×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין מ״ט.גמרא
;?!
אָ
אַף זוֹ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁלָשְׁתָּן אֲסוּרוֹת. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אַלִּיבָּא דִּשְׁמוּאֵל א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים עֵירְבוּ שְׁתַּיִם עִם הָאֶמְצָעִית זוֹ מְבִיאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וְאוֹכֶלֶת וְזוֹ מְבִיאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וְאוֹכֶלֶת זוֹ מַחְזֶרֶת מוֹתָרָהּ לְתוֹךְ בֵּיתָהּ וְזוֹ מַחְזֶרֶת מוֹתָרָהּ לְתוֹךְ בֵּיתָהּ. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁלָשְׁתָּן אֲסוּרוֹת. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל חָצֵר שֶׁבֵּין שְׁנֵי מְבוֹאוֹת עֵירְבָה עִם שְׁנֵיהֶם אֲסוּרָה עִם שְׁנֵיהֶם. אלֹא עֵירְבָה עִם שְׁנֵיהֶם אוֹסֶרֶת עַל שְׁנֵיהֶן. הָיְתָה בְּאֶחָד רְגִילָה וּבְאֶחָד אֵינָהּ רְגִילָה זֶה שֶׁרְגִילָה בּוֹ אָסוּר וְזֶה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ מוּתָּר. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בעֵירְבָה עִם שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ הוּתַּר רְגִילָה לְעַצְמוֹ. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר שְׁמוּאֵל גאִם עֵירְבָה רְגִילָה לְעַצְמוֹ וְזֶה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ לֹא עֵירַב וְהִיא עַצְמָהּ לֹא עֵירְבָה דּוֹחִין אוֹתָהּ אֵצֶל שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ. וּכְגוֹן זֶה כּוֹפִין עַל מִדַּת סְדוֹם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דהַמַּקְפִּיד עַל עֵירוּבוֹ אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב מָה שְׁמוֹ עֵירוּב שְׁמוֹ. ר׳רַבִּי חֲנִינָא אָמַר עֵירוּבוֹ עֵירוּב אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא מֵאַנְשֵׁי וַרְדִּינָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל ההַחוֹלֵק אֶת עֵירוּבוֹ אֵינוֹ עֵירוּב. כְּמַאן כְּבֵית שַׁמַּאי דְּתַנְיָא חֲמִשָּׁה שֶׁגָּבוּ אֶת עֵירוּבָן וּנְתָנוּהוּ בִּשְׁנֵי כֵלִים ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין זֶה עֵירוּב וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הֲרֵי זֶה עֵירוּב. אֲפִילּוּ תֵּימָא ב״הבֵּית הִלֵּל ועַד כָּאן לָא קָאָמְרִי ב״הבֵּית הִלֵּל הָתָם אֶלָּא דְּמָלְיָין לְמָנָא וְאִיַּיתַּר אֲבָל הֵיכָא דְּפַלְגֵיהּ מִיפְלָג לָא. וְתַרְתֵּי לְמָה לִי צְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָתָם מִשּׁוּם דְּקָפֵיד אֲבָל הָכָא אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא מִשּׁוּם דְּפַלְגֵיהּ מִיפְלָג אֲבָל הָתָם אֵימָא לָא צְרִיכָא. אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי אַבָּא לְרַב יְהוּדָה בְּבֵי מַעְצַרְתָּא דְּבֵי רַב זַכַּאי מִי אָמַר שְׁמוּאֵל הַחוֹלֵק אֶת עֵירוּבוֹ אֵינוֹ עֵירוּב וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל זבַּיִת שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ עֵירוּב אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן אֶת הַפַּת מ״טמַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמַר דְּכֵיוָן דְּמַנַּח בְּסַלָּא כְּמַאן דְּמַנַּח הָכָא דָּמֵי ה״נהָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּמַנַּח בְּסַלָּא כְּמַאן דְּמַנַּח הָכָא דָּמֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ הָתָם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין פַּת מ״טמַאי טַעְמָא דְּכוּלְּהוּ הָכָא דָּיְירִי. אָמַר שְׁמוּאֵל עֵירוּב מִשּׁוּם קִנְיָן. וא״תוָאֵם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹנִין בְּמָעָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. הֵיכָא דְּעֵירַב מִיהוּ לִקְנֵי. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מָעָה עִיקָּר וְזִמְנִין דְּלָא שְׁכִיחַ מָעָה וְלָא אָתֵי לְאִיעָרוֹבֵי בְּפַת דְּאָתֵי עֵירוּב לְאִיקַלְקוֹלֵי. רַבָּה אָמַר חעֵירוּב מִשּׁוּם דִּירָה. מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּלִי. וּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערבה עם שתיהן אסורה עם שתיהן. אבל הן עצמן מותרות לעצמן שאין עירובן אוסרן, דעד כאן לא אסרי להו אלא משום גזירה דילמא אתי לאשתמושי חיצונות אהדדי, ודי לגזירה זו לאסור תשמישן זו עם זו אבל כל חדא וחדא משתמשת לעצמה. לא עירבה עם שתיהן אוסרת על שתיהן. ודוקא כשלא עירבה היא לעצמה, אבל עירבה היא לעצמה אינה אוסרת על אחת מהן, דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה וכדקיימא לן בפרק הדר (עירובין עה.). אם עירבה אצל שאינה רגילה הותר רגילה לעצמו. וא״ת ומאי שנא כי עירבה עם שאינה רגילה ומשום דחזרה רגילה כשאינה רגילה, אפילו לא עירבה נמי בהדי שאינה רגילה אלא שעירבה היא לעצמה אינה אוסרת על שתיהן כלל, משום דהו״ל רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת שלא במקומה. כבר תירץ הראב״ד ז״ל דהכא בשנשתתפה עם שאינה רגילה שיתופי מבואות ולא עירבה עמה ואפילו בעצמה לא עירבה, וס״ל כר״מ דס״ל לקמן (עירובין עג:) דבעינן שיתוף ובעינן עירוב, וכיון שאינו מונח בבית שבחצר אינו עולה לא לשיתוף ולא לעירוב, ואינה מותרת לא עם המבוי ולא לעצמה. וקמ״ל השתא דאע״ג דאינה מותרת אפילו במקומה ורגל שאינה מותרת במקומה לכ״ע אוסרת שלא במקומה, אפילו הכי כיון שגלתה דעתה דבהאי ניחא ליה ובהאי לא ניחא ליה, חזר שאינו רגיל כרגיל ואסור מחמתה והרגיל כאינו רגיל ומותר לעצמו. וצריכא דאי אשמעינן התם משום דקא קפיד וכו׳. כתב הראב״ד ז״ל: דהלכה כר׳ חנינא במקפיד, משום דר׳ חנינא קשיש משמואל, ועוד דמיקל והלכה כדברי המיקל בעירוב. אבל בחולק את עירובו בדלא מלי מנא הלכה כשמואל, דהא לא אשכחן (אנן) [מאן] דפליג עליה. וכן נראה דעת הרב אלפאסי ז״ל שהזכיר בפרק חלון (עירובין עט:) דברי שמואל בחולק את עירובו ולא הזכיר דברי שמואל במקפיד על עירובו, דאלמא ס״ל דבחולק הלכה כמותו ובמקפיד אין הלכה כמותו. ה״ג: איכא בינייהו כלי ושאין בו שוה פרוטה וקטן. וזו היא גירסתו של רש״י ז״ל. פירוש: כלי. למ״ד משום קנין מערבין בכלי, דהא קונין בכלי בין שיש בו שוה פרוטה ובין שאין בו שוה פרוטה וכדקיימא לן (שבועות מ:) דיצאו כלים למה שהן. ולמ״ד משום דירה אין דירה אלא במקום שפיתו מצויה שם. ושאין בו שוה פרוטה. כלומר: פת שיש בו מזון שתי סעודות ואין בו שוה פרוטה, דלמ״ד משום דירה איכא, למ״ד משום קנין ליכא.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×