Raavan Eiruvin 88a – ראב"ן ערובין פח.‏ – Shas HaMeforash

אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא כְּמִי שֶׁלֹּא יִבְטַל מִמְּלַאכְתּוֹ דָּמֵי. וּמִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית מַאי הִיא דְּתַנְיָא ^אמִסְתַּפֵּג אָדָם בַּאֲלוּנְטִית וּמַנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְלֹא יִמְסְרֶנָּה לָאוֹלְיָירִין מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל אוֹתוֹ דָּבָר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף מְבִיאָהּ בְּיָדוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלּאוֹת אֲבָל לִשְׁפּוֹךְ אָסוּר. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁיזְבִי וְכִי מָה בֵּין זֶה לְעוּקָה. הָנֵי תָּיְימִי וְהָנֵי לָא תָּיְימִי. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא תֵּימָא לְמַלּאוֹת הוּא דִּשְׁרֵי לִשְׁפּוֹךְ אָסוּר ^באֶלָּא לִשְׁפּוֹךְ נָמֵי שְׁרֵי אָמַר רַב שֵׁיזְבִי פְּשִׁיטָא הַיְינוּ עוּקָה מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי תָּיְימִי וְהָנֵי לָא תָּיְימִי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן:.: וְכֵן שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ וְכוּ׳.: אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב ^גלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּסְמוּכָה אֲבָל בְּמוּפְלֶגֶת עֶלְיוֹנָה מוּתֶּרֶת. וְרַב לְטַעְמֵיהּ דַּאֲמַר רַב אֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵירוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר. אָמַר רַבָּה א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא וְרַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא יֵשׁ גָּזֵל בְּשַׁבָּת וְחוּרְבָּה מַחֲזִיר לַבְּעָלִים. הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ יֵשׁ גָּזֵל בְּשַׁבָּת אַלְמָא קָנְיָא וְחוּרְבָּה מַחֲזִיר לִבְעָלִים אַלְמָא לָא קָנְיָא. הָכִי קָאָמַר יֵשׁ דִּין גָּזֵל בְּשַׁבָּת כֵּיצַד דְּחוּרְבָּה מַחֲזִיר לַבְּעָלִים. אָמַר רַבָּה וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין וְכֵן שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְכוּ׳ וְאִי אָמְרַתְּ יֵשׁ דִּין גָּזֵל בְּשַׁבָּת אַמַּאי אֲסוּרוֹת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן ^דכְּגוֹן שֶׁעָשׂוּ מְחִיצָה בְּשׁוּתָּפוּת. אִי הָכִי כִּי עָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה נָמֵי. כֵּיוָן דְּעָשׂוּ לַתַּחְתּוֹנָה גלוי גַּלִּי דַּעְתַּהּ דַּאֲנָא בַּהֲדָךְ לָא נִיחָא לִי.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^החָצֵר שֶׁהִיא פְּחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין שׁוֹפְכִין בְּתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת אא״כאֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ עוּקָה מַחְזֶקֶת סָאתַיִם מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּה. בֵּין מִבַּחוּץ בֵּין מִבִּפְנִים אֶלָּא שֶׁמִּבַּחוּץ צָרִיךְ לִקְמוֹר מִבִּפְנִים אֵין צָרִיךְ לִקְמוֹר. ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר ^ובִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שׁוֹפְכִים לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ גַּג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה לֹא יִשְׁפּוֹךְ עַל פִּי הַבִּיב אֲבָל שׁוֹפֵךְ הוּא לַגַּג וְהַמַּיִם יוֹרְדִין לַבִּיב. ^זהֶחָצֵר וְהָאַכְסַדְרָה מִצְטָרְפִין לְאַרְבַּע אַמּוֹת ^חוְכֵן שְׁתֵּי דְיוֹטָאוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ מִקְצָתָן עָשׂוּ עוּקָה וּמִקְצָתָן לֹא עָשׂוּ עוּקָה אֶת שֶׁעָשׂוּ עוּקָה מוּתָּרִין אֶת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עוּקָה אֲסוּרִין.: גמ׳גְּמָרָא: מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַבָּה מִפְּנֵי שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהִסְתַּפֵּק סָאתַיִם מַיִם בְּכׇל יוֹם בְּאַרְבַּע אַמּוֹת אָדָם רוֹצֶה לְזַלְּפָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ׳
טור אורח חיים ש״א:מ״ח
שולחן ערוך אורח חיים ש״א:מ״ח

^ב רמב״ם הלכות שבת ט״ו:ט״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שנ״ה:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ה:א׳

^ג רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ה
טור אורח חיים שנ״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ה:ה׳

^ד רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ה
טור אורח חיים שנ״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ה:ה׳

^ה רמב״ם הלכות שבת ט״ו:ט״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שנ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ז:א׳

^ו רמב״ם הלכות שבת ט״ו:י״ח
טור אורח חיים שנ״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ז:ב׳

^ז רמב״ם הלכות שבת ט״ו:ט״ז
טור אורח חיים שנ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ז:א׳

^ח רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים שע״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ז:א׳

חצר שהיא פחותה מד׳ אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת, שהרי הוא כשופכן לרשות הרבים ממש כיון^א דלא אזלו ד׳ אמות בחצר, אלא אם כן עשה לה מערב שבת גומא בארץ מחזקת סאתים, שיפלו בה המים ולא ילכו ד׳ אמות ברשות הרבים, בין בפנים, בתוך החצר, בין מבחוץ, ברשות הרבים, ואם עושה מבחוץ צריך לקרות ולכסות אותה.
וכל אדם מישראל שהקב״ה מזמין לו ריוח בלא טורח, כגון מצא מציאה, צריך לעשות בו מיד מצוה כגון ספר תורה או ספר אחר. כדאמ׳ (עירובין סד ע״א) המחזיק בניכסי הגר, ריוח בלא טורח, מה יעשה ויקיימנו בידו יקח בהן ספר תורה רבא אמר אפילו עבד עיסקא וריוח^ב.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א לכאורה טעם חדש. בגמרא נחלקו רבה ור״ז בטעם הדבר, לרבה בד׳ אמות אדם רוצה לזלפן ולר״ז בד״א תיימי מיא. גם צ״ע לטעמו של רבינו מה שאמרו בגמ׳ פח ע״ב במד״א בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה.

^ב וכ״כ בתשב״ץ דמהר״ם סי׳ תסד: דמה״ט החתנים נודרים מפות לספר תורה, כי תהו בהו אינשי שבא לו ממון בלא עמל ויגיעה וישלוט בו עין הרע אפילו בממון שלו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון