גמרא
פירוש
דַּאֲתוֹ לִידֵיהּ בְּטִבְלַיְיהוּ וְקָסָבַר הַאי תַּנָּא מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין.
תָּא שְׁמַע הֲרֵי שֶׁאָנְסוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ גׇּרְנוֹ אִם בְּחוֹבוֹ חַיָּיב לְעַשֵּׂר אִם בְּאַנְפָּרוּת פָּטוּר מִלְּעַשֵּׂר.
שָׁאנֵי הָתָם דְּקָא מִשְׁתָּרְשִׁי לֵיהּ.
תָּא שְׁמַע אָמַר לוֹ מְכוֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה וְהָיָה בָּהֶן מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים לָקַח הֵימֶנּוּ בְּמִשְׁקָל נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים.
אַמַּאי לֶיהֱוֵי כְּמַזִּיק מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אוֹ שֶׁאֲכָלָן שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיתַנְהוּ בְּעֵינַיְהוּ.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:כ׳
רמב״ם הלכות בכורות א׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ב
סמ״ג מצוות עשה רי״א
טור יורה דעה ס״א:י״ג
טור יורה דעה ש״ו:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:י״ג
שולחן ערוך יורה דעה ש״ו:ו׳
רמב״ם הלכות בכורות א׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ב
סמ״ג מצוות עשה רי״א
טור יורה דעה ס״א:י״ג
טור יורה דעה ש״ו:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה ס״א:י״ג
שולחן ערוך יורה דעה ש״ו:ו׳
ה״ג שבעהא נכסי כהן ואלו הן תרומה ותרומת מעשר וחלה והדמאי והבכורים והקרן והחומש. ויש מפרש שאינו מונה אלא תרומות, שתרומה ותרומת מעשר וחלה תרומה כתיב בהוב, וכן בדמאי איכא תרומת מעשר, וכן הבכורים נקראו תרומה, דאמר מרג ותרומת ידך אלו הבכורים. וקרן וחומש של תרומה קתני, ולא של גזל הגר כדברי רש״י ז״לד. ואין בפירוש זה לא טעם ולא ריח, אלא דברים המוקדשין שהן נכסי כהן הוא מונהה, לאפוקי בכור שבמומו נאכל לכל. וראשית הגז והמתנות חולין גמורין הן, וכן פדיון הבן ופדיון פטר חמור ושדה אחוזה ושדה חרמים וגזל הגר, שכל אלו כיון שהן חולין גמורים פשיטא שהן ממונו של כהן. ולא פירש כן רש״י ז״לו. ויש נוסחאות שכתוב בהן והמתנות ומפקי דמאי, וכן שמעתי שיש בפר״ח ז״לז. ולהנך נוסחי קשייאן כל הני. ואומריםח דלא חשיב אלא מידי דבר אכילה, והאי דלא קתני נמי בכור, משום דאכתי לאו בר אכילה הוא שצריך שחיטה. ואינו נכון, אלא כמו שפרשנו. וכןט קא סלקא דעתין מעיקרא למימר דלהוציאן בדיינין הוא, להכי תנא הני דרבותא קמ״ל, דאפילו הנך נמי (לא) מפקינן להו, דעשר דמקדש מאי אפוקי מיבעו, ואינך שבגבולין כיון שאין בהן קדושה ודאי מפקינן, אלא בהני קמ״ל רבותא, דאע״ג דקאי עליהו במיתה מוציאין אותן בדיינין.
והא דקתני ספר תורה, נראה ליי דהא קמ״ל דאפילו ספר תורה שאין גופו ממון אלאכ לראיה שבו ומילי לא מקנו בכספא, אעפ״כ לוקחין אותו בהן.
מעשר עני המתחלק בתוך הבית. פרש״י ז״לל הואיל והוא מתחלק בתוך הבית יש בהן טובת הנאה לבעלים שבידו לתתם לאיזה עני שירצה. ולא נהירא, דאם כן אפילו מעשר ראשון נמי. ובמסכתמ נדריםנ משמע ששני דיני מעשר עני הם, דמתני׳ אוסרו במודר הנאה ומתניתא שריא, ומשני רבה כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיב ביה נתינה, כאן במעשר עני המתחלק בגורן דכתיב ביה הנחה, וכולה כדאיתא בפרק בתרא דנדרים.
ובספריס מפורש דתניא התם כתוב אחד אומרע מקץ שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת בשעריך, לומר שמניחו בגורן ובאין עניים ונוטלין אותו, וכתוב אחד אומרפ כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך ונתת, הא כיצד, עד הפסח מחלקו בבית מכאן ואילך מניחו בחוץ. פי׳ מפני שעד הפסח זמן גשמים הוא והוא נפסד בגורן, וזהו מעשר עני המתחלק בבית שיש בו טובת הנאה לבעלים דנתינה כתיב ביה, מכאן ואילך ימות הקיץ הן ומניחו בגורן ועניים נוטלין אותו ואין בו טובת הנאה לבעלים דהנחה כתיב ביה. כך פרשו חכמי הצרפתים ז״לצ והדברים מפורשים ונכוניםק.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
ובספריס מפורש דתניא התם כתוב אחד אומרע מקץ שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת בשעריך, לומר שמניחו בגורן ובאין עניים ונוטלין אותו, וכתוב אחד אומרפ כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך ונתת, הא כיצד, עד הפסח מחלקו בבית מכאן ואילך מניחו בחוץ. פי׳ מפני שעד הפסח זמן גשמים הוא והוא נפסד בגורן, וזהו מעשר עני המתחלק בבית שיש בו טובת הנאה לבעלים דנתינה כתיב ביה, מכאן ואילך ימות הקיץ הן ומניחו בגורן ועניים נוטלין אותו ואין בו טובת הנאה לבעלים דהנחה כתיב ביה. כך פרשו חכמי הצרפתים ז״לצ והדברים מפורשים ונכוניםק.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א כ״ה גירסת ר״ח – ראה תוד״ה הכי גרסי׳, וראה דק״ס אות פ. ולפנינו בגמ׳: תשעה נכסי כהן, ומונה אף ראשית הגז ומתנות ביניהן, וראה להלן.
ב ראה במדבר טו, יט; יח, כו.
ג לעיל קכ, ב.
ד ד״ה תשעה.
ה כן פירש הרשב״א, הריטב״א בשם רבינו. וכ״ה בתוספות הרא״ש ד״ה ה״ג. ובתוס׳ שם: דלא חשיב הכא אלא הנך דאסורים לזרים.
ו ד״ה תשעה.
ז ראה תוס׳ הנ״ל.
ח תוספות שם.
ט בהוצ׳ זכר״י תיקנו: וכי.
י וכ״כ הרשב״א והריטב״א והר״ן בחידושיהם בשם רבינו. ועי׳ רש״י ד״ה וס״ת.
כ בחידושי הרשב״א והר״ן: ואינו אלא.
ל ד״ה יש.
מ מכאן הם דברי התוס׳ כמ״ש רבינו בסוף הדיבור, ורבינו מוסיף ומבאר. וכן מובאים הדברים בכפתור ופרח פמ״ג ונראה שמקורו בדברי רבינו.
נ פד, ב.
ס ליתא לפנינו, וכבר עמד ע״ז המלבי״ם בהתוה״מ לספרי ראה יד אות קיז (ציין לו המהדיר לריטב״א הערה 88). וראה גם תורה תמימה דברים שם.
ע דברים יד, כח.
פ שם כו, יב.
צ ר״ת בספר הישר סי׳ תסב, תוס׳ יבמות ק, א ד״ה מעשר, נדרים פד, ב ד״ה במעשר, תוס׳ כאן ד״ה מעשר.
ק וכן הביא רבינו עיקר הדברים בחידושיו ליבמות שם. וכ״כ הרשב״א והריטב״א כאן ושם, והרא״ש נדרים שם, והר״ן בחידושיו כאן.
הערות
Gemara
Peirush