Raavan Nedarim 16a – ראב"ן נדרים טז.‏ – Shas HaMeforash

גמ׳גְּמָרָא: מַנִּי מַתְנִיתִין ר׳רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה לָא שָׁנֵי לֵיהּ קׇרְבָּן וְלָא שָׁנֵי לֵיהּ הַקׇּרְבָּן. אֵימָא סֵיפָא לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ מוּתָּר וְהָתְנַן לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר וא״רוְאָמַר רַבִּי אַבָּא נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לַקׇּרְבָּן יְהֵא לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ. ^אלָא קַשְׁיָא הָא דְּאָמַר לַקׇּרְבָּן הָא דְּאָמַר לָא לְקׇרְבָּן דְּלָא הָוֵי קׇרְבָּן קָאָמַר.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^בשְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ הָא שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ לָא שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ אָסוּר.: גמ׳גְּמָרָא: מִכְּלָל דְּהָא שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ דְּלָא אָכֵילְנָא מַשְׁמַע וּרְמִינְהוּ ^גשְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע שֶׁאוֹכַל וְשֶׁלֹּא אוֹכַל שֶׁאָכַלְתִּי וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִדְּקָאָמַר שֶׁלֹּא אוֹכַל שֶׁאָכַלְתִּי וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִכְּלָל דְּשֶׁאוֹכַל לָךְ דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע. אָמַר אַבָּיֵי ^דשֶׁאוֹכַל שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת מַשְׁמַע הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל וְאָמַר אָכֵילְנָא אָכֵילְנָא וְתוּ שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע אֲבָל אָמַר לָא אָכֵילְנָא לָא אָכֵילְנָא וְתוּ אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל דְּלָא אָכֵילְנָא קָאָמַר. רַב אָשֵׁי אָמַר שֶׁאוֹכַל דִּשְׁבוּעָה שֶׁאִי אוֹכַל קָאָמַר א״כאִם כֵּן פְּשִׁיטָא מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא מֵיקַם לִישָּׁנָא הִיא דְּאִיתְּקִיל לֵיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אַבָּיֵי לָא אָמַר טַעַם כְּרַב אָשֵׁי דְּלָא קָתָנֵי שֶׁאִי אוֹכַל. וְרַב אָשֵׁי נָאדֵי מִן טַעַם דְּאַבָּיֵי קָסָבַר שֶׁלֹּא אוֹכַל נָמֵי מַשְׁמַע שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל וְאָמַר לָא אָכֵילְנָא לָא אָכֵילְנָא וְאָמַר נָמֵי שְׁבוּעָה בֵּין שֶׁאוֹכַל בֵּין שֶׁלֹּא אוֹכַל הָדֵין אָכֵילְנָא מַשְׁמַע דְּאָמַר. וְאִיכָּא לְתָרוֹצַהּ נָמֵי לִישָּׁנָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל שְׁבוּעָה דְּלָא אָכֵילְנָא קָאָמַר אֶלָּא תַּנָּא פַּסְקַהּ שֶׁאוֹכַל דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע וְשֶׁלֹּא אוֹכַל לֹא אוֹכַל מַשְׁמַע.: מתני׳מַתְנִיתִין: זֶה חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים וְחוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת ^הכֵּיצַד אָמַר קוֹנָם סוּכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל תְּפִילִּין שֶׁאֲנִי מַנִּיחַ בַּנְּדָרִים אָסוּר בַּשְּׁבוּעוֹת מוּתָּר שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות נדרים א׳:י״ט
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב

^ב רמב״ם הלכות שבועות ד׳:כ״ב
טור יורה דעה רל״ז:י״א
שולחן ערוך יורה דעה רל״ז:י״א

^ג רמב״ם הלכות שבועות א׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רל״ט
טור יורה דעה רל״ו:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ו:א׳

^ד רמב״ם הלכות שבועות ד׳:כ״ב
טור יורה דעה רל״ז:י״א
שולחן ערוך יורה דעה רל״ז:י״א

^ה רמב״ם הלכות נדרים ג׳:ו׳
רמב״ם הלכות שבועות ה׳:י״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ר״מ
טור יורה דעה רט״ו:א׳
טור יורה דעה רל״ט:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה רט״ו:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ט:ד׳

מני ר׳ מאיר היא וכו׳ עד מסקנא לא קשיא הא דאמר לקרבן הא דאמר לא קרבן^א. ומתני׳ הכי מיפרשא, קרבן לא אוכל לך, הא מה שאוכל לך חולין. הקרבן שאוכל לך, חיי קרבן שאי אוכל לך. לא קרבן לא אוכל לך, הא מה שאוכל קרבן והוי מכלל לאו הן ומותר.
¹ שבועה לא אוכל לך, השבועה^ב שאי^ג אוכל לך, לא שבועה לא אוכל לך אסור. והכי קאמר לא שבועה על שלא אוכל לך אבל שבועה על שאוכל לך. וחומר בשבועה דאמרינן בה מכלל לאו אתה שומע הן^ד. חומר בנדרים שאם אמר ישיבת סוכה עלי קונם אסור בישיבת סוכה, ואם נשבע שלא אשב בסוכה מותר לישב שאין נשבעין לבטל את המצוה.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א כגירסת הרבה ראשונים וכ״ה בקצת כת״י של הגמ׳ כמש״כ בדק״ס. לפנינו לא לקרבן.

^ב כגירסת הראשונים שהובאו בדק״ס. לפנינו הא שבועה.

^ג כרב אשי בגמ׳ שם.

^ד אע״פ שבגמרא (ע״ב) אמרו שא״א לפרש לשון המשנה ׳חומר בשבועות מבנדרים׳ לענין זה, דמאי חומר דקאמרה, הא בנדר מותר לגמרי, לא נמנע רבינו מלכתוב בלשון זו שהרי הדין אמת. ולשון משנה לחוד וכו׳.

¹ במקור בכ״י מופיע כאן ביאור ראב״ן נדרים י״ב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון