×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה כ״ו:גמרא
;?!
אָ
לְמִישְׁתֵּא בֵּיהּ שִׁיכְרָא שַׁפִּיר דָּמֵי. רָבִינָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא תִּילָּא דְּבֵי כְנִישְׁתָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ מַהוּ לְמִיזְרְעֵהּ אֲמַר לֵיהּ זִיל זַבְנֵיהּ מִשִּׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר וְזַרְעֵהּ. רָמֵי בַּר אַבָּא הֲוָה קָא בָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא הֲוָה הָהִיא כְּנִישְׁתָּא עַתִּיקָא הֲוָה בָּעֵי לְמִיסְתְּרַיהּ וּלְאֵתוֹיֵי לִיבְנֵי וּכְשׁוּרֵי מִינַּהּ וְעַיּוֹלֵי לְהָתָם יָתֵיב וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אלָא לִיסְתּוֹר בֵּי כְנִישְׁתָּא עַד דְּבָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי הָתָם מִשּׁוּם פְּשִׁיעוּתָא כִּי הַאי גַוְונָא מַאי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בוַאֲסַר לֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וַאֲסַר לֵיהּ. אָמַר רָבָא גהַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא חַלּוֹפַהּ וְזַבּוֹנַהּ שְׁרֵי אוֹגוֹרַהּ וּמַשְׁכּוֹנַהּ אסור מַאי טַעְמָא בִּקְדוּשְׁתַּהּ קָאֵי. לִיבְנֵי נָמֵי חַלּוֹפִינְהוּ וְזַבּוֹנִינְהוּ שְׁרֵי אוֹזוֹפִינְהוּ אסור הָנֵי מִילֵּי בְּעַתִּיקָתָא אֲבָל בחדתא לֵית לַן בַּהּ. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא ה״מהָנֵי מִילֵּי כְּגוֹן הָאוֹרֵג בֶּגֶד לַמֵּת אֲבָל הָכָא כְּטָווּי לְאָרִיג דָּמֵי וְלֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר. מַתָּנָה פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָסַר דוְחַד שָׁרֵי מַאן דְּאָסַר בהאי תִּפְקַע קְדוּשְׁתַּהּ וּמַאן דְּשָׁרֵי אִי לָאו דַּהֲוָה לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ לָא הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ הֲדַר הָוֵה לַיהּ מַתָּנָה כִּזְבִינֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן התַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִזְרָקִין ותַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה נִגְנָזִין וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה סוּכָּה לוּלָב שׁוֹפָר צִיצִית וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה דְּלוֹסְקְמֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת וְתִיק שֶׁל ס״תסֵפֶר תּוֹרָה וְנַרְתִּיק שֶׁל תְּפִילִּין וּרְצוּעוֹתֵיהֶן. אָמַר רָבָא מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי כּוּרְסְיָא תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא וּשְׁרֵי כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּמוֹתְבִי עִלָּוֵיהּ ס״תסֵפֶר תּוֹרָה אָמֵינָא זתַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא ואסור. וְאָמַר רָבָא מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי פְּרִיסָא תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּעָיְיפִי לֵיהּ וּמַנְּחִי סִיפְרָא עִלָּוֵיהּ אָמֵינָא חתַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא ואסור. וְאָמַר רָבָא טהַאי תֵּיבוּתָא דְּאִירְפַט מִיעְבְּדַהּ תֵּיבָה זוּטַרְתִּי שְׁרֵי כּוּרְסְיָיא אֲסִיר וְאָמַר רָבָא יהַאי פְּרִיסָא דִּבְלָה לְמִיעְבְּדֵיהּ פְּרִיסָא לְסִפְרֵי שְׁרֵי לְחוּמְשִׁין אֲסִיר. וְאָמַר רָבָא כהָנֵי זְבִילֵי דְחוּמָּשֵׁי וְקַמְטְרֵי דְסִפְרֵי תַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה נִינְהוּ וְנִגְנָזִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי לָאו לְכָבוֹד עֲבִידָן לְנַטּוֹרֵי בְּעָלְמָא עֲבִידִי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. הָהוּא בֵּי כְנִישְׁתָּא דִּיהוּדָאֵי רומאי דַּהֲוָה פְּתִיחַ לְהָהוּא אִידְּרוֹנָא דַּהֲוָה מַחֵית בֵּיהּ מֵת וַהֲווֹ בָּעוּ כָּהֲנֵי לְמֵיעַל לְצַלּוֹיֵי הָתָם אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְרָבָא אֲמַר לְהוּ דַּלּוֹ תֵּיבוּתָא אוֹתְבוּהָ דְּהָוֵה לֵיהּ כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת לוּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה מוְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא וְהָא זִמְנִין דִּמְטַלְטְלִי לֵיהּ כִּי מַנַּח סֵפֶר תּוֹרָה עִלָּוֵיהּ וְהָוֵה לֵיהּ מיטלטלא מָלֵא וְרֵיקָם אִי הָכִי לָא אֶפְשָׁר. אָמַר מָר זוּטְרָא נמִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן. וְאָמַר רָבָא ססֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה גּוֹנְזִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וַאֲפִילּוּ שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב עוּבִכְלִי חֶרֶס שֶׁנֶּאֱמַר ״וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים״ (ירמיהו ל״ב:י״ד). (וְאָמַר) רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דר׳דְּרָבָא פמִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵי רַבָּנַן שְׁרֵי מִבֵּי רַבָּנַן לְבֵי כְנִישְׁתָּא אֲסִיר וְרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנִי אִיפְּכָא אָמַר רַב אַחָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
רבינא הוה ליה ההוא תילא וכו׳ – כתב הר״א נראה לי כי רבינא היה חושש שמא יפשעו בדמים מלקנות בהם דבר קדושה לפיכך א״ל רב אשי זבניה מז׳ טובי העיר. ויש מי שרוצה לומר שאין מותר ללוקח להשתמש בו עד שיקנו בדמים דבר המקודש. [לא לסתור אינש בי כנישתא כו׳. גרסינן בב״ב (דף ג ע״ב). והג״מ דלא חזי בה תיוהא אבל חזא בה תיוהא סתר ובני לה כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בבי כנישתא דמתא מחסיא סתרה ובניה ולא] אפקיה לפוריה מיניה עד דתקין שופכי. אע״ג דתנן לקמן אין אוכלין בהן ואין שותין בהם ואין נוהגין בה קלות ראש. איכא למימר דהכא מיירי בבית שהיה סמוך לאותו בהכנ״ס וכן י״ל בפרק ערבי פסחים גבי אותן בני אדם שקדשו בבית הכנסת דלאו דוקא בבית הכנסת אלא בית הסמוך לבית הכנסת אבל ליכא למימר שבתי כנסיות של בבל על תנאי היו עשויות כדאמרינן לקמן דהא כל זמן שהן בקדושתן לא שייך בהו על תנאי הן עשויין כדאשכחינן לקמן שלא היו רוצים ליכנס בה מפני המטר אי לא משום שמעתא בעיא צלותא. חלופא וזבונא שרי – שחלה הקדושה [על החילוף או על הדמים] ומותר לישתמש בו. לבני – לבנים של בית הכנסת. בחדתי – לבנים חדשות שנעשו לבית הכנסת ואפי׳ למאן דאסר תכריכי המת בהזמנה ה״מ כגון אורג בגד למת דמכיון שהוא ארוג מיד הוא ראוי לפרשו על המת אבל לבנים מחוסרין עשייה ותיקון ולבנותן בחומה הילכך כשהלבנים מוכנים לבית הכנסת הוה ליה כטווה פשתן לארוג למת דליכא מאן דאמר בהא הזמנה מילתא היא. מתנה – פירש הר״ב ז״ל מז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר דבאנפא אחרינא לא משכחת מתנה בבית הכנסת. דקא הויא לה מתנה כמכירה – למשתי שכרא. ומאן דאסר – לאו משום דלית להו רשותא לז׳ טובי העיר ליתן בית הכנסת במתנה אסר דהא אמרינן לעיל דז׳ טובי העיר במעמד אנשי העיר בכל מידי אית להו רשותא אלא משום הכי אסר דלא אפשר ליה למקבל מתנה לאשתמושי ביה. דאמאי תפקע קדושתיה ומאן דשרי אי לא וכו׳ הדר הויא ליה מתנה כזביני – ומותר להשתמש בו. כורסיא – בימה של עץ שקורין אלמיברי. תשמיש דתשמיש הוא – שפורס מפה עליה ואח״כ נותן ס״ת עליה. תיבותא דאירפט – ארון שנתקלקל וחבירו מנעל המרופט. מלמד ששפתי זקנים מתרפטות. זבולי – סביב הספר עושים מסגרת עור בגובה הספר כדי לשמור הספר ענין מדור כמו יזבלני אישי. קומטרי – ארגזי. אפילו שונה הלכות – שלא שימש ת״ח. מבי כנישתא לבי רבנן – לעשות מבית הכנסת בית המדרש. גרסינן בב״ב פרק השותפים די״ג ע״ב תניא מדבק אדם תורה נביאים וכתובים כא׳ דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר תורה בפני עצמן נביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמם. וחכמים אומרים כל א׳ וא׳ בפני עצמן ואמר ר׳ יהודא מעשה בביתוס בן זונין וכו׳. והא דתניא הכא (דף כד.) מניחים תורה על גבי נביאים וכתובים ואין מניחים נביאי׳ וכתובים על גבי תורה אתיא שפיר לכל הני תנאי דהתם דלר׳ מאיר אסור להניח לפי שעה זה על גב זה כיון שאינן מדובקין אבל היכא שהוא מדבקן יחד כדי לשומרן מותר ואפי׳ לרבנן נמי דאמרי כל נביא ונביא בפני עצמן איכא למימר דאתיא שפיר דסברי איפכא מדר׳ מאיר דלדבק אסור אבל נביא על נביא מותר להניח ולר׳ יהודה נמי איכא למימר דאע״ג דאית ליה הכא נביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן התם גבי להניחם זה על זה אין שום חילוק של קדושה ביניהם. ונראה דהלכה כר׳ מאיר דשרי לדבק כולן יחד מדעשה רבי מעשה כמותו.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144