HaHashlamah Berakhot 25a – ההשלמה ברכות כה.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אֲבָל ^אלִתְפִלָּה עַד שֶׁיְּכַסֶּה אֶת לִבּוֹ. וא״רוְאָמַר רַב הוּנָא: ^בשָׁכַח וְנִכְנַס בִּתְפִילִּין לְבֵית הַכִּסֵּא – מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּגְמוֹר. עַד שֶׁיִּגְמוֹר ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ?! אֶלָּא כִּדְאָמַר ר״נרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: עַד שֶׁיִּגְמוֹר עַמּוּד רִאשׁוֹן. וְלִפְסוֹק לְאַלְתַּר וְלֵיקוּם? מִשּׁוּם דרשב״גדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּתַנְיָא: רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַמּוּד הַחוֹזֵר – מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הִדְרוֹקָן, סִילוֹן הַחוֹזֵר – מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן.: אִתְּמַר: צוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ, אוֹ יָדוֹ מוּנַּחַת בְּבֵית הַכִּסֵּא, רַב הוּנָא אָמַר: ^גמוּתָּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. רַב חִסְדָּא אָמַר: אָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. אָמַר רָבָא: מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַב הוּנָא – דִּכְתִיב: ״כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ״ (תהלים ק״נ:ו׳). וְרַב חִסְדָּא אָמַר: אָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא – דִּכְתִיב: ״כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה׳ מִי כָמוֹךָ״ (תהלים ל״ה:י׳).: אִתְּמַר: רֵיחַ רַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר – רַב הוּנָא אָמַר: ^דמַרְחִיק ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת, וְקוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: מַרְחִיק ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת מִמְּקוֹם שֶׁפָּסַק הָרֵיחַ, וְקוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: לֹא יִקְרָא אָדָם ק״שקְרִיאַת שְׁמַע, לֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת אָדָם, וְלֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת כְּלָבִים, וְלֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת חֲזִירִים, וְלֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, ^הוְלֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת אַשְׁפָּה שֶׁרֵיחָהּ רָע. ^ווְאִם הָיָה מָקוֹם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ נָמוּךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים – יוֹשֵׁב בְּצִדּוֹ וְקוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. וְאִם לָאו – מַרְחִיק מְלֹא עֵינָיו. ^זוְכֵן לִתְפִלָּה. רֵיחַ רַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר – מַרְחִיק ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת מִמְּקוֹם הָרֵיחַ, וְקוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. אָמַר רָבָא: לֵית הִלְכְתָא כִּי הָא מַתְנִיתָא (בְּכָל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא), אֶלָּא כִּי הָא דְּתַנְיָא: ^חלֹא יִקְרָא אָדָם ק״שקְרִיאַת שְׁמַע לֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת אָדָם, וְלֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת חֲזִירִים וְלֹא כְּנֶגֶד צוֹאַת כְּלָבִים בִּזְמַן שֶׁנָּתַן עוֹרוֹת לְתוֹכָן. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: רֵיחַ רַע שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר, מַהוּ? אָמַר לְהוּ: ^טאֲתוֹ חֲזוֹ הָנֵי צִיפֵּי דְבֵי רַב, דְּהָנֵי גָּנוּ וְהָנֵי גָּרְסִי. וה״מוְהָנֵי מִילֵּי ^יבְּדִבְרֵי תוֹרָה, אֲבָל בק״שבִּקְרִיאַת שְׁמַע – לָא. וְדִבְרֵי תוֹרָה נָמֵי לָא אֲמַרַן, ^כאֶלָּא דְּחַבְרֵיהּ, אֲבָל דִּידֵיהּ – לָא.: אִתְּמַר: צוֹאָה עוֹבֶרֶת – אַבָּיֵי אָמַר: מוּתָּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. רָבָא אָמַר: ^לאָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע. אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ – דִּתְנַן: ^מהַטָּמֵא עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר – טָמֵא. טָהוֹר עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְטָמֵא עוֹבֵר – טָהוֹר. וְאִם עָמַד – טָמֵא. וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנוּגַּעַת. וְרָבָא אָמַר לָךְ: הָתָם בִּקְבִיעוּתָא תַּלְיָא מִילְּתָא, דִּכְתִיב ״בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ״ (ויקרא י״ג:מ״ו). הָכָא, ״וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ״ (דברים כ״ג:ט״ו) אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לֵיכָּא.: א״ראָמַר רַב פָּפָּא: ^נפִּי חֲזִיר כְּצוֹאָה עוֹבֶרֶת דָּמֵי. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא אע״גאַף עַל גַּב דְּסָלֵיק מִנַּהֲרָא. א״ראָמַר רַב יְהוּדָה: סְפֵק צוֹאָה – אֲסוּרָה. סְפֵק מֵי רַגְלַיִם – מוּתָּרִים. א״דאִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רַב יְהוּדָה: ^ססְפֵק צוֹאָה, בַּבַּיִת – מוּתֶּרֶת, בָּאַשְׁפָּה – אֲסוּרָה. סְפֵק מֵי רַגְלַיִם – אֲפִילּוּ בָּאַשְׁפָּה נָמֵי מוּתָּרִין. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּרַב הַמְנוּנָא, דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: ^עלֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד עַמּוּד בִּלְבַד. וְכִדְרַבִּי יוֹנָתָן. דר׳דְּרַבִּי יוֹנָתָן רָמֵי: כְּתִיב ״וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ״ (דברים כ״ג:י״ג), וּכְתִיב: ״וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ״ (דברים כ״ג:י״ד). הָא כֵּיצַד? כָּאן בִּגְדוֹלִים, כָּאן בִּקְטַנִּים. אַלְמָא קְטַנִּים לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד עַמּוּד בִּלְבַד. הָא נְפוּל לְאַרְעָא – שְׁרֵי, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ בְּהוּ, וְכִי גְזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן – בְּוַדָּאָן, אֲבָל בִּסְפֵקָן – לָא גְזוּר. וּבְוַדָּאָן עַד כַּמָּה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין. וְכֵן אָמַר רַבָּה בב״חבַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין. וְכֵן אָמַר עוּלָּא: כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין. גְּנִיבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: כׇּל זְמַן שֶׁרִשּׁוּמָן נִיכָּר. א״ראָמַר רַב יוֹסֵף: שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לִגְנִיבָא, הַשְׁתָּא צוֹאָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כֵּיוָן שֶׁקָּרְמוּ פָּנֶיהָ – מוּתָּר, מֵי רַגְלַיִם מִיבַּעְיָא?! א״לאָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָא, סְמוֹךְ אַהָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: צוֹאָה, אֲפִילּוּ כְּחֶרֶס – אֲסוּרָה. וְהֵיכִי דָּמֵי צוֹאָה כְּחֶרֶס? אָמַר רַבָּה בב״חבַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל זְמַן שֶׁזּוֹרְקָה וְאֵינָהּ נִפְרֶכֶת. וא״דוְאִיכָּא דְאָמְרִי: כׇּל זְמַן שֶׁגּוֹלְלָהּ וְאֵינָהּ נִפְרֶכֶת. אָמַר רָבִינָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה מדפתי חֲזָא צוֹאָה, אֲמַר לִי: עַיֵּין אִי קָרְמוּ פָּנֶיהָ אִי לָא. א״דאִיכָּא דְאָמְרִי הָכִי א״לאֲמַר לֵיהּ: עַיֵּין אִי מִפְּלַאי אִפְּלוֹיֵי. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אִתְּמַר: צוֹאָה כְּחֶרֶס, אֲמֵימַר אָמַר אֲסוּרָה, וּמַר זוּטְרָא אָמַר מוּתֶּרֶת. אָמַר רָבָא: ^פהִלְכְתָא: צוֹאָה כְּחֶרֶס אֲסוּרָה, וּמֵי רַגְלַיִם כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין. מֵיתִיבִי: מֵי רַגְלַיִם כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין – אֲסוּרִין, נִבְלְעוּ אוֹ יָבְשׁוּ – מוּתָּרִים. מַאי לָאו נִבְלְעוּ דּוּמְיָא דְּיָבְשׁוּ, מָה יָבְשׁוּ דְּאֵין רִשּׁוּמָן נִיכָּר, אַף נִבְלְעוּ – דְּאֵין רִשּׁוּמָן נִיכָּר. הָא רִשּׁוּמָן נִיכָּר – אָסוּר, אע״גאַף עַל גַּב דְּאֵין מַטְפִּיחִין! וּלְטַעְמָיךְ אֵימָא רֵישָׁא: כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין – הוּא דְּאָסוּר, הָא רִשּׁוּמָן נִיכָּר – שְׁרֵי! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: כְּלִי שֶׁנִּשְׁפְּכוּ מִמֶּנּוּ מֵי רַגְלַיִם, אָסוּר לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדּוֹ. וּמֵי רַגְלַיִם עַצְמָן שֶׁנִּשְׁפְּכוּ, נִבְלְעוּ – מוּתָּר, לֹא נִבְלְעוּ – אָסוּר. ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין. מַאי ״נִבְלְעוּ״ וּמַאי ״לֹא נִבְלְעוּ״ דְּקָאָמַר ת״קתַּנָּא קַמָּא? אִילֵימָא נִבְלְעוּ דְּאֵין מַטְפִּיחִין, לֹא נִבְלְעוּ דְּמַטְפִּיחִין – וַאֲתָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר: כ״זכׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין הוּא דְּאָסוּר, הָא רִשּׁוּמָן נִיכָּר – שְׁרֵי, הַיְינוּ ת״קתַּנָּא קַמָּא! אֶלָּא נִבְלְעוּ דְּאֵין רִשּׁוּמָן נִיכָּר, לֹא נִבְלְעוּ – דְּרִשּׁוּמָן נִיכָּר. וַאֲתָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר כ״זכׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין הוּא דְּאָסוּר, הָא רִשּׁוּמָן נִיכָּר – שְׁרֵי. לָא. דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא כ״זכׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין הוּא דְּאָסוּר הָא רִשּׁוּמָן נִיכָּר – שְׁרֵי,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ז׳
טור אורח חיים צ״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים צ״א:א׳

^ב רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:כ׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים מ״ג:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים מ״ג:ח׳

^ג רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״א
טור אורח חיים ע״ו:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ד׳

^ד רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:א׳

^ה טור אורח חיים ע״ט:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:ח׳

^ו רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ט׳
טור אורח חיים ע״ט:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:ב׳

^ז רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים צ׳:כ״ו
שולחן ערוך אורח חיים צ׳:כ״ו

^ח רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:א׳-ד׳

^ט רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ד
טור אורח חיים ע״ט:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:ט׳

^י רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ד
טור אורח חיים ע״ט:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:ט׳

^כ רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ד
טור אורח חיים ע״ט:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:ט׳

^ל רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ג
טור אורח חיים ע״ו:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ג׳

^מ רמב״ם הלכות טומאת צרעת י׳:י״ב

^נ רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים ע״ו:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ג׳

^ס רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ט״ו
טור אורח חיים ע״ו:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ז׳

^ע רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ט״ו
טור אורח חיים ע״ו:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ע״ו:ז׳

^פ רמב״ם הלכות קריאת שמע ג׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה י״ח
טור אורח חיים פ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ב:א׳-ב׳

E/ע

הערותNotes

הא דאמר רב הונא צואה על בשרו או ידיו מטונפות בבית הכסא מותר לקרוא ק״ש, וקיימא לן כותיה, מדאקשינן מינה בפרק אמר להם הממונה לרב פפא דאמר צואה במקומה אסור לקרות ק״ש כנגדה. כך כתב הרב בהלכותיו. מיהו ר״ש ז״ל כתב דמדרב חסדא נמי קא מקשי, דעד כאן לא קאמר אסור אלא משום כל עצמותי תאמרנה, אבל משום זוהמת הריח לא, וקשיא לרב פפא מתרווייהו. עכ״ל ר״ש ז״ל בפרק אמר להם הממונה. מסתברא בצואה על בשרו והיא תחת בגדיו ואין ריחה נודף. וידיו מונחות בבית הכסא, סתום ואין שם ריח. תניא לא יקרא אדם ק״ש לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת כלבים בזמן שיש בתוכן עורות. פירוש הא דקתני בזמן שיש בתוכן עורות, אכלבים ואחזירים קאי. ואיכא מאן דאמר הוא הדין נמי אצואת תרנגולים שמותר. ולא מסתברא כותיה, דגרסינן בפרק כל כתבי כופין קערה על צואה של תרנגולין מפני קטן [שלא יטנף], ופרכינן גרף של רעי הוא. ירושלמי ר׳ יוסי בר׳ חנינא אומר מרחיקין מגללי בהמות ארבע אמות, ר׳ שמואל בר רב יצחק ברכים ובלבד של חמור ובבא מן הדרך, תנינן מרחיקין מצואת החזיר ומצואת נמיה ומצואת תרנגולין ארבע אמות אמר ר׳ יוסי ובלבד באדומים.
קיימא לן במי רגלים, רשומן ניכר מותר אם אינן מטפיחין. ובטופח להטפיח פליגי ר׳ יוסי ורבנן, דרבנן מברי בעינן טופח להטפיח והלכתא כרבנן. ואיכא דמפרש איפכא דרבנן סברי לא בעינן להטפיח. ומסתברא כפירושא קמא, מדקאמר ר׳ יוסי כל זמן שמטפיחין.מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון