×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות קי״ד.גמרא
;?!
אָ
דְּבַר טְלֵי וְטַלְיָא וְלִיטַיְּילוּ הָתָם דְּאִי מַשְׁכְּחִי לְהוּ מַיְיתֵי לְהוּ אַלְמָא קָסָבַר אקָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת אֵין ב״דבֵּית דִּין מְצֻוִּוין לְהַפְרִישׁוֹ לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לֹא יֹאמַר אָדָם לְתִינוֹק הָבֵא לִי מַפְתֵּחַ הָבֵא לִי חוֹתָם אֶלָּא מַנִּיחוֹ תּוֹלֵשׁ מַנִּיחוֹ זוֹרֵק. אָמַר אַבָּיֵי בתּוֹלֵשׁ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב זוֹרֵק בְּכַרְמְלִית דְּרַבָּנַן.: ת״שתָּא שְׁמַע גגּוֹי1 שֶׁבָּא לְכַבּוֹת אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה וְאַל תְּכַבֶּה מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶם קָטָן הַבָּא לְכַבּוֹת אוֹמְרִים לוֹ אַל תְּכַבֶּה שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶם. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דבְּעוֹשֶׂה עַל דַּעַת אָבִיו דִּכְוָותֵיהּ גַּבֵּי גּוֹי2 דְּעוֹשֶׂה עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרֵי גּוֹי3 אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ עָבֵיד. ת״שתָּא שְׁמַע בֶּן חָבֵר שֶׁרָגִיל לֵילֵךְ אֵצֶל אֲבִי אִמּוֹ עַם הָאָרֶץ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַאֲכִילֶנּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְתוּקָּנִים מָצָא בְּיָדוֹ פֵּירוֹת אֵין זָקוּק לוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּדְמַאי הֵקֵילּוּ. אֶלָּא טַעְמָא דִּדְמַאי הָא וַדַּאי בְּעָא לְעַשּׂוֹרֵי וְהָאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בְּעוֹשֶׂה עַל דַּעַת אָבִיו אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ קָאֵי הָכָא מְדַחֵי קָאֵי הָכָא מְדַחֵי. ת״שתָּא שְׁמַע בֶּן חָבֵר כֹּהֵן שֶׁרָגִיל לֵילֵךְ אֵצֶל אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַאֲכִילֶנּוּ תְּרוּמָה טְמֵאָה מָצָא בְּיָדוֹ פֵּירוֹת אֵין זָקוּק לוֹ בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן. תָּא שְׁמַע יוֹנֵק תִּינוֹק וְהוֹלֵךְ מִגּוֹיָה4 וּמִבְּהֵמָה טְמֵאָה וְאֵין חוֹשְׁשִׁין בְּיוֹנֵק שֶׁקֶץ וְלֹא יַאֲכִילֶנּוּ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּמִכּוּלָּן יוֹנֵק מֵהֶם וַאֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת וּבְגָדוֹל אָסוּר אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּיוֹם טוֹב. קָתָנֵי מִיהָא אֵין חוֹשְׁשִׁין בְּיוֹנֵק שֶׁקֶץ הָתָם מִשּׁוּם סַכָּנָה אִי הָכִי גָּדוֹל נָמֵי. גָּדוֹל בָּעֵי אוּמְדָּנָא קָטָן נָמֵי לִיבְעֵי אוּמְדָּנָא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ סְתָם תִּינוֹק מְסוּכָּן אֵצֶל חָלָב.: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּיוֹם טוֹב.: הֵיכִי דָּמֵי אִי דְּאִיכָּא סַכָּנָה אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי וְאִי דְּלֵיכָּא סַכָּנָה אֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב אָסוּר לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא צַעֲרָא. וְקָסָבַר מְפָרֵק כִּלְאַחַר יָד הוּא שַׁבָּת דְּאִיסּוּר סְקִילָה גְּזַרוּ רַבָּנַן יו״טיוֹם טוֹב דְּאִיסּוּר לָאו לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. ת״שתָּא שְׁמַע {ויקרא י״א:מ״ב} לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם לֹא תַּאֲכִילוּם לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים מַאי לָאו דְּאָמַר לְהוּ לֹא תֵּאכְלוּ לָא הדְּלָא לִיסְפּוֹ לֵיהּ בְּיָדַיִם. תָּא שְׁמַע {ויקרא י״ז:י״ב} כׇּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים מַאי לָאו דְּאָמְרִי לְהוּ לֹא תֵּאכְלוּ לָא דְּלָא לִיסְפּוֹ לְהוּ בְּיָדַיִם. ת״שתָּא שְׁמַע {ויקרא כ״א:א׳} אֱמוֹר וְאָמַרְתָּ ולְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים מַאי לָאו דְּאָמַר לְהוּ לָא תִּיטַּמּוֹ לָא זדְּלָא לִיטַמּוֹ לְהוּ בְּיָדַיִם. וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שְׁקָצִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מעובדת כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
תניא דמסייע לי׳ לא יאמר אדם לתינוק הבא לי מפתח הביא לי חותם אלא מניחו תולש מניחו זורק. ת״ש נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עליך אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו שכן שביתתו עליך. אר״י בעושה ע״ד אביו. פי׳ שהתינוק צופה ומביט באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד עליו דהוי כאלו מצוה אבל הנך מפתחות דר״י לא הודיעם שנאבדו לו ולא הכירו בדעתו שנוח לו ואפילו עשה ע״ד אביו אינו אסור אלא מדרבנן. ומ״ה שרינן לי׳ גבי כיס לנו שהחשיך לו בדרך ליתנו לקטן כי היכי דשרינן התם ליתנו לנכרי ולהוליכו פחות פחות מד״א דאסירי מדרבנן ולגבי כיסו שרי ואי הוה קטן העושה ע״ד אביו מה״ת לא הי׳ מתירו שם. וכשנותן כיסו לקטן ונותנו לו סתם והוא מוליכו לא שאמר לו הוליך כיס זה שא״כ הי׳ אסור מה״ת כאמרינן לקמן להזהיר גדולים על הקטנים: ת״ש לא תאכל לא תאכלם להזהיר גדולים על הקטנים מאי לאו דאמרי׳ להו לא תאכלו לאו דלא ליספי להו בידים. ואי קשיא כיון דלמיספי להו בידים אסור מה״ת כדנפקא לן מהאי קרא א״כ היכי אמרינן בשבת בפ׳ תולין ר״מ יהיב פרוטה לתינוק גוי וזרע לי׳. פי׳ כשיתא בכרמא. וליתיב לתינוק ישראל אתי למיסרן ומשמע תנאה דלמא אתי למיסרך הא לאו הכי שרי והאמרת דאסור מה״ת למיספא להו איסור בידים. ובשלהי בכל מערבין נמי אמרי׳ וליתבי׳ לינוקא לית הל׳ כר״א דאתי למיסרך אלמא אי לאו דילמא אתי למיסרך שרי. י״ל דודאי באלו דהוה איסורא דאורייתא הוה אסיר בלאו דילמא אתי למיסרך אלא באיסורא דרבנן אמרינן הכי דכיון דבגדול ליכא אלא איסורא דרבנן הוה שרי למיעבד ע״י קטן אי לאו טעמא דילמא אתי למיסרך והתם איסורא דרבנן הוא דהכי אמרי׳ התם בפ׳ ר״ט אומר כשות אינו כלאים בכרם וח״א כלאים בכרם וקיי״ל כל המיקל בארץ הל׳ כמותו בחו״ל. מכריז רב מאן זבעי למיזרע כישות בכרם מיזרע. רב עמרם חסידא מנגיד עלי׳. ר״מ יהיב פרוטה לתינוק גוי וזרע לי׳ וליתיב לי׳ לתינוק ישראל אתי למיסרך אלמא אפי׳ למ״ד איסור דרבנן הוא. ובפ׳ בכל מערבין נמי הכי אמרי׳ יוה״כ מא״ל היכי נעביד לי ברך עלי׳ ושתי כיון דאמר זמן קבלי׳ עלי׳ ואיתסר לי׳ הא קאמר לי׳ ריב״א לרב מי בדלת א״ל בדילנא. וליברך עלי׳ וליתבי׳ המברך צריך שיטעום. וליתבי לינוקא לית הל׳ כר׳ אחא ב״י דאתי למיסרך אלמא אין בו אלא איסורא דרבנן שקבעו עליו מבע״י ומ״ה הוה שרי למיתבא לינוקא אי לאו משום דילמא אתי למיסרך אבל לעולם איסור דאורייתא אסור למיתבי׳ לינוקא כדילפי׳ מקרא להזהיר גדולים על הקטנים.
