גמרא
פירוש
שֶׁהִפְרִישׁוּ מָעוֹת לְקִינֵּיהֶם רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה יָבִיא עוֹלַת בְּהֵמָה יָבִיא מֵת אוְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
תַּנָּא נָזִיר וְחַיָּיבֵי קִינִּין דְּדָמוּ לֵיהּ וּלְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא במִי שֶׁהָיָה מְחוּיָּיב חַטָּאת וְאָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ מָעוֹת וְאָמַר הֲרֵי אֵלּוּ לְחוֹבָתִי.
רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה לֹא יָבִיא עוֹלַת בְּהֵמָה לֹא יָבִיא מֵת וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח.
אָמַר רַב אָשֵׁי הָא דְּאָמְרַתְּ מְפוֹרָשִׁין לָא לָא תֵּימָא דְּאָמַר אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְאֵלּוּ לְעוֹלָתִי וְאֵלּוּ לִשְׁלָמַי אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
חייבי קנין שבקרבן עולה ויורד כגון מצורע עני ומטמא מקדש עני ודומיהם שדינן בדלות בשתי תורים אחד חטאת ואחד עולה שהפרישו מעות לקניהן ר״ל לחטאת ולעולה אם רצה אחר כן להוסיף ולהיות כל מה שהפריש לחטאת העוף לבד או לעולת העוף לבד וכן אם רצה להוסיף בהם ולהביא קרבן עשיר ר״ל חטאת בהמה ועולת בהמה רשאי ואע״פ שנמצאו דמי חטאת ועולה מתערבין לגוף אחד אפי׳ אמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי יכול לערבן וליקח בהן חטאת או עולה שאין הפירוש מועיל בקנין אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן היו המעות סתומים ומת יפלו לנדבה שהרי כלם היו ראויין לעולה וזה שאמרו הלכה היא בנזיר שאף בעירוב דמי חטאת יפלו לנדבה דאלמא הא בשאר מקומות לא ענינו הא בשאר מקומות שבקרבנות בהמה לא ואין אנו צריכים למה שתירצו תנא נזיר וכל דדמי ליה שבנזיר קרבנות בהמה הם ולא מצינו כן בקרבנות בהמה אלא שהלכה היא בנזיר ומ״מ לענין ביאור זה שאמר תנא נזיר וכל דדמי ליה פירושו שיש בו צד קנין שהרי נזיר יש בו קן בתגלחת טומאה ויש מפרשים בתירוץ זה תנא נזיר לדמותו בענין זה לדין קנין מכח הלכה הואיל ויש לו צד דמיון בקנין מצד נזירות הטומאה ולאפוקי היכא דליכא צד קן באותה שלא היה מחוייב חטאת שאנו מבארים בסמוך שאין בה צד קן וכן יש לפרש תנא נזיר להלכה מפני שכלם באים לחיוב אחד בקנין ולאפוקי הא של מחוייב חטאת שאינן לחיוב אחד כמו שאנו מבארים עכשו והוא שאם היה מחויב חטאת קבועה ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות לחטאת ולעולה ואמר אלו לחטאתי ואלו לעולתי ונתערבו או שאמר אלו לחטאתי ולעולתי או שאמר דרך כלל אלו לחובתי אם רצה להביא מכלן חטאת או עולה לא יעשה שהרי חטאת ועולה שבקרבנות בהמה ושלא מחיוב אחר מעורבין ואם מת ילכו כלם לים המלח וגדולי המחברים הביאו שמועה זו בדרך אחרת אלא שזו נראית עיקר ואף בתוספתא כתובה כן וכן כתבוה גדולי המגיהים בהגהותיהם: אף מה שביארנו במשנתנו בקרבנות נזיר שכל שהמעות מפורשים דמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יביאו עולה ודמי שלמים יביאו שלמים לא סוף דבר באלו לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי שלא נתערבו אלא אף באמר אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי שהם מעורבים או אפי׳ אמר דרך כלל אלו לחובתי כלומר לכל הקרבנות שאני חייב מפורשין הם ויקח מהם שיעור דמי חטאת לים המלח והסתומים הוא שיאמר אלו לנזירותי או שהפרישם לשם כלם ולא הוציא בשפתיו כלום ובזו נאמר שיפלו לנדבה ומ״מ אם נפלו דמי חטאת מביניהם ר״ל שהפריש קצתם לחטאת ועדיין של עולה ושלמים מעורבין ומת אף הנשארים דינם כמפורשין ויביא בחצין עולה ובחצין שלמים וכן אם אמר אלו לחטאתי והשאר לנזירותי ר״ל לשאר קרבנות נזירותי ומת דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יביא חצין עולה וחצין שלמים ואם נהנה בכלן מעל מצד העולה הא במקצתן לא מעל שמא בשלמים נהנה אבל אם אמר אלו לעולתי והשאר לנזירותי שנמצאו החטאת והשלמים מעורבים ומת דמי עולה יביאו עולה אבל השאר אינם כמפורשים שכל שחטאת מעורב שם סתומין יפלו לנדבה ואין נהנין בהם אף במקצתן מצד החטאת ואם נהנה לא מעל שאף בחטאת כיוצא בזה אמרו לא נהנין ולא מועלין כמו שביארנו למעלה וזו שאמרו כאן מועלין בכלם ומצד החטאת אין הלכה כן וכן הוצרכנו לפרש שכל שחטאת מעורב בהן סתום מיקרי שאלו אתה דנן כמפורשין היאך יפלו לנדבה וכבר ביארנו למעלה שכל חטאת מפורש לים המלח אזיל וכדקאמר כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל ומ״מ יש מפרשים דלאו מפורש גמור הוא אלא כמפורש לענין שאין רשאי להביא מהן קרבן אחר:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush