גמרא
פירוש
״אַחַר יָשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם״ (הושע ג׳:ה׳) וְכֵיוָן שֶׁבָּא דָּוִד בָּאתָה תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קׇדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי״ (ישעיהו נ״ו:ז׳).
וְכֵיוָן שֶׁבָּאת תְּפִלָּה בָּאת עֲבוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי וְכֵיוָן שֶׁבָּאת עֲבוֹדָה בָּאתָה תּוֹדָה שֶׁנֶּאֱמַר ״זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״ (תהלים נ׳:כ״ג).
וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה דִּכְתִיב ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים״ (ויקרא ט׳:כ״ב).
אֵימָא קוֹדֶם עֲבוֹדָה לָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וכיון שבא דוד כו׳ שנאמר והביאותים אל הר קדשי וגו׳. משמע ליה מהכא שבא דוד כדאמרינן פרק כ״ג ג׳ מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ומסיק להעמיד להם מלך מקודם וא״כ לעתיד נמי ודאי יהיה כן וכיון דכתיב והביאותים אל הר קדשי דהיינו בנין בית הבחירה ע״כ דבא דוד מקודם זה ואמר כיון שבאת תפלה באת עבודה כו׳ דהתפלה שהיא עבודה שבלב הקדים לעבודת המזבח וכן עשה שלמה בבנינו בהמ״ק שמתחלה התפלל על כל צרה שלא תבא ואח״כ כתיב ויזבח שלמה גו׳ זבח לה׳ בקר כ״ב אלף גו׳:
וכיון שבאת עבודה באת הודאה כו׳. נראה דהך הודאה מלשון וידוי הוא על הקרבן והיינו זבח תודה שעל הזבח שמביא אדם מתודה עליו והיינו דמסיק עבודה והודאה חדא מלתא היא דהוידוי שייך בכ״מ על הקרבן וסמוך נמי אהאי וישא אהרן גו׳ מעשות החטאת גו׳ מעשות הוידוי שעל החטאת נמי במשמע: ברכה דהקב״ה שלום שנאמר ה׳ יברך גו׳. הא ודאי דבברכת כהנים איכא כמה ברכות אלא שהכל הולך אחר החתימה וישם לך שלום שהיא עיקר הברכות כולן: דאר״א מ״ד מי ימלל גו׳ למי נאה למלל כו׳ מה שיש לדקדק בזה מפורש ספ״ב דהוריות: המספר כו׳ יותר מדאי כו׳ שנאמר היסופר לו גו׳. משמע יותר מדאי מלשון ספירה מי יוכל לספר כל שבחו ולך דומיה תהלה דמייתי נמי איירי בהכי דודאי יש לספר בשבחו של מקום אלא דיותר מדאי קאמר דומיה תהלה לו ודקאמר סמא דכולה מלתא הכי מפורש סמא דכולה של שבח המקום מישתוקא הוא דא״א לספר כל שבחו ובמערבא מלה בסלע כו׳ דודאי מלה של שבח המקום בקצת הוא טוב לקנותה בסלע אבל ביותר מדאי לספר בשבחו של מקום שוה יותר לקנותה בכפל למשתק ביה דאותן שבחות כיון דא״א לספרן שאין להם שיעור ודאי דהם הרבה יותר מאותן שיש לספר שיש להם שיעור ופרש״י בשמעתין הא דאסור לספר היינו בקביעות ברכה עכ״ל אין ר״ל בקביעות ברכה בפני עצמה אבל בברכה אחת שרי להוסיף בשבח המקום דהא לקמן בפ׳ הקורא עומד אמרי׳ ההוא דנחית אמר האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק כו׳ אמר לי׳ סיימתינהו לכולהו שבחיה דמרך כו׳ משמע דאפי׳ בברכה אחת אסור להוסיף והיינו נמי בקביעות ברכה אחת מי״ח ברכות ולאפוקי בלא ברכה כלל מותר לספר בשבחו של מקום יותר: דאי סלקא דעתך למזבח קראו כו׳. למאי דסלקא דעתך השתא יהיה פירושו כפרש״י בחומש לפי פשוטו שע״ש הנס שהיה השם עמו והצילו קראו למזבח אל להיות שבחו של מקום כו׳ עיין שם וכפרש״י בחומש גבי ויקרא שמו ה׳ נסי ע״ש והתוס׳ כתבו דה״נ כתיב ויקרא לו ה׳ נסי ויקרא לו ה׳ שלום ומתרגמנן ופלח וצלי מ״מ י״ל כו׳ ע״ש נראה מדבריהם שהתרגום שתרגום ויקרא ופלח יפרש נמי שהקריאה היא מוסבת על המזבח כפרש״י לפי פשוטו בחומש אלא שהתרגום שומר הטעם ולא המלות כדרכו והוא דחוק בדברי התרגום וטפי ניחא בזה דברי הרמב״ן שהבין שהתרגום יש לו דרך אחר שכתב אבל אונקלוס אמר ופלח עלה קדם אל אלהא דישראל ויהיה טעם לו כטעם בו כו׳ עכ״ל ויהיה פירוש הכתוב לפי זה שקרא יעקב בתפלה על המזבח לאל אלהי ישראל והדרש דהכא ימאן זה דמלת אל מיותר הוא ולמאי דסלקא דעתך הכא דלמזבח קראו אל ה״נ הכי פריך דמלת אל מיותר ולא הוה ליה למכתב אל אלא יעקב הוא שקרא וכתב הרמב״ן שיש בענין זה סוד כו׳ ירמזו למה שהיו אומרים שצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד כו׳ ע״ש: לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות כו׳ מאי סלסליה כו׳ כל הסוגיא מפורשת במסכת ראש השנה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וכיון שבאת עבודה באת הודאה כו׳. נראה דהך הודאה מלשון וידוי הוא על הקרבן והיינו זבח תודה שעל הזבח שמביא אדם מתודה עליו והיינו דמסיק עבודה והודאה חדא מלתא היא דהוידוי שייך בכ״מ על הקרבן וסמוך נמי אהאי וישא אהרן גו׳ מעשות החטאת גו׳ מעשות הוידוי שעל החטאת נמי במשמע: ברכה דהקב״ה שלום שנאמר ה׳ יברך גו׳. הא ודאי דבברכת כהנים איכא כמה ברכות אלא שהכל הולך אחר החתימה וישם לך שלום שהיא עיקר הברכות כולן: דאר״א מ״ד מי ימלל גו׳ למי נאה למלל כו׳ מה שיש לדקדק בזה מפורש ספ״ב דהוריות: המספר כו׳ יותר מדאי כו׳ שנאמר היסופר לו גו׳. משמע יותר מדאי מלשון ספירה מי יוכל לספר כל שבחו ולך דומיה תהלה דמייתי נמי איירי בהכי דודאי יש לספר בשבחו של מקום אלא דיותר מדאי קאמר דומיה תהלה לו ודקאמר סמא דכולה מלתא הכי מפורש סמא דכולה של שבח המקום מישתוקא הוא דא״א לספר כל שבחו ובמערבא מלה בסלע כו׳ דודאי מלה של שבח המקום בקצת הוא טוב לקנותה בסלע אבל ביותר מדאי לספר בשבחו של מקום שוה יותר לקנותה בכפל למשתק ביה דאותן שבחות כיון דא״א לספרן שאין להם שיעור ודאי דהם הרבה יותר מאותן שיש לספר שיש להם שיעור ופרש״י בשמעתין הא דאסור לספר היינו בקביעות ברכה עכ״ל אין ר״ל בקביעות ברכה בפני עצמה אבל בברכה אחת שרי להוסיף בשבח המקום דהא לקמן בפ׳ הקורא עומד אמרי׳ ההוא דנחית אמר האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק כו׳ אמר לי׳ סיימתינהו לכולהו שבחיה דמרך כו׳ משמע דאפי׳ בברכה אחת אסור להוסיף והיינו נמי בקביעות ברכה אחת מי״ח ברכות ולאפוקי בלא ברכה כלל מותר לספר בשבחו של מקום יותר: דאי סלקא דעתך למזבח קראו כו׳. למאי דסלקא דעתך השתא יהיה פירושו כפרש״י בחומש לפי פשוטו שע״ש הנס שהיה השם עמו והצילו קראו למזבח אל להיות שבחו של מקום כו׳ עיין שם וכפרש״י בחומש גבי ויקרא שמו ה׳ נסי ע״ש והתוס׳ כתבו דה״נ כתיב ויקרא לו ה׳ נסי ויקרא לו ה׳ שלום ומתרגמנן ופלח וצלי מ״מ י״ל כו׳ ע״ש נראה מדבריהם שהתרגום שתרגום ויקרא ופלח יפרש נמי שהקריאה היא מוסבת על המזבח כפרש״י לפי פשוטו בחומש אלא שהתרגום שומר הטעם ולא המלות כדרכו והוא דחוק בדברי התרגום וטפי ניחא בזה דברי הרמב״ן שהבין שהתרגום יש לו דרך אחר שכתב אבל אונקלוס אמר ופלח עלה קדם אל אלהא דישראל ויהיה טעם לו כטעם בו כו׳ עכ״ל ויהיה פירוש הכתוב לפי זה שקרא יעקב בתפלה על המזבח לאל אלהי ישראל והדרש דהכא ימאן זה דמלת אל מיותר הוא ולמאי דסלקא דעתך הכא דלמזבח קראו אל ה״נ הכי פריך דמלת אל מיותר ולא הוה ליה למכתב אל אלא יעקב הוא שקרא וכתב הרמב״ן שיש בענין זה סוד כו׳ ירמזו למה שהיו אומרים שצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד כו׳ ע״ש: לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות כו׳ מאי סלסליה כו׳ כל הסוגיא מפורשת במסכת ראש השנה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush