גמרא
פירוש
וְהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁמְעוֹן בְּנִי חָכָם גַּמְלִיאֵל בְּנִי נָשִׂיא חֲנִינָא בַּר חָמָא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:כ׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו
טור יורה דעה רמ״ד:י״ח
טור יורה דעה רמ״ה:כ״ב
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:כ״ב
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו
טור יורה דעה רמ״ד:י״ח
טור יורה דעה רמ״ה:כ״ב
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:כ״ב
ד רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:כ׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו
טור יורה דעה רמ״ד:י״ח
טור יורה דעה רמ״ה:כ״ב
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:כ״ב
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו
טור יורה דעה רמ״ד:י״ח
טור יורה דעה רמ״ה:כ״ב
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:כ״ב
מי שהוא זקן וחכם ובן מעלה ראוי לו להוכיח בני דורו ולהורות להם דרך ישרה וכל שכן שאם הוא חולה ומרגיש בעצמו שהוא הולך לבית עולמו ראוי לו לסדר עניניו ולחלק כתרו לבניו כפי הראוי להם לפי ענינם והוגן שלהם ולעולם יהא מניח כתרו הגדול לגדול ואפילו היה אחד משאר בניו חכם יותר ממנו הואיל ומכל מקום הגדול ראוי לכך והוא שאמר רבינו הקדוש גמליאל בני נשיא שמעון בני חכם ר״ל אב בית דין ואע״פ שהיה רבן שמעון ממלא מקומו יותר מרבן גמליאל הואיל ואף הוא היה ממלא מקומו מיהא ביראת חטא הניח לו כתרו המסוים לו וכן ראוי לו לסדר בישיבתו מי ישב בראש במקומו אחריו והוא שאמר על אחד חנניא בן חמא ישב בראש ואעפ״כ אם היה תלמיד חשוב בין שאר התלמידים גדול ממנו וראוי לכך לא יקבל זה אע״פ שהרב ייחדו לכך והוא שאמרו אעפ״כ לא קבל עליו ר׳ חנינא מפני שהיה ר׳ אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה אלא שמאחר שמינהו הרב אם רצה שלא להיות כפוף לו ושלא לילך לישיבתו עם שאר התלמידים אלא שיקבע ישיבה לעצמו עם תלמיד אחד עמו או שנים רשאי והוא שאמרו יתיב ר׳ אפס ויתיב ר׳ חנינא אבראי ואתא לוי ויתיב גביה ואחר שחלק כתריו לבניו לפי הראוי להם ראוי לו שימסור לכל אחד מהם דברי הנהגתו והוא שאמרו אמר להם לבני קטן אני צריך נכנס ר׳ שמעון אצלו ומסר לו מסורות חכמה ר״ל הדרכים שהחכם ואב בית דין ראוי להתנהג בהם ואמר להם לבני גדול אני צריך נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדר נשיאות לומר נהוג נשיאותך ברמים וזרוק מרה בתלמידים שכל שהוא צריך להיות פרנס ומנהיג צריך שתהא אימתו מוטלת ושלא יקל בכבוד עצמו לכבוד שום אדם כמו שביארנו ענינים אלו בארכה בילדותנו בחבור התשובה ואע״פ שהיו משבחים שפלות הרוח אף במלכים כמו שאמרו את יראי י״י יכבד זה יהושפט מלך יהודה שכשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי ומרי תירצו בגמרא הא בצנעא הא בפרהסיא ואם רצה לנהוג שררה בעצמו לצוות שלא להספידו במקום שאינו הגון רשאי והוא שאמרו אל תספדוני בעירות ואמרו עליה משום יקרא הוא דקאמר ובתלמוד המערב אמרו בה מפני המחלקת ונראה לי בפירושו שהכרכים יקנאו עליהם אם יהיו מספדין בפני עצמן לא יבאו בכרכים להתערב עמהם בהספד ולעולם אל ימשכו הספדו בבטול מדרש יותר משלשים יום שאין לנו יותר גדול ממשה רבינו ע״ה שנאמר ויבכו בני ישראל שלשים יום ומכל מקום רצו משלשים ואילך להספידו בשעות קבועות עד שלא יתבטלו מבית המדרש מצד ההספד עושין כל שנים עשר חדש והוא שאמרו כל תלתין יומין ספדי ביממא ובליליא מכאן ואילך ספדי ביממא וגרסי בליליא עד דספדי תריסר ירחי שתא:
ומה שנתגלגל כאן בדין כללא ר״ל עטרה של כלה אם אסור בשבת ומחשש דילמא שלפא ומחויא אם מותר ושלא נחוש לכך כבר ביארנוהו במסכת שבת פרק במה אשה (שבת נ״ט:):
יראה מסוגיא זו שהכהנים מיטמאין לכבוד נשיא ממה שאמרו יום שמת ר׳ בטלה כהנה ואע״פ שגדולי הרבנים גורסין בטלה קדשה ולומר שמשמת ר׳ בטלה קדשה מן העולם אין נראה כך שאם כן כשאמרו במסכת שוטה (מ״ט.) משמת ר׳ בטלה ענוה היה להם לשנות גם כן בטלה קדשה אלא ודאי מדין טומאה נאמרה והוא שאמרו בתלמוד המערב שבמסכת נזיר מהו שיטמא כהן לכבוד נשיא כד דמך ר׳ יהודה נשיאה אכריז ר׳ ינאי אין כהנה היום מהו שיטמא כהן לכבוד רבו נשמעינה מן הדה ר׳ ינאי זעירא דמך חמוי הוא הוה חמוי והוא הוה רביה אתא שאיל לר׳ יוסה ואסר ליה שמע ר׳ אחא אמר יטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין אמר להון ר׳ מונא חדא מתרתי לא פלטא מנכון אם אבלים למה אכלתם בשר ושתיתם יין אם אי אתם אבילים למה נטמאתם:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
ומה שנתגלגל כאן בדין כללא ר״ל עטרה של כלה אם אסור בשבת ומחשש דילמא שלפא ומחויא אם מותר ושלא נחוש לכך כבר ביארנוהו במסכת שבת פרק במה אשה (שבת נ״ט:):
יראה מסוגיא זו שהכהנים מיטמאין לכבוד נשיא ממה שאמרו יום שמת ר׳ בטלה כהנה ואע״פ שגדולי הרבנים גורסין בטלה קדשה ולומר שמשמת ר׳ בטלה קדשה מן העולם אין נראה כך שאם כן כשאמרו במסכת שוטה (מ״ט.) משמת ר׳ בטלה ענוה היה להם לשנות גם כן בטלה קדשה אלא ודאי מדין טומאה נאמרה והוא שאמרו בתלמוד המערב שבמסכת נזיר מהו שיטמא כהן לכבוד נשיא כד דמך ר׳ יהודה נשיאה אכריז ר׳ ינאי אין כהנה היום מהו שיטמא כהן לכבוד רבו נשמעינה מן הדה ר׳ ינאי זעירא דמך חמוי הוא הוה חמוי והוא הוה רביה אתא שאיל לר׳ יוסה ואסר ליה שמע ר׳ אחא אמר יטמאו לו תלמידיו ואכלו בשר ושתו יין אמר להון ר׳ מונא חדא מתרתי לא פלטא מנכון אם אבלים למה אכלתם בשר ושתיתם יין אם אי אתם אבילים למה נטמאתם:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush