×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים מ״ג.גמרא
;?!
אָ
שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן וְלֹא הִגִּיעוּ לְשָׁנִים בְּנוֹת עֲנִיִּים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד בְּנוֹת עֲשִׁירִים טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסוֹלֶת בְּנוֹת מְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {אסתר ב׳:י״ב} שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר. מַאי שֶׁמֶן הַמּוֹר רַב הוּנָא בַּר יִרְמְיָה אוֹמֵר סְטָכַת רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. תַּנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְפִּיקְנִין שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר.: זֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁהוּא מִמִּין דָּגָן.: תַּנְיָא א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכִי מֵאַחַר שֶׁשָּׁנִינוּ כֹּל שֶׁהוּא מִין דָּגָן הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּפֶסַח לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָגִיל בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן. כִּי הָא דְּהָהוּא בַּר מַעְרְבָא אִיקְּלַע לְבָבֶל הֲוָה בִּישְׂרָא בַּהֲדֵיהּ אֲמַר לְהוּ קָרִיבוּ לִי מַתְכִּילְתָּא שְׁמַע דְּקָאָמְרִי קָרִיבוּ לֵיהּ כּוּתָּח כֵּיוָן דִּשְׁמַע כּוּתָּח פֵּירַשׁ.: הֲרֵי אֵלּוּ בְּאַזְהָרָה.: מַאן תַּנָּא דְּחָמֵץ דָּגָן גָּמוּר ע״יעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת וְנוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ בְּלָאו. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב ר״מרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּתַנְיָא שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף וְנוֹתְנוֹ לְכַלְבּוֹ וְהָאוֹכְלוֹ בְּאַרְבָּעִים. הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף אַלְמָא אָסוּר בַּהֲנָאָה וַהֲדַר תָּנֵי וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ אַלְמָא מוּתָּר בַּהֲנָאָה. הָכִי קָאָמַר שִׂיאוּר יִשָּׂרֵף דר״מדְּרַבִּי מֵאִיר לר׳לְרַבִּי מֵאִיר דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ דר׳דְּרַבִּי מֵאִיר לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה. וְהָאוֹכְלוֹ בְּאַרְבָּעִים אֲתָאן לר׳לְרַבִּי מֵאִיר. שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ בְּלָאו וְכׇל שֶׁכֵּן חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת. רַב נַחְמָן אָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּתַנְיָא אעַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עָנוּשׁ כָּרֵת עַל עֵירוּבוֹ בְּלָאו דִּבְרֵי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עָנוּשׁ כָּרֵת עַל עֵירוּבוֹ בְּלֹא כְּלוּם וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לר׳לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת בְּלָאו וְכׇל שֶׁכֵּן נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ. וְרַב נַחְמָן מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב יְהוּדָה. אָמַר לָךְ דִּילְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר״מרַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ אֲבָל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת לָא. וְרַב יְהוּדָה מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב נַחְמָן. אָמַר לָךְ עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם אֶלָּא חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר ע״יעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת אֲבָל נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ לָא אָמַר. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה {שמות י״ב:כ׳} כׇּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ לְרַבּוֹת כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי וְזֵיתוֹם הַמִּצְרִי יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:ט״ו} כִּי כׇּל אוֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה עַל חָמֵץ דָּגָן גָּמוּר עָנוּשׁ כָּרֵת וְעַל עֵירוּבוֹ בְּלָאו. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר עַל עֵירוּבוֹ בְּלָאו ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא וְאִילּוּ נוּקְשֶׁה בְּעֵינֵיהּ לָא קָאָמַר ש״משְׁמַע מִינַּהּ נוּקְשֶׁה לר״אלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ. ור״אוְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֵירוּבוֹ בְּלָאו מְנָא לֵיהּ דִּכְתִיב כׇּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. אִי הָכִי כָּרֵת נָמֵי לְחַיֵּיב דְּהָא כְּתִיב כִּי כׇּל אוֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה. הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא (מַחְמֶצֶת) אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו מֵחֲמַת ד״אדָּבָר אַחֵר מִנַּיִין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כׇּל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה. אִי הָכִי דְּלָאו נָמֵי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא. אֶלָּא טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִכׇּל. הָתָם נָמֵי הָכְתִיב כׇּל הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים. נָשִׁים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְכֵן תָּנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר קְרָא {במדבר ה׳:ו׳} אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִישׁ לְאִשָּׁה לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. אִיצְטְרִיךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
יתבאר למטה שהשיאור הוא שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו וכשהגיעו לשיעור זה אינו חמץ גמור והרי הוא כנוקשה ואסור ומתוך כך ישרף ולא יהנה ממנו אף ליתנו לכלבים שלא יבא בו לידי מכשול ומ״מ אם אכלו פטור ומתוך כך לאחר הפסח מותר לדעת קצת כמו שביארנו אבל סידוק והוא שנסדק כקרני חגבים וכל שכן אם רבו סדקיו עד שנתערבו זה בזה האוכלו חייב כרת ואם התרו עליו למלקות לוקין עליו: איסור חמץ אין בו הפרש בין שחמצו על ידי דבר אחר בין שנתחמץ מאליו וכן אין באיסורו הפרש בין אשה לאיש שהרי כל מצות לא תעשה שבתורה נשים חייבות בהם חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל תטמא למתים כמו שיתבאר במקומו ואע״פ שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות במצה מיהא לילה הראשון חייבות כך שנו רבותינו כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×