שן תותבת – שנפלה שנה והושיבה שן אחרת במקומה.
ימותו כל בני אלמנה – קלל הבעל שימות ותהיה אשתו אלמנה, ועוד קלל בניו, שיקראו בני אלמנה לאחר מיתתו, שימותו גם הם.
(והוא) [והא] הדין לזילותא הוא דאכוון – וכיון שכן לרוק בגופו של רבן שמעון בן גמליאל נתכוון.
על מנת שתראי מום יפה שביך – אסרה בהנאתו אם תוכל להראות שום דבר נאה בה לר׳ ישמעאל ברבי יוסי. מום, כמו מאום כדכתיב (איוב ל״א:ז׳) ובכפי דבק מאום, והוא כמו מאומה.
ושרייה – שלא מצא בה שום דבר נאה. ואיכא דגרסי עד שתראי מום יפה, כלומר שתהא אסורה עד שתראה היא דבר נאה בגופה לר׳ ישמעאל, וכשראה ר׳ ישמעאל ששמה נאה לה התירה.
סגלגל – עגול.
תרוטות – עגולות.
בלום – סתום, כמו אוצר בלום (בבא בתרא דף נ״ח.).
כפולות – גדולות.
שקוט – קצר כדתנן בבכורות (דף מ״ג:) צוארו שקוט.
צבה – נפוח.
בוציני – תרגום של אבטיחים (במדבר י״א:ה׳).
שרגי – נרות דמתרגמינן בוציניא (שמות ל׳:ח׳).
תברינהו אבבא – מתוך שהיה כעוס על מעשיה אמר לה דליתברינהו אדשא, והיא חשבה שתשברם בראש בבא בן בוטא.
שני בנים כבבא – כנגד תרין שרגי. ואיתי הכא האי עובדא לאשמועינן חסידותיה דבבא בן בוטא, כי היכי דאייתי עובדא דרבן שמעון בן גמליאל ודרבי ישמעאל.
מתני׳ נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה – אפילו נדרים שנדרה בעודה פנויה דארוס מיפר בקודמין בשותפותיה דאב כדאיתא בגמ׳ ונערה דנקט לאפוקי בוגרת שאין לאביה רשות בה ואינו מיפר נדריה וארוס נמי בלא שותפותיה דאב לא מצי מיפר אבל ה״ה נמי דבת י״א שנה שנדריה נבדקים דאב וארוס מפירין נדריה.פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה