×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות צ״א:גמרא
;?!
אָ
זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין כָּךְ מוּעָטִין וְנִתְרַבּוּ זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין. (סִימַן אֶלֶף וּמֵאָה מִצְוָה בִּכְתוּבָּה יַעֲקֹב זָקַף שְׂדוֹתָיו בִּדְבָרִים עֲסִיקִין).: אהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲווֹ מַסְּקִי בֵּיהּ אַלְפָּא זוּזֵי הֲווֹ לֵיהּ תְּרֵי אַפַּדְנֵי זבינהו חֲדָא בַּחֲמֵשׁ מְאָה וַחֲדָא בַּחֲמֵשׁ מְאָה אֲתָא בַּעַל חוֹב טַרְפַאּ לַחֲדָא מִינַּיְיהוּ הֲדַר קָטָרֵיף לְאִידַּךְ. שְׁקַל אַלְפָּא זוּזֵי וְקָא אָזֵיל לְגַבֵּיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ אִי שַׁוְיָא לָךְ אַלְפָּא זוּזֵי לְחַיֵּי וְאִי לָא שְׁקֹיל אַלְפָּא זוּזֵי וְאִיסְתַּלַּק. סְבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר הַיְינוּ מתני׳מַתְנִיתִין אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יָפֶה דִּינָר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא מִי דָּמֵי הָתָם אִית לְהוּ פְּסֵידָא לְיַתְמֵי הָכָא מִי אִית לֵיהּ פְּסֵידָא אַלְפָּא יָהֵיב וְאַלְפָּא שָׁקֵיל. וְטִירְפָא בְּכַמָּה כָּתְבִינַן. רָבִינָא אָמַר בְּאַלְפָּא רַב עַוִּירָא אָמַר בַּחֲמֵשׁ מְאָה בוְהִלְכְתָא בַּחֲמֵשׁ מְאָה. הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲווֹ מַסְּקִי בֵּיהּ מְאָה זוּזֵי הֲווֹ לֵיהּ תְּרֵי קַטִּינֵי דְאַרְעָא חַד זַבֵּינְהוּ בחמשין וְחַד בְּחַמְשִׁין אֲתָא בַּעַל חוֹב טַרְפַאּ לְחַד מִינַּיְיהוּ הֲדַר אֲתָא וְקָטָרֵיף לְאִידַּךְ. שְׁקַל ק׳מְאָה זוּזֵי וְקָאָזֵיל לְגַבֵּיהּ וא״לוַאֲמַר לֵיהּ אִי שָׁוְיָא לָךְ ק׳מְאָה זוּזֵי לְחַיֵּי וְאִי לָא שְׁקוֹל ק׳מְאָה זוּזֵי וְאִיסְתַּלַּק. סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר הַיְינוּ מתני׳מַתְנִיתִין אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים כּוּ׳ א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי דָּמֵי הָתָם אִית לְהוּ פְּסֵידָא לְיַתְמֵי הָכָא מַאי פְּסֵידָא אִית לֵיהּ מְאָה יָהֵיב מְאָה שָׁקֵיל. וְטִירְפָּא בְּכַמָּה כָּתְבִינַן רָבִינָא אָמַר בִּמְאָה רַב עַוִּירָא אָמַר בְּחַמְשִׁין וְהִלְכְתָא בְּחַמְשִׁין. גהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲווֹ מַסְּקִי בֵּיהּ מְאָה זוּזֵי שָׁכֵיב שְׁבַק קַטִּינָא דְּאַרְעָא דַּהֲוָה שָׁוְיָא חַמְשִׁין זוּזֵי אֲתָא בַּעַל חוֹב וְקָטָרֵיף לֵיהּ אֲזוּל יַתְמֵי יְהַבוּ לֵיהּ חַמְשִׁין זוּזֵי הֲדַר קָטָרֵיף לַהּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי אָמַר לָהֶן מִצְוָה עַל הַיְּתוֹמִים לִפְרוֹעַ חוֹב אֲבִיהֶן הָנֵי קַמָּאֵי מִצְוָה עָבְדִיתוּ הַשְׁתָּא כִּי טָרֵיף בְּדִין קָטָרֵיף. דוְלָא אֲמַרַן דְּלָא אֲמַרוּ לֵיהּ הָנֵי חַמְשִׁין זוּזֵי דְּמֵי דְּאַרְעָא