×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מַאי אִיכָּא בֵּין מוּמָא לְשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אִיכָּא מִשּׁוּם אַחוֹלֵי עֲבוֹדָה מוּמָא מַחֵיל עֲבוֹדָה דִּכְתִיב {ויקרא כ״א:כ״ג} מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לָא מַחֵיל עֲבוֹדָה.
The Gemara asks: What difference is there between a priest disqualified from performing the Temple service due to a full-fledged blemish that disqualifies both people and animals, and a priest disqualified from performing the Temple service because he is not equal among the seed of Aaron? The Gemara responds: There is a difference between them with regard to profaning the Temple service. A priest with a full-fledged blemish who performs rites in the Temple profanes the service he has performed, as it is written: “He has a blemish; that he not profane My Sanctuaries” (Leviticus 21:23). A priest who is not equal among the seed of Aaron does not profane the service he performs.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי איכא – בין כהן הנפסל במום גמור לכהן הנפסל משום שאין שוה בזרעו של אהרן דהיינו כילון וליפתן וכל הנך.
גמרא איכא בינייהו עשה ואח״כ צ״ל פיסקא כילון כו׳ ושראשו שקוט מלפניו וסקיפ׳ מאחוריו כו׳ פסקא הקרח פסול כו׳ א״ר יוחנן הקרחנין והננסין והזבלגנין כו׳ זבלגנין אצטריך לאשמועינן ומהו דתימא כו׳ ותרי שדראות כו׳ כבר רמא נהליה כו׳ כצ״ל:
בפרש״י בד״ה לגדגלידא כו׳ למטה הס״ד ובד״ה שקוט כו׳ בשגו״ג הס״ד ובד״ה זבלגנין שעיניהם כו׳ ובד״ה ננסים תנינא במתני׳ הקפח כו׳ ובד״ה לכולהו מבעלי חטרות ואילך כו׳ ובד״ה אלא הא כו׳ פסיל להו אלא משום כו׳ ובד״ה שגבינין כו׳ על פניו גמרא כו׳ כצ״ל:
תוס׳ בד״ה בבהמה כו׳ מטעם נפל משמע דאיירי כו׳ אינו ולד דלא חיי ומדפסל ליה כו׳ וכן משמע דלרב דוקא פריך הס״ד ואח״כ מ״ה סכי כו׳ סכי לשון חסוכי כו׳ ובד״ה ושנשרו כו׳ שקורין ריס לשערות שרגילין להיות נושרין כו׳:
ושואלים: מאי איכא [מה הבדל יש] להלכה בין כהן הנפסל לעבודה משום שיש בו מומא [מום] גמור, השווה באדם ובבהמה, לבין כהן שנפסל לעבודה מחמת שאינו שוה בזרעו של אהרן? ומשיבים: איכא [יש] הבדל ביניהם משום אחולי [חילול] עבודה; כהן שיש בו מומא [מום] ועבד במקדש — מחיל [מחלל] עבודה שעבד, דכתיב [שנאמר]: ״מום בו ולא יחלל את מקדשי״ (ויקרא כא, כג), ומה שעשה — פסול. אבל מי שאינו שוה בזרעו של אהרן, אף על פי שאסור לו לעבוד במקדש — לא מחיל [אינו מחלל] עבודה, לא נפסלה עבודתו.
The Gemara asks: What difference is there between a priest disqualified from performing the Temple service due to a full-fledged blemish that disqualifies both people and animals, and a priest disqualified from performing the Temple service because he is not equal among the seed of Aaron? The Gemara responds: There is a difference between them with regard to profaning the Temple service. A priest with a full-fledged blemish who performs rites in the Temple profanes the service he has performed, as it is written: “He has a blemish; that he not profane My Sanctuaries” (Leviticus 21:23). A priest who is not equal among the seed of Aaron does not profane the service he performs.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) מַאי אִיכָּא בֵּין שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּמִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֲשֵׂה.:

The Gemara further asks: What difference is there between a priest disqualified from performing the Temple service because he is not equal among the seed of Aaron, e.g., one whose head is pointed, and a priest disqualified from performing the Temple service due to the mere appearance of a blemish, such as one whose eyelashes have fallen out, as stated in the mishnayot further on in this chapter? The Gemara responds: There is a difference between them with regard to the violation of the prohibition, which is stated as a positive mitzva, i.e., that priests who are equal shall serve in the Temple. A priest who is not equal among the seed of Aaron who performs the Temple service transgresses this prohibition. By contrast, a priest who is disqualified due to the appearance of a blemish is disqualified by rabbinic law, and he does not transgress a Torah prohibition by performing the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי איכא בין שאין שוה לזרעו ומשום מראית העין – דמשום מראית העין הוי קיל מכולהו:
איכא בינייהו עשה – דכתיב מזרע אהרן הכהן מי ששוה בזרעו של אהרן ראוי לעבודה ושאינו שוה אין ראוי לעבודה והיינו לאו הבא מכלל עשה עשה. למראית העין אפילו איסור עשה ליכא:
משום מראית העין – כגון הנך דקחשיב במתני׳ משום מראית העין שמאוסין לראות כגון שנשרו ריסי עיניו ושנטלו שיניו.
עשה – מי שאינו שוה בזרעו של אהרן עובר בעשה אם עבד דהכי משמע השוה בזרע אהרן הוי כהן ויעבוד שאינו שוה לא יעבוד ולאו הבא מכלל עשה עשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד שואלים: מאי איכא [מה הבדל יש] בין מי שנפסל לעבודה מחמת שאינו שוה בזרעו של אהרן, כגון אלו ששנינו במשנתנו, הכילון והלפתן וכו׳, ובין מי שנפסל במשניות להלן משום מראית העין, כגון מי שנשרו ריסי עיניו? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] איסור עשה, שכהן שאינו שווה בזרעו של אהרן שעבד — עובר על מצות עשה, שרק איש שהוא שווה בזרעו של אהרן מותר בעבודה. אבל בדבר שהוא מטעם מראית העין — אין זה איסור שמן התורה, אלא חכמים אמרו שלא יעבוד.
The Gemara further asks: What difference is there between a priest disqualified from performing the Temple service because he is not equal among the seed of Aaron, e.g., one whose head is pointed, and a priest disqualified from performing the Temple service due to the mere appearance of a blemish, such as one whose eyelashes have fallen out, as stated in the mishnayot further on in this chapter? The Gemara responds: There is a difference between them with regard to the violation of the prohibition, which is stated as a positive mitzva, i.e., that priests who are equal shall serve in the Temple. A priest who is not equal among the seed of Aaron who performs the Temple service transgresses this prohibition. By contrast, a priest who is disqualified due to the appearance of a blemish is disqualified by rabbinic law, and he does not transgress a Torah prohibition by performing the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) כִּילוֹן. אדְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְאַכְלָא.: לַפְתָּא דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְגַדְגָּלִידָא דְּלִיפְתָּא תָּנָא וְצַוָּארוֹ עוֹמֵד בְּאֶמְצַע רֹאשׁוֹ.:

§ The Gemara clarifies the blemishes that the mishna lists as disqualifying a priest: One whose head is pointed [kilon], this is one whose head resembles the cover of a barrel, narrow above and wide below. One whose head is turnip-like, this is one whose head resembles the top of a turnip, wide above and narrow below. The Sages taught in a baraita another detail relating to this blemish: And his neck stands in the middle of his head, i.e., his head protrudes equally in all directions around his neck, whereas a typical person’s neck is situated at the back of his head.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הכילון – לאכלא דדנא שהוא משופע וחד למעלה:
לפתם – שדומה ראשו ללפת שרחב למעלה מכל צדדין:
ותנא – כגון שצוארו עומד באמצע ראשו שהראש בולט מכל סביביו. מקבא. דדמי ראשיה למקבא שבולט הפדחת הרבה לחוץ וכן העורף מאחריו ולצדעיו שוה ראשו ודומה לפטיש שיוצא מלפניו ומלאחריו והיינו מקבא כגון ותשם את המקבת בידה:
ערך לפת
לפתא(כלאים פ״א שבת נא.) הטומן לפת וצנון תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין פי׳ רב האי טעות הוא זה שאם האימהות טמונין והעלין מגולין הרי זו זריעה מעולה אלא דוקא אם היו מקצתן מגולין אינו חושש משום כלאים דלאו ירק באילן נינהו ולא משום שביעית דלאו זריעה נינהו ולאו משום מעשר דאי איכא התם דראשי לפתות ולא מצטרפי הני לתייבינהו להנך במעשר ונוטלין בשבת נמצא תיובתא דשמואל ורב הונא דלא קאמצריך למשלפינן ומדמצינן במחט (כלים פרק ט) ותן תתיכה של לפת ושל גמי פירוש אם נפלו במים טמאים ושתו ואח״כ נפלו לתנור הלפתן והמקבן ושראשו שקוע. (בכורות מג:) לפתן דדמיא רישיה לגרגלידא דליפתא פירוש שראשו דומה ללפת שרחב למעלה מכל צדדיו:
א. [ריבען.]
לאכלא – לכסוי של חבית (מלמעלה) שחד מלמעלה ורחב מלמטה וחבירו בסנהדרין בפ׳ זה בורר לו אחד (דף כח:) כי אכלא לדנא.
לגדגלידא דליפתא – לראש הלפת שראשה רחב והולכת וכלה למטה.
באמצע הראש – שראשו בולט לאחוריו כלפניו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א שנינו במשנה שמומים אלו פוסלים את הכהנים: הכילון, הלפתן, המקבן, שראשו שקוט וסקיפת. ומבארים: ״כילון״דדמי רישיה לאכלא [שדומה ראשו לכיסוי של חבית], רחב מלמטה וצר מלמעלה. ״לפתא״דדמי רישיה לגדגלידא דליפתא [שדומה ראשו לראש של לפת], שהוא רחב ומעוגל, ונעשה צר מלמטה. תנא [שנה החכם]: וצוארו עומד באמצע ראשו, שראשו בולט לכל הכיוונים בשווה. ולא כצוארו של אדם רגיל, שעומד בצד האחורי של ראשו.
§ The Gemara clarifies the blemishes that the mishna lists as disqualifying a priest: One whose head is pointed [kilon], this is one whose head resembles the cover of a barrel, narrow above and wide below. One whose head is turnip-like, this is one whose head resembles the top of a turnip, wide above and narrow below. The Sages taught in a baraita another detail relating to this blemish: And his neck stands in the middle of his head, i.e., his head protrudes equally in all directions around his neck, whereas a typical person’s neck is situated at the back of his head.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מַקָּבָן. דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְמַקָּבָן.: וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט מִלְּפָנָיו.: וּסְקִיפָת מֵאֲחוֹרָיו כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי שְׁקִיל פִּיסָּא תָּנָא וְצַוָּארוֹ שָׁקוּט וְשָׁמוּט שָׁקוּט דחביא מחבא שָׁמוּט דַּאֲרִיךְ ושמוט.:

One whose head is hammer-like [makkavan], this is one whose head resembles a hammer, with his forehead protruding. And one whose head is indented [shakut], this is one with a depression in the front of his head. And one wherein the back of his head protrudes [sekifat] is someone for whom it appears a piece from the back of his head has been removed, as people say: A piece has been taken [shakil pisa]. Sekifat is understood to be an abbreviation of that term. The Sages taught in a baraita: And a priest whose neck is short, or one whose neck is narrow, is disqualified from performing the Temple service as well. A priest with a short neck is one whose neck is hidden and is not visible between his shoulders. A priest with a narrow neck is one whose neck is long and narrow.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שקוט מלפניו – שראשו בולט הרבה לפניו:
ושקיפה מאחריו – שדומה כמי שנחתך ממנו חתיכה מאחריו והיינו שקיל פיסיא:
דחביס מיחבס – שצוארו משוקע בין כתיפיו ושמוט דאריך צוארו ודק ובולט פרצופו הרבה לחוץ:
ערך פס
פסא(בכורות מג:) אילו תנא שקוט מלפניו פי׳ שראשו בולט הרבה לפניו סיקפס מאחריו פירוש שדומה כמי שנחתך ממנו חתיכה מאחריו והיינו שקל פסיא:
א. [שטיק.]
למקבא – לקרדום שערפו עגול וקצר ברוחב.
שקוט מלפניו – שראשו משופע מלפניו באלכסון כעין כלי של נגר שקורין בשגו״ג.
מאחוריו – שגובה ראשו חסר מאחוריו.
שקיל פיסא – שנראה כמי שניטל ממנו חתיכה.
דחביא מיחבא – שראשו מוטל בין כתפיו ודומה כמי שראשו שמוט אשלויישו״ד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

״מקבן״דדמי רישיה למקבן [שדומה ראשו למקבת, מעין פטיש]. ״ושראשו שקוט״ — כוונתו שיש מעין שקע בראשו מלפניו. ״וסקיפת״ — שראשו נראה כאילו ניטלה חתיכה מאחוריו, כדאמרי אינשי [כמו שאומרים אנשים]: שקיל פיסא [נטולה חתיכה], ו״סקיפת״ הוא כעין קיצור של לשון זו. עד כאן בפירוש המומים שנזכרו במשנה. ומעירים, תנא [שנה החכם] בברייתא עוד מומים הפוסלים בכהן: וצוארו שקוט (קצר) ושמוט. ומבארים: שקוטדחביא מחבא צוארו חבוי], אינו נראה בין כתפיו. שמוטדאריך צוארו ארוך] ושמוט.
One whose head is hammer-like [makkavan], this is one whose head resembles a hammer, with his forehead protruding. And one whose head is indented [shakut], this is one with a depression in the front of his head. And one wherein the back of his head protrudes [sekifat] is someone for whom it appears a piece from the back of his head has been removed, as people say: A piece has been taken [shakil pisa]. Sekifat is understood to be an abbreviation of that term. The Sages taught in a baraita: And a priest whose neck is short, or one whose neck is narrow, is disqualified from performing the Temple service as well. A priest with a short neck is one whose neck is hidden and is not visible between his shoulders. A priest with a narrow neck is one whose neck is long and narrow.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וּבַעֲלֵי חֲטָרוֹת ר׳רַבִּי יְהוּדָה כּוּ׳.: דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּפָסְלָא כִּי פְּלִיגִי דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם מָר סָבַר בהָא אֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּמָר סָבַר קִרְקוּרָא דְּבִישְׂרָא בְּעָלְמָא הוּא.:

The mishna teaches: And with regard to those with humped backs, Rabbi Yehuda deems them fit for service and the Rabbis deem them disqualified. The Gemara elaborates: In a case where there is a bone in his hump, everyone agrees that the priest is disqualified for Temple service. They disagree when there is no bone. One Sage, i.e., the Rabbis, holds that this person is not equal among the seed of Aaron and is therefore disqualified from performing the Temple service; and one Sage, Rabbi Yehuda, holds that it is merely a piece of flesh and is not considered a blemish.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעלי חטרות – שלועזין חלדרובא:
קורקורא דבשרא – היינו תלתול בעלמא:
ערך קדקד
קדקדא(בכורות מג:) קדקדא דבשרא בעלמא הוא פי׳ תלתול (בראשית רבה סב) ואלה שני חיי ישמעאל מה ראה הכתוב לייחס שמו של רשע כאן ע״י שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו (בויקרא רבה בצו פ׳ זובח) אלו בני אדם שנוהגין בשפחות היתר בעולם הזה הקב״ה תולה בקדקדי ראשיהן לעתיד לבא הה״ד אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו וכל עמא יימרון ייזיל ההוא גברא בחוביה:
א. [שייטעל, עקע.]
קרקורא – חתיכה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב שנינו במשנה: ובעלי חטרות (גבנון, חטוטרת, בליטה בגב) — ר׳ יהודה מכשיר, וחכמים פוסלים. ומסבירים: במקרה דאית ביה [שיש בה, בחטוטרת] עצםכולי עלמא לא פליגי דפסלא [הכל אינם חולקים שהיא פוסלת] את הכהן לעבודה. כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בחטוטרת דלית ביה [שאין בה] עצם, מר סבר [חכם זה, חכמים, סבור]: הא [הרי] אינו שוה בזרעו של אהרן ויש לפוסלו, ומר סבר [וחכם זה, ר׳ יהודה, סבור]: קרקורא דבישרא בעלמא [חתיכה של בשר בלבד] הוא, ואינו נחשב למום.
The mishna teaches: And with regard to those with humped backs, Rabbi Yehuda deems them fit for service and the Rabbis deem them disqualified. The Gemara elaborates: In a case where there is a bone in his hump, everyone agrees that the priest is disqualified for Temple service. They disagree when there is no bone. One Sage, i.e., the Rabbis, holds that this person is not equal among the seed of Aaron and is therefore disqualified from performing the Temple service; and one Sage, Rabbi Yehuda, holds that it is merely a piece of flesh and is not considered a blemish.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) הַקֵּרֵחַ פָּסוּל.: אָמַר רָבָא ל״שלֹא שָׁנוּ אֶלָּא גשֶׁאֵין לוֹ לְאַחֲרָיו וְיֵשׁ לוֹ לְפָנָיו אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו כָּשֵׁר וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו וְאֵין לוֹ לְפָנָיו.

§ The mishna teaches that the kere’aḥ, i.e., anyone who does not have a row of hair encircling his head from ear to ear, is disqualified from performing the Temple service. Rava says: The Sages taught that a kere’aḥ is disqualified only if he does not have a row of hair in the back of his head but he has a row of hair in the front. But if he has a row of hair both in the front and in the back, he is fit for performing the Temple service. And all the more so, when he has hair in the back but he does not have in the front he is fit for performing the Temple service, as this is typical of older men.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא שנו אלא שאין לו – שיטה של שער מקפת מאזן לאזן לאחריו ויש לו לפניו.
אבל יש לו לאחריו ולפניו כשר וכל שכן שיש לו לאחריו ואין לו לפניו – דטפי הוי נוי בשיש לו לאחריו ולא לפניו יותר מכשיש לו סביב כל הראש ובאמצע הוי קרח.
אמר רבא לא שנו כו׳ – יש גירסא אחרת בספרים לבד גירסת הקונטרס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג שנינו במשנה: הקרח פסול. איזהו קרח — כל שאין לו שיטה (שורה) של שיער מקפת מאוזן לאוזן. אמר רבא: לא שנו שהקרח פסול אלא שאין לו שיטה של שיער לאחריו, ויש לו לפניו. אבל יש לו שיטה של שיער גם לפניו וגם לאחריוכשר, וכל שכן שהוא כשר כשיש לו לאחריו ואין לו לפניו, שהוא כדרכם של אנשים מבוגרים.
§ The mishna teaches that the kere’aḥ, i.e., anyone who does not have a row of hair encircling his head from ear to ear, is disqualified from performing the Temple service. Rava says: The Sages taught that a kere’aḥ is disqualified only if he does not have a row of hair in the back of his head but he has a row of hair in the front. But if he has a row of hair both in the front and in the back, he is fit for performing the Temple service. And all the more so, when he has hair in the back but he does not have in the front he is fit for performing the Temple service, as this is typical of older men.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא וְאִם יֵשׁ לוֹ ה״זהֲרֵי זֶה כָּשֵׁר אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו וְאֵין לוֹ לְפָנָיו אֲבָל יֵשׁ לוֹ בֵּין לְאַחֲרָיו בֵּין לְפָנָיו פָּסוּל וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָנָיו וְאֵין לוֹ לְאַחֲרָיו וּדְאֵין לוֹ כְּלָל דְּפָסוּל.

And there are those who teach the statement of Rava with regard to the latter clause of the mishna: And if he has a row of hair, that person is fit for performing the Temple service. Rava says: The Sages taught that such a person is fit only when he has a row of hair in the back but he does not have in the front. But if he has a row of hair both in the back and in the front, he is disqualified from performing the Temple service. And all the more so, one who has a row of hair in the front and does not have in the back, or one who does not have any hair at all, is disqualified.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיכא דמתני לה אסיפא – דמתני׳ לא שנו דיש לו כשר אלא שיש לו לאחריו שיטה מקפת מאזן לאזן ולא לפניו אבל יש לו נמי לפניו פסול וכ״ש שאין לו כלל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואיכא דמתני אסיפא [ויש ששונים דבר זה על הסוף של הלכה זו]: ואם יש לו שיטה של שיער — הרי זה כשר. אמר רבא: לא שנו שהוא כשר אלא שיש לו לאחריו ואין לו לפניו, אבל יש לו בין לאחריו בין לפניופסול, וכל שכן שיש לו לפניו ואין לו לאחריו, וכן שאין לו כלל, לא לפניו ולא לאחריו, שפסול.
And there are those who teach the statement of Rava with regard to the latter clause of the mishna: And if he has a row of hair, that person is fit for performing the Temple service. Rava says: The Sages taught that such a person is fit only when he has a row of hair in the back but he does not have in the front. But if he has a row of hair both in the back and in the front, he is disqualified from performing the Temple service. And all the more so, one who has a row of hair in the front and does not have in the back, or one who does not have any hair at all, is disqualified.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַקַּרְחָנִין וְהַנַּנָּסִין וְהַזַּבְלְגָנִין פְּסוּלִין לְפִי שֶׁאֵינָן שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן קַרְחָנִין תְּנֵינָא נַנָּסִין תְּנֵינָא.

§ Rabbi Yoḥanan says: The bald priests, and the priests who are dwarves, and the priests with leaky eyes, are disqualified from performing the Temple service, since they are not equal among the seed of Aaron. The Gemara asks: Why is it necessary for Rabbi Yoḥanan to state this? With regard to bald priests, we learn in the mishna that they are disqualified. Similarly, with regard to priests who are dwarves, we learn in a mishna (45b) that they are disqualified.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והזבלגנין – איכא דאמרי שיש לפלוף בעינו. וא״ד שיוצא רירו:
קרחנין וננסין תנינא במתניתא ומאי קמ״ל ולשמעינן זבלגנין גרידא:
זבלגנין – שעיניהם זבות וזולגות מים.
ננסין תנינא – במתני׳ הקפח והננסין והחרש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד אמר ר׳ יוחנן: הכהנים הקרחנין (הקרחים) והננסין והזבלגנין (שעיניהם זולגות תמיד) — פסולין לעבודה, לפי שאינן בכלל מי שהוא שוה בזרעו של אהרן. ושואלים: מדוע הוצרך ר׳ יוחנן לומר כן? הלא קרחנין — כבר תנינא [שנינו] במשנתנו, וכן ננסיןתנינא [שנינו] להלן (מה,ב)!
§ Rabbi Yoḥanan says: The bald priests, and the priests who are dwarves, and the priests with leaky eyes, are disqualified from performing the Temple service, since they are not equal among the seed of Aaron. The Gemara asks: Why is it necessary for Rabbi Yoḥanan to state this? With regard to bald priests, we learn in the mishna that they are disqualified. Similarly, with regard to priests who are dwarves, we learn in a mishna (45b) that they are disqualified.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) דזַבְלְגָנִין אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַשְׁמוֹעִינַן וּמַהוּ דְּתֵימָא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן.

The Gemara responds: It was necessary for him to teach us this statement with regard to priests with leaky eyes, as the halakha with regard to them does not appear in any mishna. And furthermore, it was necessary for him to reiterate the halakha with regard to bald priests and dwarves lest you say they are disqualified only by rabbinic law, due to the appearance of a blemish. Rabbi Yoḥanan therefore teaches that they are disqualified by Torah law, as they are not equal among the seed of Aaron.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כולהו איצטריך ליה דמהו דתימא משום מראית העין נינהו קמ״ל משום דשאינו שוה בזרעו של אהרן:
ואמאי מספקא לן דמשום מראית העין:
זבלגנים איצטריכא ליה – דלא תנן.
ומהו דתימא כו׳ – כלומר והנך נמי איצטריכו דמהו דתימא הא דפסיל להו במתניתין משום מראית העין פסיל להו ולא עברו בעשה אי פלחי להכי אשמעינן רבי יוחנן דמשום שאינו שוה בזרעו של אהרן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: זבלגנין איצטריך ליה לאשמועינן [הוצרך לו להשמיענו], שהרי אינם נזכרים במשנה. וגם קרחנים וננסים הוצרך להשמיענו, שכן מהו דתימא [שתאמר] שפסולם אינו אלא מדברי חכמים משום מראית העין, לכן הוצרך לומר לנו שהם פסולים מן התורה, משום שאינם שווים בזרעו של אהרן.
The Gemara responds: It was necessary for him to teach us this statement with regard to priests with leaky eyes, as the halakha with regard to them does not appear in any mishna. And furthermore, it was necessary for him to reiterate the halakha with regard to bald priests and dwarves lest you say they are disqualified only by rabbinic law, due to the appearance of a blemish. Rabbi Yoḥanan therefore teaches that they are disqualified by Torah law, as they are not equal among the seed of Aaron.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְהָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן אִיתְנָא קָתָנֵי הוְשֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן מַהוּ דְּתֵימָא תָּנֵי חֲדָא וה״הוְהוּא הַדִּין לְכוּלְּהוּ.

The Gemara raises a difficulty: But anywhere that a priest is deemed disqualified due to the appearance of a blemish, the tanna teaches this explicitly, e.g., in the mishna on this amud: And one whose eyelashes have fallen out is disqualified from performing the Temple service, due to the appearance of a blemish. The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan’s statement is necessary, lest you say the tanna taught explicitly in one instance that a priest is disqualified due to the appearance of a blemish but the same is true with regard to all of those listed after the first clause of the mishna, starting from the case of priests with humped backs. Therefore, Rabbi Yoḥanan teaches that this is not the halakha.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מהו דתימא תנא חדא – משום מראית העין וה״ה לכולהו להכי קמ״ל ר׳ יוחנן דמשום דאינו שוה הוא:
ריסי עיניו – שערו שבבבת העין.
והוא הדין לכולהו – מבעלי חטרות ואילך דסד״א הא דאפיקנא ממי שאינו שוה בזרעו של אהרן לעיל לא קאי אלא אכילון וליפתן ומקבן והנך דבבא קמייתא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ומדוע יכולים היינו לומר כן? והא כל היכא דאיכא [והרי בכל מקום שיש בו] משום מראית העין איתנא קתני [שונה התנא את הדבר במפורש], כגון מה ששנינו להלן: ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: תני חדא [שנה דוגמא אחת], ואולם הוא הדין לכולהו [לכולם], וגם לקרח וננס.
The Gemara raises a difficulty: But anywhere that a priest is deemed disqualified due to the appearance of a blemish, the tanna teaches this explicitly, e.g., in the mishna on this amud: And one whose eyelashes have fallen out is disqualified from performing the Temple service, due to the appearance of a blemish. The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan’s statement is necessary, lest you say the tanna taught explicitly in one instance that a priest is disqualified due to the appearance of a blemish but the same is true with regard to all of those listed after the first clause of the mishna, starting from the case of priests with humped backs. Therefore, Rabbi Yoḥanan teaches that this is not the halakha.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְהָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִיהְדָּר וּמִיתְנָא קָא הָדַר וְתָנֵי ווְשֶׁנִּיטְּלוּ שִׁינָּיו פָּסוּל מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן אֶלָּא לְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא דְּתַנְיָא הַקַּרְחָנִין וְהַנַּנָּסִין וְהַזַּבְלְגָנִין כְּשֵׁרִים וְלֹא אָמְרוּ פָּסוּל אֶלָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן.

The Gemara persists: But anywhere that there is a priest disqualified due to the appearance of a blemish, the tanna repeats and teaches explicitly that this is the reason. As the tanna repeats and teaches (44a): And one whose teeth fell out is disqualified due to the appearance of a blemish. Rather, the reason Rabbi Yoḥanan reiterates the halakha with regard to a bald priest and a dwarf is to exclude that which is taught in a baraita, as it is taught in a baraita: The bald priests, the dwarves, and the priests with leaky eyes are fit for performing the Temple service by Torah law, and the Sages said they are disqualified only due to the appearance of a blemish. Rabbi Yoḥanan therefore teaches that they are disqualified by Torah law, as they are not equal among the seed of Aaron.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והיכי מצי למימר תני חדא וה״ה לכולהו והא כל היכא דאיכא למיהדר ומיתנא משום מראית העין קא הדר ותני מלמד דלא אמרינן תנא חדא וה״ה לכולהו. ומאי קמ״ל ר׳ יוחנן:
אלא הא קמ״ל לאפוקי מהאי תנא כו׳:
והא כל היכא דאיכא אחריתי משום מראית העין הדר תני ליה דקתני סיפא ושניטלו שיניו כו׳ – ומההיא ידענא דרישא דתנא מראית העין לא קאי אלא אנשרו ריסי עיניו דאי אכולהו קאי למה ליה למיהדר ומיתנא. אלא הא דאתא ר׳ יוחנן.
לאפוקי מהאי תנא אתא – דלא פסיל להו אלא משום מראית העין וקמ״ל רבי יוחנן דהלכתא כמתניתין דפסלא להו משום דאין שוין בזרעו של אהרן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומקשים: והא כל היכא דאיכא מיהדר ומיתנאקא הדר ותני [והרי בכל מקום שיש מקום לחזור ולשנות שהוא משום מראית עין — הוא חוזר ושונה] כפי ששנינו במשנה בעמוד הבא: ושניטלו שיניו פסול משום מראית העין! אלא יש לתרץ בדרך אחרת, שמה שאמר ר׳ יוחנן בא לאפוקי מהא דתניא [להוציא מדעה זו ששנויה בברייתא], דתניא [ששנויה ברייתא]: הקרחנין והננסין והזבלגנין כשרים, ולא אמרו חכמים שהוא פסול אלא משום מראית העין. ועל כך אמר ר׳ יוחנן שיש בהם פסול מן התורה, שאינם בכלל איש ששווה בזרעו של אהרן.
The Gemara persists: But anywhere that there is a priest disqualified due to the appearance of a blemish, the tanna repeats and teaches explicitly that this is the reason. As the tanna repeats and teaches (44a): And one whose teeth fell out is disqualified due to the appearance of a blemish. Rather, the reason Rabbi Yoḥanan reiterates the halakha with regard to a bald priest and a dwarf is to exclude that which is taught in a baraita, as it is taught in a baraita: The bald priests, the dwarves, and the priests with leaky eyes are fit for performing the Temple service by Torah law, and the Sages said they are disqualified only due to the appearance of a blemish. Rabbi Yoḥanan therefore teaches that they are disqualified by Torah law, as they are not equal among the seed of Aaron.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) מַאן הַאי תַּנָּא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר {ויקרא א׳:ה׳,ח׳,י״א} הַכֹּהֲנִים לְרַבּוֹת הַקַּרְחָנִין.:

The Gemara notes: Who is this tanna who says that such priests are fit by Torah law? It is Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: When the verse states: “And Aaron’s sons, the priests, shall lay the pieces” (Leviticus 1:8), this serves to include the bald priests in the performance of the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הכהנים – והקריבו בני אהרן ואמאי כתיב הכהנים לרבות את הקרחנין:
הכהנים – וערכו בני אהרן הכהנים (ויקרא א).
לרבות את הקרחנים – שכשרים לעבודה. על פסוק זה מצאתיה בתורת כהנים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: מאן האי תנא [מיהו תנא זה] שסבור שכהנים אלו כשרים? שיטת ר׳ יהודה היא, דתניא [ששנויה ברייתא], ר׳ יהודה אומר: מה שנאמר ״וערכו בני אהרן הכהנים״ (ויקרא א, ח) — הרי זה לרבות הקרחנין, שהם כשרים לעבוד.
The Gemara notes: Who is this tanna who says that such priests are fit by Torah law? It is Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: When the verse states: “And Aaron’s sons, the priests, shall lay the pieces” (Leviticus 1:8), this serves to include the bald priests in the performance of the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מַתְנִי׳: זאֵין לוֹ גְּבִינִין אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אֶחָד זֶהוּ גִּבֵּן הָאָמוּר בְּתוֹרָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר שֶׁגְּבִינִין שׁוֹכְבִין רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת.:

MISHNA: If a priest has no eyebrows, or if he has only one eyebrow, that is the gibben that is stated in the Torah in the list of blemished priests (see Leviticus 21:20). Rabbi Dosa says: A gibben is one whose eyebrows are so long that they lie flat and cover his eyes. Rabbi Ḥanina ben Antigonus says: A gibben is one who has two backs and two spines.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין לו גבינין – גבות עינים:
כל שגביניו שוכבין – שהן גדולות ותלויות על עיניו:
ערך גבן
גבןא(בכורות מג:) כל שיש ב׳ גבין ושני שדרות: (חולין נט.) בגמרא סימני חיה. (נדה כד) וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת האדם השסועה בריה שיש לה שני גבין ושני שדרות רב סבר בריה בעלמא ליכא וכו׳ (בהמפלת):
א. [ריקן. הויקער.]
מתני׳ גבינים – שורציל״ש.
שגבינין שוכבין – ששערות גביניו גדולים ומוטלין על פניו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה משנה אין לו לכהן גבינין (גבות עיניים) כלל, או אין לו אלא גבין אחד, שגבות עיניו מחוברות — זהו גבן האמור בתורה ברשימת בעלי המומים (ויקרא כא, כ). רבי דוסא אומר: ״גבן״ האמור בתורה הוא זה שגביניו ארוכים עד שהם שוכבין, ומכסים את עיניו. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: ״גבן״ הוא זה שיש לו שני גבין ושתי שדראות.
MISHNA: If a priest has no eyebrows, or if he has only one eyebrow, that is the gibben that is stated in the Torah in the list of blemished priests (see Leviticus 21:20). Rabbi Dosa says: A gibben is one whose eyebrows are so long that they lie flat and cover his eyes. Rabbi Ḥanina ben Antigonus says: A gibben is one who has two backs and two spines.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) גְּמָ׳: וְגִבֵּן דְּאֵין לוֹ מַשְׁמַע וּרְמִינְהוּ גִּבֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבִינִין הַרְבֵּה אֵין לוֹ גְּבִינִין אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אַחַד מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ גִבֵּן אָמַר רָבָא זֶהוּ מִדְרָשׁ אוֹ גִּבֵּן.:

GEMARA: The mishna teaches that the gibben stated in the Torah is one who lacks eyebrows. The Gemara asks: But does gibben mean one who does not have eyebrows? And the Gemara raises a contradiction from a baraita: When it is stated that a priest who is a gibben is disqualified from performing the Temple service (see Leviticus 21:20), this is referring to one who has many eyebrows. With regard to one who has no eyebrows or who has only one eyebrow, from where is it derived that he is disqualified as well? The same verse states: “Or a gibben.” Clearly, the disqualification of one lacking eyebrows is not derived from the mention of a gibben, but from the term “or.” Rava said the mishna should be understood as follows: One who has no eyebrows is disqualified, and this is derived from the exposition of the phrase “or a gibben.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבא אמר זהו גיבן האמור בתורה דקאמר זהו מדרש או גבן האמור בתורה כלומר דמאו מרבי אין לו אלא גבין אחד:
גמ׳ גבינים הרבה – ששני גבות עיניו מצטרפות ואין הפרש חלק בין זו לזו.
זהו מדרש או גבן – והכי קאמר זהו או גבן האמור בתורה (ויקרא כא). ור׳ דוסא פליג עליה ולא דריש או.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ו גמרא שנינו במשנה: אין לו גבינים וכו׳ זהו ״גבן״ האמור בתורה. ושואלים: ו״גבן״ — שאין לו גבינים משמע [משמעו]? ורמינהו [ומשליכים, מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: ״גבן״ שהוזכר בתורה — שיש לו גבינין הרבה. אין לו גבינין, או אין לו אלא גבין אחד מנין? תלמוד לומר: ״או גבן״ (שמות יב, ה), ונמצא שלמדים מי שאין לו גבינים רק מן הייתור של ״או״, ולא מן המלה ״גבן״ כשלעצמה! אמר רבא, כך יש להבין את המשנה: אין לו גבינים — זה מה שלמדו ממדרש המלים ״או גבן״, אבל לא מן המלה ״גבן״ לעצמה, שמשמעה לפי הברייתא — מי שיש לו גבינים הרבה.
GEMARA: The mishna teaches that the gibben stated in the Torah is one who lacks eyebrows. The Gemara asks: But does gibben mean one who does not have eyebrows? And the Gemara raises a contradiction from a baraita: When it is stated that a priest who is a gibben is disqualified from performing the Temple service (see Leviticus 21:20), this is referring to one who has many eyebrows. With regard to one who has no eyebrows or who has only one eyebrow, from where is it derived that he is disqualified as well? The same verse states: “Or a gibben.” Clearly, the disqualification of one lacking eyebrows is not derived from the mention of a gibben, but from the term “or.” Rava said the mishna should be understood as follows: One who has no eyebrows is disqualified, and this is derived from the exposition of the phrase “or a gibben.”
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כּוּ׳.: לְמֵימְרָא דְּחָיֵי וְהָא אִיתְּמַר הַמַּפֶּלֶת בְּרִיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת וְאָמַר רַב חבָּאִשָּׁה אֵינוֹ וָולָד טבַּבְּהֵמָה אָסוּר בַּאֲכִילָה.

§ The mishna teaches that Rabbi Dosa says a gibben is one whose eyebrows are so long that they lie flat and cover his eyes, and Rabbi Ḥanina ben Antigonus says that a gibben is one who has two backs and two spines. The Gemara asks: Is this to say that a person with two backs and two spines is capable of living? But it was stated that the Sages discussed the case of one who miscarries an entity that has two backs and two spines, and Rav said that in the case of a woman who miscarries such an entity, it is not considered an offspring, as it cannot survive, and therefore she does not have the ritual impurity caused by childbirth, and in the case of an animal who miscarries, the entity is prohibited for consumption.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
באשה אינו ולד – דלא חיי:
למימרא דחיי – מי שיש לו ב׳ גבין ושתי שדראות דפסיל ר׳ חנינא בן אנטיגנוס.
אינו וולד – ואינה טמאה לידה.
אסור באכילה – כנבילה דנפל הוא וכמת דמי ולא מהניא ליה שחיטה.
בבהמה אסור באכילה – פי׳ בקונטרס דלא מהני ליה שחיטה מטעם נפל משמע דאיירי כשיצא לאויר העולם ואי אפשר לומר כן דבפ׳ המפלת (נדה דף כד.) מוקי לה בנמצא במעי אמו דלא מישתרי לרב בשחיטת אמו ושמואל פליג עליה התם ושרי ליה בשחיטת אמו אבל ביצא לאויר אסור אפילו לשמואל ופריך רב שימי התם ממתני׳ דהכא ופירש שם בקונטרס אתרוייהו פריך לרב ושמואל דהך ר׳ חנינא בן אנטיגנוס גבי מומי בהמה מתניא ומיפסל ליה לגבוה מכלל דלהדיוט שרי והקשה עליו ר״ת דבהדיא תני ליה הכא גבי מומי אדם אלא לרב דוקא פריך דאמר באשה אינו ולד [אלמא] דלא חיי ומדפסל ליה הכא לעבודה מכלל דחיי וכן משמע דלרב דוקא פריך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד שנינו במשנה, רבי דוסא אומר: ״גבן״ האמור בתורה הוא כל שיש לו שני גבים ושתי שדראות. ומדייקים: ממה שכהן כזה נפסל לעבודה כבעל מום, האם יש למימרא [לומר, ללמוד מכאן] שמי שיש לו שני גבים ושתי שדראות דחיי [שהוא חי]? והא איתמר [והרי נאמר] שנחלקו אמוראים בדין המפלת בריה שיש לה שני גבין ושתי שדראות. ואמר רב: באשהאינו נחשב לוולד, מפני שאינו יכול להתקיים, ואין אמו טמאה טומאת לידה. בבהמה — הרי הוא אסור באכילה!
§ The mishna teaches that Rabbi Dosa says a gibben is one whose eyebrows are so long that they lie flat and cover his eyes, and Rabbi Ḥanina ben Antigonus says that a gibben is one who has two backs and two spines. The Gemara asks: Is this to say that a person with two backs and two spines is capable of living? But it was stated that the Sages discussed the case of one who miscarries an entity that has two backs and two spines, and Rav said that in the case of a woman who miscarries such an entity, it is not considered an offspring, as it cannot survive, and therefore she does not have the ritual impurity caused by childbirth, and in the case of an animal who miscarries, the entity is prohibited for consumption.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) כְּבָר רְמָא נִיהֲלֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב וא״לוַאֲמַר לֵיהּ שִׁימִי אֶת אֶלָּא בְּשֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקוּמָּה.:

