×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה י״ח.גמרא
;?!
אָ
״אַחַר יָשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם״ (הושע ג׳:ה׳) וְכֵיוָן שֶׁבָּא דָּוִד בָּאתָה תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי״ (ישעיהו נ״ו:ז׳). וְכֵיוָן שֶׁבָּאת תְּפִלָּה בָּאת עֲבוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי וְכֵיוָן שֶׁבָּאת עֲבוֹדָה בָּאתָה תּוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר ״זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״ (תהלים נ׳:כ״ג). וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה דִּכְתִיב ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים״ (ויקרא ט׳:כ״ב). אֵימָא קוֹדֶם עֲבוֹדָה לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְגוֹ׳ מִי כְּתִיב לַעֲשׂוֹת מֵעֲשׂוֹת כְּתִיב. וְלֵימְרַהּ אַחַר הָעֲבוֹדָה לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב זוֹבֵחַ תּוֹדָה. מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהַאי סְמוֹךְ אַהַאי מִסְתַּבְּרָא עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה חֲדָא מִילְּתָא הִיא. וּמָה רָאוּ לוֹמַר שִׂים שָׁלוֹם אַחַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים דִּכְתִיב ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם״ (במדבר ו׳:כ״ז) בְּרָכָה דהקב״הדְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״ (תהלים כ״ט:י״א). וְכִי מֵאַחַר דְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּמֵהֶם כַּמָּה נְבִיאִים תִּקְּנוּ תְּפִלָּה עַל הַסֵּדֶר שִׁמְעוֹן הַפָּקוֹלִי מַאי הִסְדִּיר שְׁכָחוּם וְחָזַר וְסִדְּרוּם. מִכָּאן וְאֵילָךְ אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דא״רדְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב ״מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ״ (תהלים ק״ו:ב׳) לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ לְמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַמְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִדַּאי נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר ״הַיְסוּפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע״ (איוב ל״ז:כ׳). דָּרֵשׁ ר׳רַבִּי יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹרַיָּא וְאָמְרִי לַהּ אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹר חַיִל מַאי דִּכְתִיב ״לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה״ (תהלים ס״ה:ב׳) סַמָּא דְּכוֹלָּה מַשְׁתּוּקָא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִלָּה בְּסֶלַע מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין.: קְרָאָהּ עַל פֶּה לֹא יָצָא וְכוּ׳.: מְנָלַן אָמַר רָבָא אָתְיָא זְכִירָה זְכִירָה כְּתִיב הָכָא וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וּכְתִיב הָתָם ״כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר״ (שמות י״ז:י״ד) מָה לְהַלָּן בְּסֵפֶר אַף כָּאן בְּסֵפֶר. וּמִמַּאי דְּהַאי זְכִירָה קְרִיאָה הִיא דִּלְמָא עִיּוּן בְּעָלְמָא לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ (דִּכְתִיב) ״זָכוֹר״ (דברים כ״ה:י״ז) יָכוֹל בַּלֵּב כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לֹא תִּשְׁכָּח״ (דברים כ״ה:י״ט) הֲרֵי שִׁכְחַת הַלֵּב אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים זָכוֹר בַּפֶּה.: קְרָאָהּ תַּרְגּוּם לֹא יָצָא וְכוּ׳.: הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דִּכְתִיבָה מִקְרָא וְקָרֵי לַהּ תַּרְגּוּם הַיְינוּ עַל פֶּה לָא צְרִיכָא דִּכְתִיבָה תַּרְגּוּם וְקָרֵי לַהּ תַּרְגּוּם.: אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז וְכוּ׳.: וְהָא אָמְרַתְּ קְרָאָהּ בְּכׇל לָשׁוֹן לֹא יָצָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ בְּלַעַז יְוָונִי. הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דִּכְתִיבָה אַשּׁוּרִית וְקָרֵי לַהּ יְוָונִית הַיְינוּ עַל פֶּה א״ראָמַר רַבִּי אַחָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁכְּתוּבָה בְּלַעַז יְוָונִית. וא״רוְאָמַר רַבִּי אַחָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אֵל שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (בראשית ל״ג:כ׳) דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְמִזְבֵּחַ קְרָא לֵיהּ יַעֲקֹב אֵל וַיִּקְרָא לוֹ יַעֲקֹב מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא וַיִּקְרָא לוֹ לְיַעֲקֹב אֵל וּמִי קְרָאוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מֵיתִיבִי קְרָאָהּ גִּיפְּטִית עִבְרִית עֵילָמִית מָדִית יְוָונִית לֹא יָצָא. הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא אגִּיפְּטִית לְגִיפְּטִים עִבְרִית לְעִבְרִים עֵילָמִית לְעֵילָמִים יְוָונִית לִיוָונִים יָצָא. אִי הָכִי רַב וּשְׁמוּאֵל אַמַּאי מוֹקְמִי לַהּ למתני׳לְמַתְנִיתִין בְּלַעַז יְוָונִית לוקמה בְּכֹל לַעַז [אֶלָּא מַתְנִיתִין כְּבָרַיְיתָא] וְכִי אִיתְּמַר דְּרַב וּשְׁמוּאֵל בְּעָלְמָא אִיתְּמַר רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ לַעַז יְוָונִי לַכֹּל כָּשֵׁר. וְהָא קָתָנֵי יְוָונִית לִיוָונִים אִין לְכוּלֵּי עָלְמָא לָא אִינְהוּ דַּאֲמוּר כרשב״ג דִּתְנַן רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף סְפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָונִית. וְלֵימְרוּ הֲלָכָה כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִי אָמְרִי הֲלָכָה כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי שְׁאָר סְפָרִים אֲבָל מְגִילָּה דִּכְתִיב בַּהּ כִּכְתָבָם אֵימָא לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית יָצָא וְכוּ׳.: וְהָא לָא יָדַע מַאי קָאָמְרִי מִידֵּי דְּהָוֵה אַנָּשִׁים וְעַמֵּי הָאָרֶץ. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא אַטּוּ אֲנַן הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים מִי יָדְעִינַן אֶלָּא מִצְוַת קְרִיאָה וּפַרְסוֹמֵי נִיסָּא הָכָא נָמֵי מִצְוַת קְרִיאָה וּפַרְסוֹמֵי נִיסָּא.: קְרָאָהּ סֵירוּגִין יָצָא וְכוּ׳.: לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי סֵירוּגִין שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דְּקָאָמְרָה לְהוּ לְרַבָּנַן דהוי עָיְילִי פִּסְקֵי פִּסְקֵי לְבֵי רַבִּי עַד מָתַי אַתֶּם נִכְנָסִין סֵירוּגִין סֵירוּגִין. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי חֲלוֹגְלוֹגוֹת שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דַּאֲמַרָה לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא מְבַדַּר פַּרְפְּחִינֵי עַד מָתַי אַתָּה מְפַזֵּר חֲלוֹגְלוֹגְךָ. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ״ (משלי ד׳:ח׳) שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְּבֵי רַבִּי דַּהֲוָות אָמְרָה לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מְהַפֵּךְ בְּמַזְיֵיהּ אֲמַרָה לֵיהּ עַד מָתַי אַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״הַשְׁלֵךְ עַל ה׳ יְהָבְךָ״ (תהלים נ״ה:כ״ג) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזֵילְנָא בַּהֲדֵי הָהוּא טַיָּיעָא וְקָא דָרֵינָא טוּנָא וַאֲמַר לִי שְׁקוֹל יַהְבָּיךְ וּשְׁדִי אַגַּמְלַאי. לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד״ (ישעיהו י״ד:כ״ג) שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְּבֵי רַבִּי דַּהֲוָות אָמְרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שְׁקוּלִי טָאטִיתָא וְטַאטִי בֵּיתָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן קְרָאָהּ סֵירוּגִין יָצָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וכיון שבא דוד כו׳ שנאמר והביאותים אל הר קדשי וגו׳. משמע ליה מהכא שבא דוד כדאמרינן פרק כ״ג ג׳ מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ומסיק להעמיד להם מלך מקודם וא״כ לעתיד נמי ודאי יהיה כן וכיון דכתיב והביאותים אל הר קדשי דהיינו בנין בית הבחירה ע״כ דבא דוד מקודם זה ואמר כיון שבאת תפלה באת עבודה כו׳ דהתפלה שהיא עבודה שבלב הקדים לעבודת המזבח וכן עשה שלמה בבנינו בהמ״ק שמתחלה התפלל על כל צרה שלא תבא ואח״כ כתיב ויזבח שלמה גו׳ זבח לה׳ בקר כ״ב אלף גו׳:
וכיון שבאת עבודה באת הודאה כו׳. נראה דהך הודאה מלשון וידוי הוא על הקרבן והיינו זבח תודה שעל הזבח שמביא אדם מתודה עליו והיינו דמסיק עבודה והודאה חדא מלתא היא דהוידוי שייך בכ״מ על הקרבן וסמוך נמי אהאי וישא אהרן גו׳ מעשות החטאת גו׳ מעשות הוידוי שעל החטאת נמי במשמע:
ברכה דהקב״ה שלום שנאמר ה׳ יברך גו׳. הא ודאי דבברכת כהנים איכא כמה ברכות אלא שהכל הולך אחר החתימה וישם לך שלום שהיא עיקר הברכות כולן: דאר״א מ״ד מי ימלל גו׳ למי נאה למלל כו׳ מה שיש לדקדק בזה מפורש ספ״ב דהוריות: המספר כו׳ יותר מדאי כו׳ שנאמר היסופר לו גו׳. משמע יותר מדאי מלשון ספירה מי יוכל לספר כל שבחו ולך דומיה תהלה דמייתי נמי איירי בהכי דודאי יש לספר בשבחו של מקום אלא דיותר מדאי קאמר דומיה תהלה לו ודקאמר סמא דכולה מלתא הכי מפורש סמא דכולה של שבח המקום מישתוקא הוא דא״א לספר כל שבחו ובמערבא מלה בסלע כו׳ דודאי מלה של שבח המקום בקצת הוא טוב לקנותה בסלע אבל ביותר מדאי לספר בשבחו של מקום שוה יותר לקנותה בכפל למשתק ביה דאותן שבחות כיון דא״א לספרן שאין להם שיעור ודאי דהם הרבה יותר מאותן שיש לספר שיש להם שיעור ופרש״י בשמעתין הא דאסור לספר היינו בקביעות ברכה עכ״ל אין ר״ל בקביעות ברכה בפני עצמה אבל בברכה אחת שרי להוסיף בשבח המקום דהא לקמן בפ׳ הקורא עומד אמרי׳ ההוא דנחית אמר האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק כו׳ אמר לי׳ סיימתינהו לכולהו שבחיה דמרך כו׳ משמע דאפי׳ בברכה אחת אסור להוסיף והיינו נמי בקביעות ברכה אחת מי״ח ברכות ולאפוקי בלא ברכה כלל מותר לספר בשבחו של מקום יותר: דאי סלקא דעתך למזבח קראו כו׳. למאי דסלקא דעתך השתא יהיה פירושו כפרש״י בחומש לפי פשוטו שע״ש הנס שהיה השם עמו והצילו קראו למזבח אל להיות שבחו של מקום כו׳ עיין שם וכפרש״י בחומש גבי ויקרא שמו ה׳ נסי ע״ש והתוס׳ כתבו דה״נ כתיב ויקרא לו ה׳ נסי ויקרא לו ה׳ שלום ומתרגמנן ופלח וצלי מ״מ י״ל כו׳ ע״ש נראה מדבריהם שהתרגום שתרגום ויקרא ופלח יפרש נמי שהקריאה היא מוסבת על המזבח כפרש״י לפי פשוטו בחומש אלא שהתרגום שומר הטעם ולא המלות כדרכו והוא דחוק בדברי התרגום וטפי ניחא בזה דברי הרמב״ן שהבין שהתרגום יש לו דרך אחר שכתב אבל אונקלוס אמר ופלח עלה קדם אל אלהא דישראל ויהיה טעם לו כטעם בו כו׳ עכ״ל ויהיה פירוש הכתוב לפי זה שקרא יעקב בתפלה על המזבח לאל אלהי ישראל והדרש דהכא ימאן זה דמלת אל מיותר הוא ולמאי דסלקא דעתך הכא דלמזבח קראו אל ה״נ הכי פריך דמלת אל מיותר ולא הוה ליה למכתב אל אלא יעקב הוא שקרא וכתב הרמב״ן שיש בענין זה סוד כו׳ ירמזו למה שהיו אומרים שצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד כו׳ ע״ש: לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות כו׳ מאי סלסליה כו׳ כל הסוגיא מפורשת במסכת ראש השנה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×