דאוסר לגמרי קאמר ואפילו בביטול לא סגי ומני ב״ש, אבל לב״ה אינו אוסר לגמרי אלא עד שיבטל וכדתריץ רב נחמן. ומיקנא רשותא בשבת אסור. ואף ע״ג דאמרינן בגיטין פרק הזורק (גיטין עז:) תיזל ותיחוד ותפתח כי היכא דליקני ביתא וליקני גיטא אגב ביתא. שאני התם דלגבי שכיב מרע הקלו כדי שלא תטרף דעתו עליו, וכמו שהתירו לקנות ממנו בשבת וכדאמרינן (ב״ב קנו:) קונין משכיב מרע ואפילו בשבת. גמרא: אמר רב ובכלי אחד. ואף ע״ג דב״ה שרו בחולק את עירובו כדמלא מנא מיהא, כדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מט.). התם שאני דמעיקרא נתנו לשם עירוב, אבל לא נשתתפו לשם עירוב דוקא בכלי אחד. ואפילו לר׳ ששת דמשמע דסבירא ליה לעיל בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מח ב) דבבית אחד ואפילו בשני כלים עירובו עירוב גבי הא למה הדבר דומה לשלש חצרות, הכא מודה דדוקא בכלי אחד ומן הטעם שאמרנו. ומיהו מסתברא דלאביי חשיב הכא טפי מהתם, דאילו התם בדמלי מנא ואייתר הרי זה עירוב הא בחולק בשני כלים אינו עירוב, ואילו הכא יין ביין לדידיה אפילו בשני כלים כיון דראוי לבילה הרי זה עולה להן משום עירוב. וטעמא דמילתא כיון דחלקוהו מדעת נראין כמקפידין על עירובן שלא יתערבו, ומה שמו עירוב שמו ואין זה מעורב. אבל אלו שלא חלקוהו מדעת שלא נשתתפו מעיקרא על דעת עירוב אע״פ שהוא בשני כלים אין כאן הקפדה ולא חיישינן. כנ״ל.
אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים שפיר. ולזה ביין ולזה בשמן דנקט, הוא הדין יין ביין בכענין זה, אלא דאורחא דמילתא נקט שאין דרכן של יין ושמן שנותן בכלי אחד כיון שאינן חיבור זה לזה אינו עולה להן משום עירוב. ותדע לך דהא לר׳ שמעון דאמר אין צריכין עירוב אקשינן בסמוך דרך פשיטות ואפילו לזה ביין ולזה בשמן בתמיהה. אלא מילתא פשיטא היא דלכולי עלמא בעינן עירוב, כנ״ל.
אמר רבא הכא בחצר שבין שני מבואות עסקינן ור׳ שמעון לטעמיה דלא גזר. ואי קשיא לך דהא משמע דלא פליגי חכמים עליה דר׳ שמעון הכא אלא בשנשתתף לזה ביין ולזה בשמן, הא לזה ביין ולזה ביין מודו ליה, ואי בחצר שבין שני מבואות אמאי לא גזרי רבנן כדגזרי התם. לא היא דהכא אי נשתתף לזה ביין ולזה ביין ובכלי אחד לרב ולאביי אפילו בשני כלים הרי זה כאילו עירבו כולן כאחד והרי האמצעי מחברן והרי כולן מותרין זה עם זה ואפילו מבואות בהדדי כשלשה חצרות, דהתם בשנתנו עירובן באמצעית בכלי אחד לר׳ יהודה או בבית אחד לר׳ ששת כיון שהוא מין אחד וראוי להיות עירובן אחד, אבל כשנשתתף לזה ביין ולזה בשמן אי אפשר להיות עירובן אחד והרי זה כאילו עירב עם זה לעצמו ועם זה לעצמו והלכך המבואות אסורין זה עם זה. ולרבנן דגזרי׳ אפילו החצר אסור עם שניהם, ולר׳ שמעון דלא גזר מותרת עם זה ועם זה ומבואות אסורין זה עם זה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144