The Gemara responds: Rav Shimi bar Ḥiyya already raised this contradiction to Rav, his grandfather, and Rav said to him: Are you really Shimi? Rabbi Ḥanina ben Antigonus is not referring literally to someone with two backs and two spines, but to a person whose spine is crooked, causing it to appear as though he has two spines. Such a person can survive but is disqualified from performing the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בששדרתו עקומה דמיתחזיא כשתי שדרות – והיינו דקאמר ר׳ חנניה כל שיש בו ב׳ גבין וב׳ שדרות הוי מום אבל ב׳ שדרות ממש לא:
כבר רמא ניהליה – במסכת נדה.
שימי את – חכם גדול כמותך אינו יודע לתרץ מתני׳ דמשמע חיי לאו בשני גבנין ממש קאמר אלא ששדרתו עקומה ומיחזי כגבין ושדראות הרבה וכי קאמינא אנא בשני גבין ממש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואומרים: כבר רמא ניהליה [הקשה את הדבר הזה לו] רב שימי בר חייא לרב, ואמר ליה [לו] רב בתמיהה: האם שימי את [אתה]? לא התכוון ר׳ חנינא בן אנטיגנוס במשנתנו למי שיש לו שתי שדראות ממש, אלא הכוונה היא בששדרתו עקומה, שנראית כשתים, ועליו אמר ר׳ חנינא שהוא בעל מום ופסול לעבודה.
The Gemara responds: Rav Shimi bar Ḥiyya already raised this contradiction to Rav, his grandfather, and Rav said to him: Are you really Shimi? Rabbi Ḥanina ben Antigonus is not referring literally to someone with two backs and two spines, but to a person whose spine is crooked, causing it to appear as though he has two spines. Such a person can survive but is disqualified from performing the Temple service.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) מַתְנִי׳: יהֶחָרוּם פָּסוּל אֵיזֶהוּ חָרוּם הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה וּשְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה רוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאֶחָד סָכֵי שֶׁמֶשׁ וְהַזַּגְדָּן וְהַצַּיְרָן וְשֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.:

MISHNA: The ḥarum is disqualified from performing the Temple service. What is a ḥarum? It is one who can paint both of his eyes as one, with one brushstroke, because he has a sunken nose. If both of one’s eyes are above or both of his eyes are below; or if one of his eyes is above and one of his eyes is below; or if both eyes are in the proper place but he sees both the room on the ground floor and the upper story as one, at the same time; and likewise those unable to look at the sun; and one whose eyes are different; and one whose eyes tear constantly, these are disqualified from performing the Temple service. And one whose eyelashes have fallen out is disqualified from performing the Temple service due to the appearance of a blemish. Unlike the others listed in this mishna, who are disqualified by Torah law, one with this condition is not disqualified by Torah law. Rather, the Sages issued a decree prohibiting a priest with such a condition to perform the Temple service.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך חרם
חרםא(בכורות מג:) איזהו חרום כל הכוחל שתי עיניו כאחת פי׳ חוטמו שוקע בין עיניו ויכול לכחול שתי עיניו כאחת ויש מפרשים מלשון חרם כלומר אבוד החוטם:
א. [אהנע נאזע.]
מתני׳ הכוחל שתי עיניו כאחת – שאין לו כלל חוטם בין שתי עיניו וכשהוא כוחל עיניו במכחול יכול למשוך המכחול מעין לעין ואין החוטם מעכבו.
שתי עיניו למעלה – כדמפרש בגמרא.
סכי שמש – שאינו יכול להסתכל כנגד החמה.
זגדן וציירן – מפרש בגמ׳.
ריסי עיניו – שערות שבבבת עיניו.
מפני מראית העין – אנשרו ריסי עיניו קאי.
סכי שמש – מפרש בגמרא סני שמש כדפי׳ בקונטרס ששונא את השמש ואינו יכול לראות מקום שהחמה זורחת שם וסכי הוא לשון חסוכי שמש שנמנע ממנו אור השמש.
ושנשרו ממנו ריסי עיניו – משמע שקורא ריס לשערות שרגילים להיות נושרין מרוב דמעה כי ההוא דרבן גמליאל בחלק (סנהדרין דף קד:) גבי בכה תבכה וזימנין דקרי ריס עור המקיף את העין כי ההוא דפרקין דלעיל (דף לח.) ריס שנקב ושנסדק ומפרש תורא ברא דעיניה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ז משנה החרום פסול. איזהו חרום? הכוחל, מעביר מכחול של משחה או צבע, על שתי עיניו כאחת, ששורש חוטמו שקוע כל כך עד שאין הפסק כלל בין העינים. היו שתי עיניו למעלה, ושתי עיניו למטה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, רואה את החדר ואת העלייה כאחד. סכי שמש (שאינם יכולים להסתכל באור השמש), והזגדן והצירן (שיבואר עניינם בגמרא). ושנשרו ריסי עיניו — הרי זה פסול לעבודה מפני מראית העין, שאסרו עליו חכמים לעבוד במקדש, ולא מפני שהוא מום מן התורה.
MISHNA: The ḥarum is disqualified from performing the Temple service. What is a ḥarum? It is one who can paint both of his eyes as one, with one brushstroke, because he has a sunken nose. If both of one’s eyes are above or both of his eyes are below; or if one of his eyes is above and one of his eyes is below; or if both eyes are in the proper place but he sees both the room on the ground floor and the upper story as one, at the same time; and likewise those unable to look at the sun; and one whose eyes are different; and one whose eyes tear constantly, these are disqualified from performing the Temple service. And one whose eyelashes have fallen out is disqualified from performing the Temple service due to the appearance of a blemish. Unlike the others listed in this mishna, who are disqualified by Torah law, one with this condition is not disqualified by Torah law. Rather, the Sages issued a decree prohibiting a priest with such a condition to perform the Temple service.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) גְּמָ׳: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חָרוּם כשֶׁחוֹטְמוֹ שָׁקוּעַ חוֹטְמוֹ סוֹלֵד חוֹטְמוֹ בּוֹלֵם חוֹטְמוֹ נוֹטֵף מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ חָרוּם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין חָרוּם אֶלָּא הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת אָמְרוּ לוֹ הִפְלַגְתָּ