תניא תינוק יונק והולך מנכרית ומבהמה טמאה ואין חוששין לו כיונק שקץ ולא יאכילנו נבלות וטרפות שקציה ורמשים ומכולם יונק אפילו בשבת ובגדול אסור. א״ש אומר נוהגים היינו שיונקים מבהמה טהורה ביו״ט. ה״ד אי דאיתא סכנה אפילו בשבת נמי ואי דליכא סכנה אפי׳ ביו״ט נמי אסור ל״צ דאיכא צערא וקסבר מפרק כלאחר יד הוא. שבת דאיכא איסור סקילה גזרו רבנן יו״ט דאיכא איסור לאו לא גזרו רבנן. ופליגא הא דאבא שאול. דר׳ מרוינם דאמרינן בכתבות בפ׳ אע״פ תנאי ר״מ אומר גונח יונק חלב בשבת מ״ט מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צערא לא גזרו רבנן ונ״ל דלא גרסי׳ התם בשבת אלא ביו״ט:
מתניתין ב׳ אחים חרשים נשואים לב׳ אחיות פקחות או לב׳ אחיות חרשות או לב׳ אחיות א׳ חרשת וא׳ פקחת וכן ב׳ אחיות חרשות נשואות לב׳ אחין פקחין או לב׳ אחין א׳ פקח וא׳ חרש הרי אלו פטורים מן החליצה ומן היבום ואם הי׳ נכריות יכנוסו ואם רצו להוציאן יוציאו. פי׳ הרי אלו פטורין דהואיל ושניהן חרשין או שתיהן חרשות כקידושי זה כך קידושי זו ואתי קדושי אשתו ומפקעי זיקת דאחיו ואם היו נכריות יכנוסו שאין חליצה בחרש וחרשת מפני שאין בהם. ואמר. ואמרה. ואח״כ אם רצו להוציאו יוציאו או בגט דאתי גט ברמיזה ומפקע נשואי דידיה וזיקת אחיו דהוי ברמיזה. ב׳ אחים א׳ חרש וא׳ פקח נשואין לב׳ אחיות פקחות מת חרש בעל פקחת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אש מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסור לעולם. פי׳ מוציא את אשתו בגט דזיקת אחותה הבאה מכח קדושין גמורים אוסרתה עליו ואין כח בקדושיו לדחותה משום אחות אשה ואשת אחיו אסורה לעולם משום דחרש לא חולץ. ולכנוס א״א משום אחות אשה:
מתניתין ב׳ אחים פקחים נשואים ב׳ אחיות א׳ חרשת וא׳ פקחת. מת פקח בעל החרשת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אשה מת פקח בעל פקחת מה יעשה פקח בעל חרשת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה. פי׳ דאתיא זיקת יבמתו דהאי מה״ת ואסרה לאשתו משום אחות זקוקתו שאין כח בקדושיו לדחות זיקה דאורייתא:
מתניתין שני אחים א׳ פקח וא׳ חרש נשואים שתי אחיות א׳ חרשת וא׳ פקחת מת חרש בעל חרשת. מה יעשה פקרח בעל פקחת תצא משום אחות אשה מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת מוציא אשתו בגט ואשת אחיו ואסורה לעולם:
מתניתין ב׳ אחים א׳ פקח וא׳ חרש נשואין ב׳ נכריות פקחות מת חרש בעל פקחת מה יעשה פקח בעל פקחת או חולץ או מיבם מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת כונס ואינו מוציא לעולם:
מתניתין ב׳ אחים פקחים נשואים ב׳ נכריות א׳ פקחת וא׳ חרשת מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא, מת פקח בעל פקחת מה יעשה פקח בעל חרשת או חולץ או מיבם:
מתניתין ב׳ אחים א׳ חרש וא׳ פקח נשואים ב׳ נכריות א׳ פקחת וא׳ חרשת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא. מת פקחת בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת כונס ואינו מוציא לעולם. פי׳ שאין כח לביאתו להפקיע זיקתה ואסורה להנשא לשוק לעולם:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144