קַטִּינָא אֲבָל אֲמַרוּ לֵיהּ הָנֵי חַמְשִׁין זוּזֵי דְּמֵי אַרְעָא קַטִּינָא סַלּוֹקֵי סַלְּקוּהּ. ההָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנַהּ לִכְתוּבְּתַהּ דְּאִימֵּיהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה וא״לוַאֲמַר לֵיהּ אִי אָתְיָא אֵם וּמְעַרְעֲרָא לָא מְפַצֵּינָא לָךְ. שְׁכִיבָא אִימֵּיהּ וְלָא איערערא וַאֲתָא אִיהוּ וְקָא מְעַרְעַר סְבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר אִיהוּ בִּמְקוֹם אִימֵּיהּ קָאֵי א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא נְהִי דְּאַחְרָיוּת דִּידַהּ לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת דִּידֵיהּ מִי לָא קַבֵּיל. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת וַאֲתָא שִׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לִרְאוּבֵן בְּאַחְרָיוּתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ההוא גברא דזבין תרי אפדני, לתרי גברי זבינינהו וכל חד מצי לסלוקי בזוזי ולחד מיניהו לית ליה זוזי וטרפא מיניה, ואתי למטרף אידך ואמר ליה האי אי שויא לך אלפא זוזי לחיי ואי לא יהיבנא לך ושבקא ניהלי לתרויהו. ואף על גב דלא מצי איהו לסלוקי מאידך בזוזי, אפילו הכי מצי למימר לא תשקול דידי דהא שויא לך ההיא. ואין זה נכון כלל, דאם כן טרפא לקמן, למה ליה למכתב טפי מחמש מאה (דשמא) דשמה ניהליה משום דבתר זמן עלייה היאך רוח קמא. אלא מתוקמא דזבנינהו לחד ושויא ניהליה אפותיקי לבעל חוב, ולא מצי לוקח לסלוקי בזוזי, ומיהו מצי למימר ליה הא שויא לך תטרוף מיני אידך. ואין זה מחוור. ומצאתי שכתב רש״י ז״ל פרק קמא דבבא מציעא הניחא למאן דאמר דאית ליה זוזי ללוקח מסלק ליה לבעל חוב בזוזי וכו׳, פלוגתא היא בכתובות. ולא מצאתיה חוץ מזו, שהוא מפרש דתרויהו זבנינהו לחד גברא ולא שויה ניהליה אפותיקי, ורמי בר חמא סבר לא מצי לסלוקי בזוזי, ורבא אמר דכיון דלית ליה פסידא הדין עמו, הלכך דיהיב ליה זוזי מצי לסלוקי דהא לית ליה פסידא. ומיהו הוא דקימ׳ לן הכי. ושוב מצאתיה מפורשת כן בהלכות פסוקות למר רב יהודאי גאון ז״ל. אבל אמרו ליה הני חמשין זוזי דמיקטינא סלוקי סלקוה נראה מן הירושלמי שאף בעל חוב מאוחר מזה שסלקו אינו יכול לטרוף. דגרסי׳ התם בסוף פירקין אמר ר׳ יוסי הדא (ד)⁠אמרה ההין דיזיף מן תרין בני נש אתא תנינא אמר ליה קום פושרי, אמר ליה ולית סופא דקדמות משמע ואתי מטרף יכיל הוא למימר ליה קום פושרי ואין טרף טרף פשר מן החזקה שהראשון בא וטורף פשר מן הראשון, אמר ר׳ פנחס אתא עובדא (קמיה) קומי ר׳ ירמיה, אמר פשר פשר. כלומר אם התפשר עם הראשון אין בעל חוב אחרון יכול לחזור לטרוף ממנו. ומקשו אמר ר׳ יוסי ולא אמר כל דאקנה לא אתיא אלא ביורש. ואף על גב דקימ׳ לן בעל חוב מכאן ולהבא הוא גובה, ואי אקדיש מלוה וזבין לאו כלום הוא, הכא כיון דניחא להו ליורשין ופשרו עמו, כמי שהגבו אותו וחזרו ולקחו ממנו דאמי.מהדורת ד"ר עזרא שבט, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144