גמרא
פירוש
יִקְחוּ סְפָרִים סְפָרִים לוֹקְחִין תּוֹרָה.
אֲבָל אִם מָכְרוּ תּוֹרָה לֹא יִקְחוּ סְפָרִים סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת מִטְפָּחוֹת לֹא יִקְחוּ תֵּיבָה תֵּיבָה לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב.
וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
לוקחים ספרים – נביאי׳ וכתובי׳.
אבל אם מכרו כו׳ – שמעלין בקדש ולא מורידין.
וכן במותריהן – מכרו ספרים ולקחו ממקצת הדמים תורה לא יקחו מן המותר דבר שקדושתו פחותה. כתב הרב אפרים הא מתניתין קשיא רישא אסיפא דכולה רישא שמעינן מינה היכא דלא מעלי ליה אסור. וסיפא דקתני ספרים לא יקחו מטפחות שמעינן מינה דלא בעי׳ עלוי דבשלמא מתורה לא יקחו ספרים דשמעת מינה הא תורה בתורה שפיר דמי ליכא למשמע מידי דאיכא למימר כיון דליכא לעלויי שפיר דמי אלא מספרים לא יקחו מטפחות דשמעת מינה הא ספרים בספרים שפיר דמי ואע״ג דאיכא לעלויי ש״מ דלא בעי׳ עלויי וכיון דקשיא רישא וסיפא ליכא למשמע מינה אי מעלין דוקא או אין מורידין דוקא אלא מדאמרינן לקמן בענין ס״ת כיון דלא מעלי ליה אסור אלמא מעלין דוקא ואיידי דתנא רישא ספרים לוקחים תורה דדוקא תורה ולא ספרים תנא סיפא נמי ספרים לא יקחו מטפחות ולעולם אפילו ספרים לא יקחו בדמיהם ספרים אלא תורה מיהו קשיא לן ההיא דאין מוכרים של רבים ליחיד הא של רבים לרבים מוכרים ואע״פ שאין מעלין הדמים דאי מעלין הדמים הא ודאי אפילו של רבים ליחיד מצו מזבני משום דעלוי עדיף כדמוכח בגמר׳. ותירץ הר״ז ז״ל דכל דבר שעומד בקדושתו לא בעינן עילוי כגון של רבים לרבים כיון דקאי בקדושתיה לא בעינן עלוי ורישא דמתניתין דבעי עלוי התם בדבר שאינו עומד בקדושתו איירי. וספרים לוקחים ס״ת דאמרינן דבעיא עלוי התם אותם ספרים לא קיימי בקדושתייהו דשל רבים ליחוד נינהו. ובגמר׳ נמי דקא בעי עלוי גבי מהו למכור ס״ת ישן התם שמוכרו מרבים ליחיד וכי תימא הניחא לר״מ דקא חשיב פחיתת קדושה מרבים ליחיד אבל לרבנן דאמרי ליה אף לא מעיר גדולה לקטנה בתמיה דכי היכי דמעיר גדולה לעיר קטנה לא נפקא מקדושתיה הם הכי נמי מרבים ליחיד א״כ היכי משכחת לה בספרים דתיפוק ליה מקדושתיה הא לא קשיא דהאי אמרו לו דרבנן לא באו לחלוק על ר״מ אלא להוסיף על דבריו וה״ק א״כ שהודית לנו דמרבים ליחיד גרע קדושתיה ה״נ מגדולה לקטנה דגרע מקדושתיה ואין יכולין למכור דרבנן מכולהו סבירא להו דהוי גריעה קדושה וכן כתב הראב״ד בתשוב׳ שאלה. גמרא זו דברי ר׳ מנחם בר׳ יוסי סתימתאה בהדיא תניא בתוס׳ דמגלה דהוא אמרה.
בתעניות ובמעמדות – כדתנן במסכת תענית מוציאין את התיבה לרחובה של עיר.
אקראי בעלמא – אינו תדיר. פיסקא בית הכנסת לוקחין תיבה לא שנו. שיכולין בני העיר למכור בהכנ״ס. אלא של כפרים אבל של כרכים – הויא ליה דרבים והכל בעליה ואין בני העיר לבדם בעליה ולא מצו מזבני לה.
לא שאנו – שאין מורידין הדמים מקדושתן ולוקחין בדמיו בית הכנסת ולא דבר של חול. אלא שלא מכרו ז׳ טובי העיר וכו׳ – אלא שהודיעו להם ומכרו על דעתם אבל מכרו ו׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר. מותרין הדמים.
למשתי בהו שכרא – דפקעא ליה קדושתיה לגמרי ויצא לחולין.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
אקראי בעלמא – אינו תדיר. פיסקא בית הכנסת לוקחין תיבה לא שנו. שיכולין בני העיר למכור בהכנ״ס. אלא של כפרים אבל של כרכים – הויא ליה דרבים והכל בעליה ואין בני העיר לבדם בעליה ולא מצו מזבני לה.
לא שאנו – שאין מורידין הדמים מקדושתן ולוקחין בדמיו בית הכנסת ולא דבר של חול. אלא שלא מכרו ז׳ טובי העיר וכו׳ – אלא שהודיעו להם ומכרו על דעתם אבל מכרו ו׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר. מותרין הדמים.
למשתי בהו שכרא – דפקעא ליה קדושתיה לגמרי ויצא לחולין.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
הערות
הערות
Gemara
Peirush