GEMARA: The Sages taught in a baraita: When it is stated that a ḥarum is considered a blemished priest (Leviticus 21:18), this is referring to a priest whose nose is sunk. If his nose retreats, i.e., it is very short and contracted upward, or if his nose is blocked, or if his nose is so long that it droops, from where is it derived that he is considered blemished? The same verse states: “Or a ḥarum.” The term “or” serves to include all blemishes of the nose. Rabbi Yosei says: A ḥarum is only one who can paint both of his eyes as one. They said to him: You have gone too far in limiting your definition of a ḥarum.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חוטמו שקוע – בין עיניו:
סולד – שנכוץ ראש חוטמו למעלה:
בולם – שסתומין נקבי חוטמיו:
אמרו לו הפלגתה – כלומר חלקתה על דברי חכמים כלומר דרבנן סברי אע״ג שאינו שוקע כ״כ שיכול לכחול ב׳ עיניו כאחת אלא פחות שוקע הוי מום. וקיימן כסידרייהו דחזי משתיהן במקום אחד:
ערך בלם
בלםא(בכורות מג:) חרום חוטמו בלום. בלם ליה אומצא (בפרק כל הבשר) בסוף הלכה העוף עולה: (נדרים סו:) רבי אליעזר אומר פותחין חיטמה נאה בלום הוא: (חולין פט) תולה ארץ על בלימה אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שבולם עצמו בשעה מריבה. פירוש חוטמו בלום סתומין נקבי חוטמו:
ערך בלן
בלןב(בכורות מג) הבילין והלפתן פירוש דומה לאובלא דדנא שהוא משופע וחד למעלה (א״ב: פי׳ בלשון יוני חץ וכל דבר שהוא חד למעל׳ ולי נראה גרסת כילון יותר נכונה עיין שם):
ערך גבן
גבןג(בבא קמא קיז.) ר״י גברא סבא הוה והוו מסרחי גביניה. (נדה כד:) וחכ״א כל שאין בו מצורת האדם המצח והגבין והעין (בכורות מג) אין לו גבינין אין לו אלא גבין אחד זהו גבן האמור בתורה פירוש גבות עינים רבי דוסא אומר כל שגביניו שוכבין פי׳ שהן גדולות ותלולות על עיניו. תרגום ירושלמי מפרש גבן ג׳ פי׳ או גבן או דגבינוי חפין עיניו או דלית ליה שיער בגבינוי או דגביח. ס״א או דגביע ותנומ׳ לעפעפיך תרגו׳ ונימת׳ לגביניך׳ ועל תקחך בעפעפיה בגבינהא:
ערך קלוט
קלוטד(בבא קמא עז) טהורה מטמאה מי מעברא דאעבר מקלוט דר״ש פי׳ שפרסתו כולה אחת ואינה סדוקה כמו החמור (חולין סח:) חד למקום חתך וחד לקלוט במעי פרה ואליבא דר״ש ואע״ג דאמר ר״ש קלוט במעי פרה אסור ה״מ היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי. (בכורות ו:) ת״ר רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייבת ר״ש אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו איבעיא להו לאכילה מי בעי ר״ש ראשו ורובו או לא וכו׳ עד ר״ש אומר גמל גמל שני פעמים וכו׳ (בכורות מג) לקלוט וחטין דליתנהו באדם ובבהמה נמי לא פסלי פי׳ חטין דאדם לא הוו בגלוי כשל בהמה ולא פסלי באדם ולא קלוט דלא בעינן באדם פרסות סדוקות:
ערך שמט
שמטה(כתובות ס:) דמשמשא על ארעא הוו לה בני שמוטי פי׳ ארוכים ודקים. (בכורות מג) באריכא שמיטא סניא פי׳ ארוך ודק השנאוי לראות:
ערך תמר
תמרו((בכורות מג) תנא הזריר והלפין והתמיר שתמו זיפיו בעל הערוך גרס והתימן:)
א. [בינדען. צשנורען פאן צוים אונד געביס.]
ב. [פפייל. ווארף שפיעל.]
ג. [אויגען ברעמען.]
ד. [גאנץ האפיג, דיכט פעסט.]
ה. [אויס דעהנען.]
ו. [ברעמען לאז.]
גמ׳ שקוע – למעלה בין עיניו.
סולד – רטיי״ה שקצר באורכו.
בולם – נסתמו נקביו.
נוטף – ארוך ותלוי מלמטה משפתו.
הפלגתה – יותר מדאי אמרת אע״פ שאינו משוקע כל כך הוי חרום.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ח גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: ״חרום״ שנזכר ברשימת הכהנים בעלי המום (ויקרא כא, יח) — הרי זה שחוטמו שקוע. אם היה חוטמו סולד (קצר במיוחד, ומכווץ כלפי מעלה), חוטמו בולם (סתום), חוטמו נוטף (ארוך ותלוי למטה), מנין שהוא פסול? תלמוד לומר: ״או חרום״ (ויקרא כא, יח), ו״או״ בא לרבות כל מום שבחוטמו. לר׳ יוסי אומר: אין ״חרום״ אלא הכוחל את שתי עיניו כאחת, אמרו לו: הפלגת, הרחקת לכת, אלא כל שחוטמו שקוע יותר מן הרגיל הרי זה ״חרום״, שהוא בעל מום,
GEMARA: The Sages taught in a baraita: When it is stated that a ḥarum is considered a blemished priest (Leviticus 21:18), this is referring to a priest whose nose is sunk. If his nose retreats, i.e., it is very short and contracted upward, or if his nose is blocked, or if his nose is so long that it droops, from where is it derived that he is considered blemished? The same verse states: “Or a ḥarum.” The term “or” serves to include all blemishes of the nose. Rabbi Yosei says: A ḥarum is only one who can paint both of his eyes as one. They said to him: You have gone too far in limiting your definition of a ḥarum.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

בכורות מג: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים בכורות מג:, עין משפט נר מצוה בכורות מג: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום בכורות מג:, הערוך על סדר הש"ס בכורות מג:, רש"י בכורות מג:, תוספות בכורות מג:, מהרש"א חידושי הלכות בכורות מג:, פירוש הרב שטיינזלץ בכורות מג:

Bekhorot 43b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Bekhorot 43b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Bekhorot 43b, Attributed to R. Gershom Bekhorot 43b, Collected from HeArukh Bekhorot 43b, Rashi Bekhorot 43b, Tosafot Bekhorot 43b, Maharsha Chidushei Halakhot Bekhorot 43b, Steinsaltz Commentary Bekhorot 43b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144