×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות צ״ב.גמרא
;?!
אָ
וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ. אא״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא נְהִי דְּאַחְרָיוּת דְּעָלְמָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת דְּנַפְשֵׁיהּ מִי קַבֵּיל עֲלֵיהּ. בוּמוֹדֶה רָבָא בִּרְאוּבֵן שֶׁיָּרַשׁ שָׂדֶה מִיַּעֲקֹב וּמְכָרָהּ לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת וַאֲתָא שִׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לִרְאוּבֵן בְּאַחְרָיוּת וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ מִינֵּיהּ. מַאי טַעְמָא בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב כְּבַעַל חוֹב דְּעָלְמָא דָּמֵי. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא גרְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת וְזָקַף עָלָיו בְּמִלְוָה וּמֵת רְאוּבֵן וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לַהּ מִשִּׁמְעוֹן וּפַיְּיסֵיהּ בְּזוּזֵי. דִּינָא הוּא דְּאָמְרִי לֵיהּ בְּנֵי רְאוּבֵן אֲנַן מִטַּלְטְלִי שְׁבַק אֲבוּן גַּבָּךְ וּמִטַּלְטְלִי דְיַתְמֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי. אָמַר רָבָא דאִי פִּקֵּחַ אִידַּךְ מַגְבֵּי לְהוּ נִיהֲלַיְיהוּ אַרְעָא וַהֲדַר גָּבֵי לַהּ מִינַּיְיהוּ כְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ היְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶן בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן. אָמַר רַבָּה ורְאוּבֵן שֶׁמָּכַר כׇּל שְׂדוֹתָיו לְשִׁמְעוֹן וְחָזַר שִׁמְעוֹן וּמָכַר שָׂדֶה אַחַת לְלֵוִי וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּזַבְּנֵהּ בֵּינוֹנִית אֲבָל זַבְּנֵהּ עִידִּית וְזִבּוּרִית מָצֵי אֲמַר לֵיהּ לְהָכִי טְרַחִי וּזְבַינִי אַרְעָא דְּלָא חַזְיָא לָךְ. וּבֵינוֹנִית נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שְׁבַק בֵּינוֹנִית דִּכְוָותֵהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ה״ג רש״י ז״ל נהי דאחריות דעלמא קביל עילויה אחריות דנפשיה מי קביל עלויה ובקבלת (ראובן לשמעון) שמעון לראובן עסקינן, דאף על גב דקביל עליה אחריות, לאו דבעל חוב דידיה קביל, דהא כל נכסיה משתעבדי ליה דקנה ודקניה. ורבי׳ האיי גאון ז״ל גריס נהי דאחריות דעלמא לא קביל עלויה אחריות דנפשיה מי לא קביל עילויה. ופירשה הגאון ז״ל בדקבלת ראובן לשמעון, כלומר אף על גב דאיהו זבין ליה שלא באחריות, ואי אתא בעל חוב דראובן וטרפא מיניה דשמעון לא הדר עילויה, מיהו כי טריף לה מראובן לא הדר ראובן עילויה דלימא ליה במקומך קאמינא משום דאמר ליה אנת מחייבת לאפרועי בעל חוב דידך מכל נכסך, ואפילו לקחה נכסים, מאחר שלא נשתעבדו לעולם לבעל חובך, ואת הוא דתבעת מיני לאיפרועי חובך, ומהכי את קבלת לי אחריות דלא תהדר עלו⁠(א)⁠י. והך עובדא (דמר) דמיא קצת לעובדא דכתוכה דאימיה, ואזדו לטעמיה. וכן הגירס׳ כתובה בהלכות רי״ף ובפי׳ ר״ח ז״ל. ולא אמרן אלא דזבין בינונית אבל עדית וזבורית וכו׳ איכא דקשיא ליה אי זבין בינונית ושייר בינונית דכותיה הא אמרינן מקמא גבי מבתרא לא גבי. אלא על כרחיך דזבין בינונית ולא שייר בינונית דכותיה, וכיון דלא שייר בינונית, כי זבין עדית וזבורית היאך אמר ליה להכי טרחי וזבני ארעא דלא חזיא לך, הא ודאי זבורית חזיא ליה אף על גב דאית ליה עדית לקמא, דעדית וזבורית בעל חוב בזבורית. ואפילו אתה מפרש דזבן בינונית ולא שייר בינונית, אבל עדית וזבורית ושייר בינונית, אכתי קשיא למה לי תרתי מילי, ולמה לי תרי טעמי, לימא הכי ולא אמרן אלא דלא שייר בינונית אבל אמר ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו. וניחא ליה דה״ק לא הייתי יודע שלא היה לו אלא עדית וזבורית, אבל סבור הייתי שהיה לו בינונית, וכיון שהיה לו עדית ובינונית וזבורית אין הזבורית ראויה לך, ולעולם בדלא שייר. ואין וה נכון, אבל כך הפירוש הנכון, דכל שדותיו הייני עדית (ו)⁠בינונית וזבורית, ומאי דאמרינן אבל שייר בינונית דכותא א״ל הנחתי לך מקום לגבות ממנו, לאו דוקא הנחתי, דהא לא בני חרי נינהו דנימא ליה הכי, אלא ה״ק ליה כי היכי דקמא יכול להגבותך אי זה מאותן שתי שדות הבינוניות שהיו לו אף אני אדחה אותך לאי זה מהן שארצה, דמה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו, הלכך לא אמרן אלא שמכר לו בינונית ולא שייר דכותא, אבל מכר עדית וזבורית ושייר הבינונית יכול לומר להכי טרחי וזבני ארעא דלא חזיא לך כיון דאיכא בינונית, דאת בינונית ודאי בעית מיניה, ובההוא ניחא לך טפי מן הזבורית. אבל אינו יכול לומר לו הנחתי לך מקום לגבות ממנו, כמו שפרשתי, שהראשון לא היה יכול להגבותו בינונית אם היה רוצה הוא זבורית, כדאיתא בפרק קמא דבבא קמא. ולהכי איצטריך להאי טעמא אף על גב דשייר בינונית. והוי יודע שלא הוצרכו לזה הטעם אלא משום זבורית, אבל משום עדית פשיטא דלא גבי, דמקמא נמי לא גבי, ומה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו.מהדורת ד"ר עזרא שבט, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144